בחודש מרץ האחרון, עם בוא הסגר הראשון והתפשטות הקורונה בארץ, עובדים רבים מצאו עצמם מובטלים, בחל”ת או נאלצים להעתיק את מקום עבודתם מהמשרד לבית. כתוצאה מכך, ענף מתחמי העבודה המשותפים שפרח מאוד עד לפרוץ המגיפה, ספג מהלומה קשה. החברות המתחזקות מתחמי עבודה משותפים דיווחו על ירידה משמעותית בתפוסה, בין היתר בשל החשש לעבוד בחלל משותף עם מישהו שעלול להתברר כחולה מאומת; או בשל החשש לשבת על כיסאות או לעבוד על שולחנות שלא יודעים מי נגע בהם לפני כן.

“נגיף הקורונה חתך תחילה בעשרות אחוזים את תפוסת מתחמי העבודה המשותפים, אך מעבר להיבט הכלכלי, הייתה פגיעה בתוכניות העסקיות, במורל ובעיקר בקשר בין הממברים (העובדים בחללי עבודה משותפים – ד”פ) שהיו צריכים בבת אחת להתרגל למציאות חדשה שהגיחה ללא שום הודעה מוקדמת”, מסביר רומן לוי, מייסד ומנכ”ל רשת מתחמי העבודה המשותפים Urban Place.

מה עשיתם?
“בראש ובראשונה כערך מנחה שמרנו על אופטימיות וביצענו התאמות פנים־ארגוניות מואצות על מנת שכל העובדים ידעו בפני מה אנחנו עומדים למרות גורם ההפתעה. באותו אופן ההתייחסות הייתה אל הממברים. יצרנו יש מאין – למשל הסכמי הצטרפות גמישים עבור הממברים על מנת להקל עליהם מכל הבחינות ולהעניק להם פתרונות מיידיים, או אטרקציות ייחודיות בהתאם להנחיות – באופן דיגיטלי או פיזי. כל זאת על מנת לשמור על תחושת הביחד האותנטית של מתחמי העבודה המשותפים שלנו”.

אורבן פלייס URBAN PLACE (צילום: באדיבות יח''צ URBAN PLACE)אורבן פלייס URBAN PLACE (צילום: באדיבות יח''צ URBAN PLACE)

“עם פרוץ הקורונה והכניסה לסגר הראשון, קרוב ל־80% מהמשרדים התרוקנו מאחר שהחברות עברו כולן לעבודה מהבית”, מציינת מירב מצגר משה, סמנכ”לית השיווק פארק ההייטק לב. “אף לקוח לא עזב את המתחם, אלא יצא להפוגה. על מנת לסייע לחברות שנקלעו למצוקה הקפאנו מיידית את התשלומים עבור החודשים שבהם לא יכלו להגיע למשרדים. המתחם המשיך לפעול ולהוות בית לחברות החיוניות שהמשיכו לעבוד מהפארק כרגיל".

“חווינו ירידה של כ־25% בתפוסה בסגר הראשון, וזה נמשך כחודשיים־שלושה”, מציין איל ראובן, מנכ”ל רשת מתחמי העבודה המשותפים Dogether. “אבל אחרי כן, אנשים התחילו להיות אדישים למצב וחזרו לעבוד בשיא המרץ במתחמים”.

רומן לוי  (צילום: באדיבות יח''צ URBAN PLACE)רומן לוי (צילום: באדיבות יח''צ URBAN PLACE)

בחודשים האחרונים שבו מתחמי העבודה המשותפים לא רק לפריחה שהייתה לפני הקורונה, אלא חלקם אף מדווחים על זינוק משמעותי בתפוסה. “הסיבה העיקרית שעכשיו יש צמיחה גדולה בביקוש למתחמי עבודה משותפים היא שאנשים יכולים לצרוך את מקום העבודה בדמות משרד יותר כמו מוצר, ופחות כמו חוזה שכירות והתחייבות”, מסביר בנג’י זינגר, מנכ”ל WeWork ישראל. רשת מתחמי העבודה העולמית מחזיקה בישראל 13 מתחמים בשש ערים.

“שום חברה גדולה לא יכולה להתקיים רק מלעבוד בבית, וגם שום חברה לא יכולה להתקיים רק מלעבוד במשרד", הוא אומר. "החברות נכנסות לעולם חדש ומאמצות מודל היברידי שמשלב עבודה מהבית עם עבודה מהמשרד, ולכן מתחם העבודה המשותף מספק את הפתרון הפרקטי לזה. אנשים יעדיפו סביבה משרדית בצמוד לבית ולא בתוך הבית".

"קח בחשבון גם שאם אתה צריך לנסוע ברכבת או באוטובוס במשך שעה למשרד, וכולך עם החששות של הקורונה וההדבקה, אז תעדיף לעבוד במתחם עבודה במרחק כמה דקות בקורקינט מהבית ולחסוך את זה. אנו רואים את זה בשטח. בתקופת הקורונה הקפדנו להחזיק את המשרדים שלנו פתוחים, גם בתקופה הקשה, כדי לספק למשרדים וללקוחות שלנו את האופציה ואת הבית והמענה לעבודה. היה חשוב לנו להמשיך להניע את זה”.

בנג'י זינגר  (צילום: באדיבות WE WORK)בנג'י זינגר (צילום: באדיבות WE WORK)

“עבודה קרוב לבית מגדילה את איכות חיי העובד ואת פרודוקטיביות החברה, ובתקופת הקורונה אף ביתר שאת, כיוון שזו מאפשרת לעובדים לחלק את זמנם באופן יעיל בין הטיפול בילדים והתמיכה במשפחה הנמצאים בבית, לבין עבודה יעילה במשרד”, אומרת מצגר משה. “חברות הייטק מהמרכז שפתחו שלוחה צפונית במתחם, נהנות מהיכולת לאפשר עבודה של הצוותים הצפוניים בקפסולות באופן מופרד מעובדי החברה בסניפים האחרים. בכך הן שומרות על בריאות העובדים ומאפשרות הגדלה של קיבולת העבודה של החברה: פיזור סיכונים".

"חברות הבינו שאפשר לעבוד באופן היברידי: שילוב עבודה מרחוק לצד עבודת צוות פנים אל פנים, בייחוד בצוותי פיתוח. מתחמי העבודה מאפשרים את השילוב האולטימטיבי נוסף לבונוס של הגדלת איכות חיי העובדים ושביעות רצונם”.

מירב מצגר משה (צילום: יח''צ)מירב מצגר משה (צילום: יח''צ)

אווירה עסקית וחברית

"אני בוחר לעבוד במתחם משותף בגלל מספר סיבות, העיקרית שבהן היא הנוחות בשכירת חדרי מנהלים וכיתות בהתאם לצרכים משתנים, מבלי להתחייב - דבר שבתקופה דינמית כמו זו הוא מאוד נוח וחסכוני", מעיד רן סיבוני, בעלים ומנכ"ל של חברת לידר ייעוץ ופיתוח עסקי בע"מ. "בנוסף, יש אווירה מיוחדת של שיתופיות ויחד, אווירה של התפתחות ורצון לצמיחה הדדית. זה תמיד נחמד שיש לידך עוד בעלי עסקים שאפשר להתייעץ, לחלוק ולחלום יחד איתם, וכמובן לשתף פעולה ולעשות עסקים. אנחנו שוכרים משרדים בחללים משותפים לאורך כל תקופת הקורונה במתחם דוגדר בראשון לציון, שגילו גמישות בתקופה המורכבת הזו".

"לא הפסקתי לעבוד במתחם העבודה המשותף כי המקום מאוד כיבד ומכבד את ההנחיות מבחינת היגיינה, בדיקות חום ושמירה על מרחק", מספרת תמילה לביא, נומרולוגית וקואצ'רית, שעובדת במתחם Vibe workspace בנתניה. "האווירה היא גם עסקית אבל גם חברית, יש נטוורקינג מדהים וחיבור בין אנשים באמצעות זמן גיבוש, ארוחות משותפות ופעילויות שהמתחם יוצר כדי לאחד אנשים. זה מפרה מאוד מבחינה עסקית, מנטלית, אישית וכלכלית. יש מוזיקת רקע, פינוקים ואווירה של בית קפה. אנשים נכנסים מצוברחים ויוצאים מחויכים".

"עד לפני כחודשיים שכרתי משרד קטן, וקצת לאחר שמתחם אס נפתח שכרתי שם חדר", מספר יעקב פריימן, בעלי חברת פריימן אסטרטגיה ויחסי ציבור. "מה שעמד לנגד עיניי זה היתרון הגדול של שיתוף הפעולה בין שאר היושבים במקום. יושבים על ידי עוד בעלי עסקים במגוון תחומים. למשל, יושב לידי גרפיקאי וכשהייתי צריך עבודת גרפיקה ללקוח שלי, פניתי אליו והוא הרוויח עבודה. כך זה עובד".

מתחם ווי וורק בזמן הקורונה WEWORK  (צילום: wework)מתחם ווי וורק בזמן הקורונה WEWORK (צילום: wework)

בין האישי למקצועי

“בחודש האחרון שברנו שיאי תפוסה במשרדים, ואני מאמין שהמגמה הזו תימשך”, טוען ראובן. “דווקא עכשיו חללי העבודה שלא יושבים באזור המרכז זוכים להצלחה. זה רגע הפריחה שלהם. הסיבה העיקרית לשגשוג לדעתי היא שלאנשים פשוט נמאס לעבוד מהבית. הפרילנסרים, העצמאים והיזמים שבהתחלה ראו כי טוב, עבדו מהבית בפיג’מה ונפגשו בזום, החלו לטפס על הקירות".

"מנכ”לים החלו להפנים שעבודה מרחוק הופכת להיות פחות פרודוקטיבית. כאן נכנס המקום של חללי העבודה שמאפשרים גמישות במבנה המשרדים, והמושג ‘ללא התחייבות’ הפך להיות בעל משמעות. התאמנו עצמנו לתקופה, שמרנו על הקהילה עם שלל הטבות ובנינו מסלולים חדשים המותאמים ללקוחות חדשים כמו משרד שעתי, כרטיסיות לכניסה יומית ועוד. בזכות זה עברנו את המשבר האחרון ומינפנו עצמנו מחדש”.

אייל בן ראובן  (צילום: איציק ראובן)אייל בן ראובן (צילום: איציק ראובן)

“במהלך משבר הקורונה נלקחו ממרבית האנשים הקרבה החברתית, השיח איש עם רעהו והאנושיות”, אומר גם לוי מ־Urban Place. “מיד הבנו כי הבנייה מחדש של הקהילתיות במתחמי העבודה המשותפים היא ערך עליון. בתקופה כה מורכבת זה מעניק לאנשים איזון בין החיים האישיים והמקצועיים ומהווה עבורם פתרון אידיאלי לעולם החדש שנוצר בשנה האחרונה. שנת 2021 תהיה עבור מתחמי העבודה המשותפים שנה של שגשוג ופריחה מחודשת”.

האוס CO-WORKING SPACES (צילום: באדיבות האוס CO-WORKING SPACES)האוס CO-WORKING SPACES (צילום: באדיבות האוס CO-WORKING SPACES)

גם יעל ברנר פרנקל, הבעלים של HOUSE CO־WORKING SPACES, חוותה את המהפך שחל בחללי העבודה המשותפים. "הסגר הראשון גרם לאי־ודאות. אנשים העדיפו לקחת פאוזה להירגע, לחשוב ולהבין מה נכון עבורם", היא מספרת. "בשבוע הראשון של מאי התחלנו להרגיש את העלייה בערך המוסף שלנו כחלל עבודה משותף וראינו את זה קורה בשטח".

"מבחינת המשרדים, אנחנו נמצאים בתפוסה מלאה וחלה עלייה ניכרת גם במתחם העבודה המשותף Open Space, שכולל עמדות חופשיות לישיבה, חדרי ישיבות ולאונג'ים לאנשים שרוצים לבוא עם הלפטופ ולעבוד בהתאם ללוחות הזמנים המשתנים שלהם. אנחנו עם הפנים קדימה, עושים אדפטציות מתבקשות כדי להשתכלל ולהתאים את עצמנו ל־2021 ולפוסט־קורונה".

יעל ברנר פרנקל (צילום: באדיבות האוס CO-WORKING SPACES)יעל ברנר פרנקל (צילום: באדיבות האוס CO-WORKING SPACES)

לצד הפריחה של מתחמי העבודה שהיו קיימים לפני הקורונה, בחודשים האחרונים אף הוקמו מתחמי עבודה חדשים. אחד מהם הוא אס – מתחמי עבודה משותפים, שהוקם מיד לאחר הגל הראשון. “המתחם נפתח מתוך ראייה אסטרטגית לצורך עסקים קטנים ופיתוח אוכלוסיית יזמים חברתיים באמצעות קידומם והפיכתם לעסקים”, מסבירה טובי רוט, מנכ”לית אס ומנכ”לית חברת טובי רוט לייעוץ עסקי. “העסק קיים כמה חודשים, וכבר אוכלס בלמעלה מ־50%, למרות ואולי עקב הקורונה”.

איך את מסבירה את השגשוג?
“התאחדנו כמה שותפים ויזמים מתוך הבנה של הצורך האמיתי שנולד בשל השינויים בעולם העבודה העתידי, כולל עבודה מהבית. התאמנו זאת גם לאוכלוסייה החרדית. למדנו את הייחודיות של כלל האוכלוסיות בתחומי התעסוקה ומיקדנו את הצורך של המעסיקים, המועסקים והיזמים הקטנים. פשוט חיברנו נכון את המשולש. הסוד הוא בחיבור נכון, ראייה אסטרטגיית והתאמה מקסימלית”.