"20 העובדים שלנו, ישראלים ותאילנדים, המשיכו לעבוד גם בסגר הראשון ואחריו, כי אנחנו נחשבים לחיוניים. בענף הזה אתה בכל מקרה חייב להמשיך לעבד את השטח, כי אחרת הוא 'ימות' ולא יהיה לך לאן לחזור. יש לנו חנות במושב על שטח של 150 מ"ר, שמשווקת את הפרחים שלנו באזור הצפון, אבל אולמות האירועים וההזמנות לסידורי פרחים, שהם חלק משמעותי מהלקוחות שלנו – עדיין מושבתים, וכאן יש לנו חור גדול מאוד בהכנסות.
"כבר לפני זמן רב הבנתי שהעתיד הוא באונליין, אז הקמתי אתר מכירות מתקדם מאוד ומערכים של שיווק טלפוני ושל שליחויות. התוצאה הייתה שהגענו מוכנים למשבר. כאן החלטתי לשווק את הפרחים באופן ישיר - הבאנו עוד עובדים, הגדלנו טווחים ונתנו ללקוחות גם אפשרות לבחור בעצמם חבילות של פרחים. עם זאת, כ־50% מהמכירות בענף הן פנים מול פנים, וכאן אנו נמצאים בצומת גדול של אי־ודאות. בתחילת השנה הבאה יש יום המשפחה, ולנטיינ'ז דיי ויום האישה הבינלאומי, ואנו לא יודעים מה לעשות – להכין את השטחים או שיהיה סגר נוסף. בינתיים אנו נאחזים בחבל כדי לא ליפול למים, אבל כבר עייפים ומותשים".
"בסגר הראשון המשכנו לעבוד, כי חקלאות נחשבת לענף חיוני, אך נאלצנו לצערנו להוציא חלק מהעובדים הישראלים לחל"ת. המחזור הכספי במשתלה באזור נפגע פחות, אבל הרגשנו את הנפילה במשתלה במושב. כשאין חתונות ואין שמחות, ואין כנסים ואין מסעדות – אז גם אין הזמנות ואין עבודה. היינו צריכים להשמיד כמות עצומה של סחלבים, וזה היה לא קל".
התרעות פיקוד העורף