לראשונה בתקופת הקורונה מצא את עצמו ק’, מנהל מספרה ותיקה ומצליחה בתל אביב מזה שנים רבות, מעלים הכנסות. “מהיום שבו פתחתי את המספרה אני עובד במסודר וכאזרח שומר חוק מקפיד לדווח על כל הכנסה”, הוא מספר, “מעולם לא העליתי בדעתי לעבוד בשחור. אבל אז באה הקורונה וראיתי את ההתנהלות המחפירה של הממשלה. הפיצויים ששילמה לנו, הספרים, היו פשוט בדיחה. גם ההגבלות השביתו אותנו והחריבו לנו את העסק בעוד נראה שהחרדים חוגגים חופשי. זה הרגיז אותי”.

הפגנת העצמאים בדרך יפו (צילום: התנועה לעידוד האופנה בישראל)

מה עשית?
“כשהתחיל הסגר השני וראיתי שכבר שרפתי את החסכונות שלי על החובות שהצטברו, הרגשתי שאין לי ברירה, אלא לייצר כמה שיותר הכנסה, אז התחלתי לספר אנשים בבתים, ומובן שאף אחד לא מדווח על זה”.

לאחרונה, עם הקלת המגבלות ופתיחת המספרות, שב ק’ לעבוד בעסק שלו, אך הוא עדיין לא מדווח על כל הכנסותיו. “כיום אני עובד רק חצי בשחור כי אני חייב לדווח על הכנסה נמוכה בשביל לקבל את המענק”, הוא אומר. “אם כבר המדינה משתינה עליי, אז למה שלא אשתין עליה בחזרה? סלח לי על הביטוי, אבל ככה זה מרגיש. גם ככה העבודה שלי ירדה המון, ואנשים מפחדים ללכת להסתפר, אז גם על הסכום המועט שאני מרוויח אני צריך לשלם מסים? אין מצב”.

אוויר לנשימה

ניכר שהמשבר הכלכלי הפך את העבודה בשחור של בעלי עסק, עצמאים ועובדים שכירים לתופעה רווחת יותר מאשר בעבר. גם ברשות המסים מודים כי מדובר במגמה גוברת (ראו תגובתם במסגרת בסוף הכתבה). בכל הנוגע לעצמאים, על אף הפיצויים, המענקים וההקלות הכלכליות שקיבלו מהמדינה, עסקים רבים לא הצליחו לשרוד את מגבלות הסגרים.

“אין לך מושג בכמה מקרים כאלה נתקלתי בתקופה הזאת”, אומר יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, “יש פה תופעה בעלת שני מישורים: המישור הראשון הוא ציבור העצמאים שהרגיש שהמדינה מפקירה אותו. נוצר משבר אמון חריף מאוד בין המגזר העסקי לבין הממשלה, אולי החריף ביותר בתולדות המדינה. לכן, כביכול, נוצר מצב שהציבור הזה החליט לדפוק בחזרה את המדינה כי הוא מרגיש שהמדינה דופקת אותו. הוא הרגיש מופקר לחלוטין. לצערי, אני מרגיש שהלכנו 20 שנה אחורה בכל הנוגע לעבודה בשחור. הגבולות שהיו בעשורים האחרונים נפרצו לחלוטין, וזו רעה חולה שמכרסמת בחברה הישראלית.

ירון גינדי (צילום: Q Elite Beauty)ירון גינדי (צילום: Q Elite Beauty)

“המישור השני הוא נושא החל”ת או הפיטורים. על פי נתוני שירות התעסוקה, כמיליון עובדים שאיבדו את עבודתם מקבלים כיום דמי אבטלה. חלקם לא רוצים לחזור לעבודה כי לא משתלם להם – הם זכאים לדמי אבטלה עד יוני הקרוב לפחות. במקום זאת, הם עושים עבודות בשחור בשביל להשלים את ההכנסה. אין לעובדים כאלה שום חשק או אינטרס לחזור לעבודה. נתקלתי גם במקרים שבהם עובדים היו מוכנים לחזור לעבוד רק אם הבוס ישלם להם משכורת בשחור כדי לא להפסיד את דמי האבטלה. זו תופעה רווחת כיום, והפחד שלי הוא שעובדים יתרגלו למצב, ויידרשו כמה שנים טובות עד שנצליח למגר את זה”.

י’ הוא בעל מסעדה, שבה הוא עובד שנים רבות. "מאז שהשתחררתי מהצבא הצטרפתי לעסק שאבא שלי בנה במו ידיו", הוא אומר, "אבא לימד אותי איך לבשל עם המתכונים המשפחתיים שעוברים אצלנו דורות ומאכילים לא מעט אנשים. הוא גם לימד אותי להיות אזרח שומר חוק, לשמור על דרך ארץ ובעיקר להיות ישר כמו סרגל ללא שום קיצורי דרך".

כשפרצה הקורונה, נאלץ י' לסגור, ובהמשך לעבור למתכונת טייק אוויי. "כל הקטע של המסעדה זה שאנשים באים לשבת, ליהנות מהריחות והאוכל ולדבר", הוא אומר, "ברגע שאמרו שאפשר רק טייק אוויי, הבנתי שאין לי טעם להישאר פתוח ולאבד את כל הזהות של המסעדה, אז סגרתי זמנית ופניתי בצינורות המקובלים לקבלת הפיצויים. כששחררו מעט, חזרתי לפעול ולעבוד והתחלנו קצת להתרומם, אבל אז שוב הגיע הסגר השני ונאלצתי לסגור".

לצערו של י’, הוא התקשה לשרוד כלכלית. "יש לי אישה וילדים לפרנס, ואני לא יכול להתבסס על הפיצוי הזעום שהמדינה נותנת, אז הצטרפתי לחבר, והקמנו עסק של מכירת סנדוויצ'ים בטייק אוויי", הוא מספר. "ברור שכל זה קורה בשחור כי אני חייב לייצר הכנסה עד שהממשלה תבין שאין סכנה בפתיחת מסעדות".

מה אבא שלך היה חושב על זה?
"אבא שלי ז"ל היה צדיק ואדם ששייך לתקופה שבה לממשלה ולמדינה היו ערכים. היום, בייחוד בתקופה הזאת, אתה רואה את ההתנהלות הגרועה של הממשלה ואת ההחלטות המטופשות וחסרות כל הבסיס, ואתה מבין שהעולם שאבא הכיר, גדל בו ורצה שאגדל לתוכו – מת. אנחנו במציאות אחרת, ואם לא תעקם קצת את החוקים ותשחה – אתה תטבע. אין לי שום ברירה אחרת. הדבר הכי חשוב לי עכשיו זה להביא לחם הביתה".

ואיך העסק הולך?
"מפתיע מאוד. לא האמנתי שנצליח לייצר מזה אחלה הכנסה. זה זמני כמובן עד שאפתח את המסעדה שוב, אבל כרגע זה מאפשר לי קצת אוויר לנשימה. אם היינו צריכים להוציא חשבוניות ולדווח על ההכנסות של העסק הזה, לא הייתה הצדקה לפתוח אותו מלכתחילה".

להחזיר את האמון

“אני מאמן כושר אישי כבר עשר שנים, ומעולם לא גנבתי שקל מהמדינה”, מצהיר ש’, מדריך כושר באזור המרכז, “תמיד התנהלתי לפי החוק, ישר כמו פלס. אבל כשפרצה הקורונה הרגשתי שזורקים לפח אותי, ובכלל את הענף שלנו. לכן החלטתי שאני חייב לדאוג לעצמי ולקחת את החוק לידיים. ללקוחות לא אכפת איך לשלם לי כי הם מקבלים את האימון שלהם בצורה הטובה והמקצועית ביותר. חשוב לי להדגיש שבעבר, כשהציעו לי לקבל כסף מזומן בלי לדווח – סירבתי, אבל היום? זה כבר לא מזיז לי”.

לפני הקורונה התפרנס מ’ מהופעות באירועי בוטיק, בחתונות ובאירועים. “אני זמר פעיל בתחום האירועים מאז שהשתחררתי מהצבא”, הוא מספר. “התחלתי להופיע בגיל צעיר באירועים מצומצמים, והביקוש גדל ככל שנחשפתי ליותר קהל. לפני הקורונה הופעתי בכל סוגי האירועים לפחות 15 פעמים בכל חודש. ההופעה עצמה דורשת לא מעט הכנות והוצאות נלוות, אבל הכספים שנכנסו מההופעות נתנו לי ללא ספק פרנסה טובה ומכובדת".

ואז באה הקורונה.
“נכון, כידוע, הקורונה חיסלה לגמרי את עולם התרבות וההופעות. לרגע היה נראה שאולי נחזור לפעילות חלקית שתעמיד אותנו על הרגליים מבחינה כלכלית, אבל זה לא קרה. לכן, לאחד התחבטויות לא קלות, החלטתי להציע הופעות פרטיות בפייסבוק ובין מכרים. הוזמנתי רק לכמה אירועים פרטיים בודדים, שההכנסה מהם הייתה זעומה. להוציא חשבונית ולשלם את ההיטלים הדרושים - לא היה אפשרי מהפחד שאולי ידווחו על אירוע שהתקיים בניגוד להנחיות וגם ינגסו לי ברווח, שהיה גם ככה קטן“.

אתה לא מפחד שיתפסו אותך?
“לצערי, כבר הגעתי לתחתית הבור. אין לי כבר ממה לחיות. בממשלה יודעים רק לתת הנחיות, אבל לא אכפת להם שאנשים מגיעים לפת לחם, אני ועוד רבים כמוני נלחמים על הקיום הבסיסי שלנו. אין לי שום נקיפות מצפון על זה שאני מנסה להתקיים בכבוד ודואג לעתיד משפחתי. עדיף להיתפס מאשר לחיות ברחוב".

לדברי גינדי, פתרון חלקי לפחות לתופעה טמון במענק עידוד התעסוקה הניתן למעסיקים עבור החזרת עובדים מחל”ת. לתפיסתו, החזרת עובדים לעבודה תפתור לפחות את העלמת ההכנסות בקרב מי שרשומים כמובטלים ומקבלים דמי אבטלה, אך עובדים מהצד. “צריך להבין שמי שצריך לקבל את הכסף אלה בכלל המעסיקים ולא העובדים”, אומר גינדי, “המדינה תשלם למעסיק, והמעסיק ישלם לעובד. הדבר הכי חשוב שהממשלה צריכה לעשות זה להחזיר בחזרה את האמון של הציבור והמגזר העסקי במדינה”. 

תגובת רשות המסים: “רשות המסים פועלת בימים אלה תוך הפעלת האיזונים הדרושים הנובעים מהקשיים שאיתם מתמודד המגזר העסקי לנוכח השלכות נגיף הקורונה. כוח אדם רב מוקדש לסיוע לעסקים ולחלוקת המענקים ולטיפול  במעסיקים, ובציבור בכלל, ברגישות גבוהה. מתוך הבנה  שעסקים רבים חווים בעיה תזרימית, אנחנו  מקדימים החזרים ומאפשרים הקלות בתשלומים וארכות.

בצד זה, הרשות ממשיכה לפעול באפס סובלנות כנגד מי שמשתמשים בקורונה כהזדמנות לעבריינות ונוקטים אכיפה קשה נגד החשבוניות הפיקטיביות והעלמות המס הכבדות.  זיהינו זה מכבר מגמה גוברת של פעילות לא מדווחת בתחומים שונים, ובהם שיפוצים,  שירותי יופי ועוד. הרשות אוספת באמצעות פעולות סמויות מהעין הרבה מאוד מודיעין על עסקים אלה ונפעל בעניינם, כל אחד בהתאם לחומרת מעשיו ובעיתוי הנכון”.