שר האוצר ישראל כ"ץ מודאג מהקריסה בשער הדולר, שירד ל־3.30 שקל, ומתכוון לפנות לנגיד בנק ישראל אמיר ירון בדרישה להתערב בשל הפגיעה ביצואנים.

"התחזקות השקל מול הדולר משקפת את המגמות בכלכלה העולמית, כשהדולר נחלש מול שורה של מטבעות מרכזיים, כולל היורו", אמר אתמול כ"ץ ל"מעריב".

"ההתחזקות משקפת גם את העודף בחשבון השוטף ואת חוזקו של המשק", הוסיף השר. "התחזקות השקל מקשה על היצואנים, ובכוונתי לפנות לנגיד שינקוט את הצעדים הנדרשים במסגרת סמכויותיו, כדי לסייע ליצוא בכל הקשור לשערי המטבע.

"משרד האוצר בראשותי עוסק גם בימים אלה במתן סיוע נרחב וחסר תקדים למגזר העסקי, ובכוונתי להמשיך בפעילות זו גם בעתיד", סיכם כ"ץ, ובכך תמצת את האירועים הנוגעים למצב הדולר מתחילת 2020.

אלא שהפעם האחרונה שנשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, המוטרד מהמצב, נפגש עם הנגיד ודן עמו בין השאר בנושא הדולר הייתה ב־26 באוקטובר. מאז נעלמו עקבותיו. בימים האחרונים מנהלים בכירי התעשיינים מגעים עם בכירי בנק ישראל ומביעים סימני דאגה מחודשים.

בנק ישראל התערב במסחר בחמישי האחרון ורכש כמה מאות מיליוני דולרים. מלבד זאת, בבנק לא מוטרדים. טוענים שם למעורבות מסוימת במסחר, אבל מדגישים שצריך להביא בחשבון לא רק את מצב הדולר אלא גם את מצב השקל ביחס לסל המטבעות, שם המצב גרוע פחות. עוד טוענים שם כי גם לאוצר יש אחריות לנעשה בשער החליפין – טענות שזכו אתמול למענה מהשר כ"ץ.

ליצואנים אין זמן לבזבז, והם זימנו כנס חירום שייערך מחר תחת הכותרת "ממשלת ישראל, בנק ישראל, אתם אחראים לקריסת היצוא. תתעוררו!". הדולר קורס בתקופה שבה אילץ נגיף הקורונה את כל המדינות לחשב מסלול מחדש ולהילחם על חייהן העסקיים.

לפי נתוני המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, לו שער החליפין לדולר היה עומד משנת 2017 על 3.7 שקל, היצוא התעשייתי היה גדל ב־23.8 מיליארד שקל. דולר חזק יותר היה מאפשר תוספת של 39 אלף משרות.

מנגד, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל עולה כי היצוא התעשייתי ירד בין ינואר לאוקטובר ב־16% בממוצע, ומניתוח מכון היצוא מסוף 2018 עולה שגידול של מיליארד שקל ביצוא מביא לתוספת של 2,500 מועסקים חדשים. תעשו אתם את החשבון.