תופעת ה"עבודה בשחור" מתרחבת: "עדיף להיתפס מאשר לחיות ברחוב"

המשבר הכלכלי הפך את תופעת העבודה בשחור לנפוצה מבעבר: יותר עובדים עצמאים ושכירים משלל מקצועות, שלפני הקורונה דאגו לדווח על כל שקל בהכנסותיהם, נוהגים כך כדי לשרוד את התקופה

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
העברת שטר כסף
העברת שטר כסף | צילום: פרטי
2
גלריה

לראשונה בתקופת הקורונה מצא את עצמו ק’, מנהל מספרה ותיקה ומצליחה בתל אביב מזה שנים רבות, מעלים הכנסות. “מהיום שבו פתחתי את המספרה אני עובד במסודר וכאזרח שומר חוק מקפיד לדווח על כל הכנסה”, הוא מספר, “מעולם לא העליתי בדעתי לעבוד בשחור. אבל אז באה הקורונה וראיתי את ההתנהלות המחפירה של הממשלה. הפיצויים ששילמה לנו, הספרים, היו פשוט בדיחה. גם ההגבלות השביתו אותנו והחריבו לנו את העסק בעוד נראה שהחרדים חוגגים חופשי. זה הרגיז אותי”.

walla video test11 | צילום:

לאחרונה, עם הקלת המגבלות ופתיחת המספרות, שב ק’ לעבוד בעסק שלו, אך הוא עדיין לא מדווח על כל הכנסותיו. “כיום אני עובד רק חצי בשחור כי אני חייב לדווח על הכנסה נמוכה בשביל לקבל את המענק”, הוא אומר. “אם כבר המדינה משתינה עליי, אז למה שלא אשתין עליה בחזרה? סלח לי על הביטוי, אבל ככה זה מרגיש. גם ככה העבודה שלי ירדה המון, ואנשים מפחדים ללכת להסתפר, אז גם על הסכום המועט שאני מרוויח אני צריך לשלם מסים? אין מצב”.

ניכר שהמשבר הכלכלי הפך את העבודה בשחור של בעלי עסק, עצמאים ועובדים שכירים לתופעה רווחת יותר מאשר בעבר. גם ברשות המסים מודים כי מדובר במגמה גוברת (ראו תגובתם במסגרת בסוף הכתבה). בכל הנוגע לעצמאים, על אף הפיצויים, המענקים וההקלות הכלכליות שקיבלו מהמדינה, עסקים רבים לא הצליחו לשרוד את מגבלות הסגרים.

ירון גינדי
ירון גינדי | צילום: Q Elite Beauty

“המישור השני הוא נושא החל”ת או הפיטורים. על פי נתוני שירות התעסוקה, כמיליון עובדים שאיבדו את עבודתם מקבלים כיום דמי אבטלה. חלקם לא רוצים לחזור לעבודה כי לא משתלם להם – הם זכאים לדמי אבטלה עד יוני הקרוב לפחות. במקום זאת, הם עושים עבודות בשחור בשביל להשלים את ההכנסה. אין לעובדים כאלה שום חשק או אינטרס לחזור לעבודה. נתקלתי גם במקרים שבהם עובדים היו מוכנים לחזור לעבוד רק אם הבוס ישלם להם משכורת בשחור כדי לא להפסיד את דמי האבטלה. זו תופעה רווחת כיום, והפחד שלי הוא שעובדים יתרגלו למצב, ויידרשו כמה שנים טובות עד שנצליח למגר את זה”.

י’ הוא בעל מסעדה, שבה הוא עובד שנים רבות. "מאז שהשתחררתי מהצבא הצטרפתי לעסק שאבא שלי בנה במו ידיו", הוא אומר, "אבא לימד אותי איך לבשל עם המתכונים המשפחתיים שעוברים אצלנו דורות ומאכילים לא מעט אנשים. הוא גם לימד אותי להיות אזרח שומר חוק, לשמור על דרך ארץ ובעיקר להיות ישר כמו סרגל ללא שום קיצורי דרך".

כשפרצה הקורונה, נאלץ י' לסגור, ובהמשך לעבור למתכונת טייק אוויי. "כל הקטע של המסעדה זה שאנשים באים לשבת, ליהנות מהריחות והאוכל ולדבר", הוא אומר, "ברגע שאמרו שאפשר רק טייק אוויי, הבנתי שאין לי טעם להישאר פתוח ולאבד את כל הזהות של המסעדה, אז סגרתי זמנית ופניתי בצינורות המקובלים לקבלת הפיצויים. כששחררו מעט, חזרתי לפעול ולעבוד והתחלנו קצת להתרומם, אבל אז שוב הגיע הסגר השני ונאלצתי לסגור".

לצערו של י’, הוא התקשה לשרוד כלכלית. "יש לי אישה וילדים לפרנס, ואני לא יכול להתבסס על הפיצוי הזעום שהמדינה נותנת, אז הצטרפתי לחבר, והקמנו עסק של מכירת סנדוויצ'ים בטייק אוויי", הוא מספר. "ברור שכל זה קורה בשחור כי אני חייב לייצר הכנסה עד שהממשלה תבין שאין סכנה בפתיחת מסעדות".

“אני מאמן כושר אישי כבר עשר שנים, ומעולם לא גנבתי שקל מהמדינה”, מצהיר ש’, מדריך כושר באזור המרכז, “תמיד התנהלתי לפי החוק, ישר כמו פלס. אבל כשפרצה הקורונה הרגשתי שזורקים לפח אותי, ובכלל את הענף שלנו. לכן החלטתי שאני חייב לדאוג לעצמי ולקחת את החוק לידיים. ללקוחות לא אכפת איך לשלם לי כי הם מקבלים את האימון שלהם בצורה הטובה והמקצועית ביותר. חשוב לי להדגיש שבעבר, כשהציעו לי לקבל כסף מזומן בלי לדווח – סירבתי, אבל היום? זה כבר לא מזיז לי”.

לפני הקורונה התפרנס מ’ מהופעות באירועי בוטיק, בחתונות ובאירועים. “אני זמר פעיל בתחום האירועים מאז שהשתחררתי מהצבא”, הוא מספר. “התחלתי להופיע בגיל צעיר באירועים מצומצמים, והביקוש גדל ככל שנחשפתי ליותר קהל. לפני הקורונה הופעתי בכל סוגי האירועים לפחות 15 פעמים בכל חודש. ההופעה עצמה דורשת לא מעט הכנות והוצאות נלוות, אבל הכספים שנכנסו מההופעות נתנו לי ללא ספק פרנסה טובה ומכובדת".

לדברי גינדי, פתרון חלקי לפחות לתופעה טמון במענק עידוד התעסוקה הניתן למעסיקים עבור החזרת עובדים מחל”ת. לתפיסתו, החזרת עובדים לעבודה תפתור לפחות את העלמת ההכנסות בקרב מי שרשומים כמובטלים ומקבלים דמי אבטלה, אך עובדים מהצד. “צריך להבין שמי שצריך לקבל את הכסף אלה בכלל המעסיקים ולא העובדים”, אומר גינדי, “המדינה תשלם למעסיק, והמעסיק ישלם לעובד. הדבר הכי חשוב שהממשלה צריכה לעשות זה להחזיר בחזרה את האמון של הציבור והמגזר העסקי במדינה”.

בצד זה, הרשות ממשיכה לפעול באפס סובלנות כנגד מי שמשתמשים בקורונה כהזדמנות לעבריינות ונוקטים אכיפה קשה נגד החשבוניות הפיקטיביות והעלמות המס הכבדות.  זיהינו זה מכבר מגמה גוברת של פעילות לא מדווחת בתחומים שונים, ובהם שיפוצים,  שירותי יופי ועוד. הרשות אוספת באמצעות פעולות סמויות מהעין הרבה מאוד מודיעין על עסקים אלה ונפעל בעניינם, כל אחד בהתאם לחומרת מעשיו ובעיתוי הנכון”.

תגיות:
העלמות מס
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף