תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי, איילת פריש, בעלים ומנכ"ל חברת פריש ייעוץ אסטרטגי בע"מ, רות וסרמן לנדה, מייסדת ומנכ"לית "רות" חברה לייעוץ אסטרטגי וחדשנות בינלאומית, ותמר גיל מנחם ממרכז לאודר לתעסוקה השתתפו בפאנל "אסטרטגיה - זיהוי הזדמנויות צמיחה בסביבה כאוטית" בהנחיית קרן אוזן. זאת, במסגרת פסגת העסקים של מעריב 2020.
איילת, איך תאגידים מתכננים מסלול מחדש? מה "זאפה" עשו כשסגרו את עולם התרבות?
"אני עובד בצמוד עם הבעלים של זאפה, וניקח אותה כדוגמה. יש כאן סגירה הרמטית, וראי זה פלא - המותג קפץ בכמה רמות מבחינת מדדי המודעות החיוביות של הקהל. הבעלים החליט שלמרות הכאב הוא חובר ל'קשת' ועושים 'זאפה בסלון הבית'. הוא חבר לשותפים וכל ערב בסאב פריים-טיים קיבלת את כל האמנים בסלון הבית. בכל הבדיקות של קשת ראו שיש שני מותגים חזקים של קשת - חתונה ממבט ראשון וזאפה עד הבית".
כבר עכשיו החברות מכינות עצמן ליום שאחרי.
"תני לי לנבא שהקפיצה במכירות הכרטיסים תהיה כפולה ומכופלת. מנהל טוב יודע להריח הזדמנויות עם היועצים הטובים שסביבו".
תמר, ידעתם לנצל את ההזדמנות וליצור את בעיית ההעסקה של צעירים מהפריפריה במקצועות הייטק במרכז.
"במשך שנים מרכז לאודר לתעסוקה שפועל בנגב ויתחיל השנה גם לפעול בעכו, ניסה לשכנע לתת הזדמנות לצעירים שגרים בפריפריה. היה קשה לשכנע את החברות מהמרכז לקיים תעסוקה מרחוק מהבית, אבל מיד שהחל המשבר סייענו לחברות ליצור תחושה של שייכות בין העובדים, לנהל פרויקטים מרחוק וכדומה, וזה הראה לנו שיש משהו שכמהה למידע ולידע. הוצאנו סקר ביולי למעסיקים מכל הענפים, ושאלנו אותם אם הם מוכנים להעסיק מרחוק ואם יסכימו להעסיק מרחוק אחרי הקורונה. אנחנו רואים היום שחברות גדולות מנחות את המנהלים להעסיק את העובדים מהבית. מצאנו שיש כמעט 70% מהמעסיקים שאומרים שיתחילו כבר עכשיו להעסיק מרחוק או שיאשרו את זה בהמשך, ושעכשיו הם מוכנים להעסיק גם עובדים מהפריפריה".
תמיר, איך תהיה זהות תאגידית?
"כששואלים אנשים, ככל שאתה יותר מבוגר וגבר אתה חושב שהמצב לא ישתנה, ולעומת זאת ככל שאתה יותר צעיר ואישה אתה חושב אחרת. יש חברות שעובדות כבר לפחות 10 שנים מהבית, יש צוותים שלא ראו אחד את השני 10 שנים. זה לא מומלץ, צריך להגיע ולראות אחד את השני. אנחנו הגענו למסקנה שהחברות יתגברו על תוכנות חדשות, עובדים חדשים, מנהלים חדשים, הדבר היחיד שיכול להיפגע זה הלכידות הארגונית. ככל שהחברה יותר מגובשת העובדים יכולים פחות לעבוד מהבית, כי אז הם הגיעו לשיווי משקל מסוים, ועכשיו הוא ייפגע".
אז נראה שהחברות מאפשרות עבודה מהבית לצד הגעה למשרדים.
"תלוי בחברה. יצטרכו לבוא יום אחד בשבוע לפריפריה. למה לא להעסיק צעירים מהפריפריה או בני מיעוטים? יש לי אפשרות לקבל את כל האנשים המוכשרים עכשיו בישראל, הם צריכים להגיע רק יומיים בשבוע, ברור שזה יימשך. זה לא משנה מה יגידו הגברים המבוגרים, אנשים יתחילו להגיע לתקרות השכר הגבוהות".
רות וסרמן לנדה אמרה: "אני חושבת שזו הזדמנות לראות שאם אתה גר בפריפריה או במרכז - הקורונה היא קורונה. היא פוגעת בכל ילד, גם אם הוא גר בפריפריה וגם אם במרכז. לכן, התפיסה הטכנולוגית של הגבולות מיטשטשת. הקורונה חוצה מגזרים - זה מטשטש את הגבולות בין יהודים לערבים, והעובדה שיש כל כך הרבה רופאים ואנשי צוות רפואי בחברה הערבית קירבה גם את האוכלוסייה החרדית, ופוטנציאל הצמיחה הוא אדיר. כרגע מחפשים מנגנוני צמיחה, מנועי צמיחה, והשאלה היא מאיפה הם יבואו - 1 זה המגזר הערבי ו-2 זה המגזר החרדי".
איילת, מה עשו ב-HIT בחולון?
"המכון הזה קיבל מתנה אדירה שהוא עבד עליה שנים ולא פחד להשיק אותה בשיא הקורונה, ואני מדברת על תואר ראשון ברפואה דיגיטלית. זה המקום היחיד בעולם שנותן תואר ראשון לרופאי העתיד. סטודנטים בבית לומדים בזום, והנה מכון טכנולוגי שמסתכל קדימה, ומכל העולם מתעניינים היום בהבאת סטודנטים לישראל, וזה בזכות זה שלא מפחדים, פותחים את הדלת, קופצים על ההזדמנות דווקא בתקופה שרוב החברות מורידות מדפים. עוד דוגמה של אראל מרגלית עם מרגלית סטארט-אפ סיטי. הוא יוצא בשיא המשבר לדובאי עם 40 מנכ"לים ומביא 300 מיליון דולר השקעות לישראל. כשאת מביאה מנכ"לים מהפריפריה לטובת ישראל בתקופה קשה, הרווח הוא כפול ומכופל, וזה אומץ של מנכ"ל ובעלים של קרן - דווקא להשקיע בתקופת הקורונה ולא לפחד".
תמר, יש נכונות לאפשר עבודה מהבית.
"יש בהחלט, ושליש מהם לפחות מוכנים להעסיק אנשים שגרים בנגב ובגליל. זה ישנה את האופן שבו אנשים שגרים בפריפריה עובדים. אם עד עכשיו בוגרי סמי שמעון ובן גוריון היו צריכים לעבור לתל אביב, כי הם ידעו שרק בתור ג'וניור הם יוכלו למצוא עבודה, אז עכשיו יש בשורה אדירה בעבודה מהבית, ומרכז לאודר מעוניין לאפשר להם לעשות את זה".