"ישראל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שנכנסו לסגר, מה שחייב אותנו לעבור לעבודה מהבית בתוך ימים ספורים", אומר גל רינגל, מנכ״ל ומייסד־שותף בחברת Mine, שכהגדרתו, "מחזירה לצרכנים את שליטה על המידע הפרטי שלהם באינטרנט". רינגל: "המשמעות מבחינתנו הייתה לבנות שגרת עבודה חדשה ולהתרגל לעובדה שצריך להמשיך לשדר עסקים כרגיל ללא טיסות ופגישות פרונטליות. החלק המאתגר ביותר היה לשמר את התרבות הארגונית מרחוק. עובדים שהיו רגילים להגיע למשרד וליהנות מחוויית עבודה בסטארט־אפ, פתאום לא יכלו לעשות זאת, ויש לכך השפעה חברתית רחבה".

איך פתרתם את זה?
"בין היתר דאגנו להעביר את כל ה־Happy Hour לזום, כולל הפתעות שחיכו לעובדים ליד הדלת, והרבה שיחות אישיות לקבלת פידבק מקצועי ותמיכה, בניסיון לשמור על רוח הצוות".

היו גם הצלחות?
"ההצלחה הגדולה ביותר שלנו השנה היא השלמת סבב גיוס A בשיא הסגר העולמי. גיוס הון זו משימה לא פשוטה כשלעצמה, לא כל שכן בתקופה של אי־ודאות עולמית - ובייחוד כשאי אפשר להיפגש עם המשקיעים פנים אל פנים ולבנות איתם יחסי קרבה ואמון. לכן לא נותר לנו אלא לנהל את הגיוס באמצעות הזום, עם משקיעים חדשים שמעולם לא פגשו אותנו פיזית. זאת הייתה חוויה מחשלת. אני מאמין שהגיוס, וגם העובדה שהקורונה הגבירה דרמטית את השימוש שלנו בשירותים שונים ברשת, סייעו ל־Mine לצמוח בצורה יוצאת דופן".

איך אתה צופה ש־2021 תתנהל?
"קודם כל, בכל שנה צרכנים ברחבי העולם מספקים מידע פרטי שלהם למאות חברות באינטרנט. בממוצע, 350 חברות מחזיקות את המידע שלנו בכל זמן נתון (בקרב ישראלים: 450 חברות בממוצע). השנה, בגלל הקורונה גדל המספר ב־55%,  והמידע שלנו חשוף מתמיד. ב־2021 אנחנו צופים כי התופעה של שיתוף מידע אישי תגבר מאוד, לאור הדיגיטציה שהקורונה חייבה, והיא תגרום לעלייה מסיבית בפריצות סייבר. דוגמה טובה היא שבחודשים לאחר חגי הקניות בנובמבר נגנב מאתרי הקניות מידע אישי של אחד מתוך חמישה אנשים. לכן, לדעתי, צרכנים יהיו יותר מודעים ורגישים לשיתוף המידע שלהם, לחברות שמחזיקות בו ולסיכונים הדיגיטליים".

כלומר, נושא פרטיות המידע ברשת תופס תאוצה.
"בהחלט. אנחנו גם צופים חקיקה נוספת של זכויות פרטיות, כמו GDPR האירופי, אבל כאן בישראל. כבר בימים אלה דנים בעדכון חוקי הגנת הפרטיות. בתוך פחות משנה הצליחה Mine לפרוץ לתודעה של יותר מ־150,000 משתמשים בעולם, שפנו למוצר כדי לצמצם את החשיפה הדיגיטלית שלהם ולשלוח יותר מ־1,300,000 בקשות מחיקה לחברות שונות בעולם. התקווה שלנו היא שהמספרים הללו יגדלו, ויותר אנשים ישיבו לעצמם את השליטה על מידע שלהם שמפוזר אין שם ברשת".

גל רינגל (צילום: יח''צ)גל רינגל (צילום: יח''צ)

שינויים בדפוסי הצריכה

 "לצד אי־הוודאות שאפיינה את תקופת הקורונה ואתגרה את העולם כולו, היא גם שיקפה לנו תמונת מצב והכניסה אותנו לפרופורציה. הקורונה גרמה לחלקנו להבין כי דפוסי הצריכה שלנו צריכים להשתנות", אומרת רחלי ויזמן, מנכ״לית ומייסדת־שותפה ב־SavorEat, המפתחת טכנולוגיה לייצור תחליפי בשר מהצומח באמצעות הדפסה בתלת־ממד. "אחת ההבנות הגדולות הייתה שאנחנו לא יכולים להמשיך לפגוע בסביבה שלנו ולצפות לקבל תוצאות אחרות. כאן באות לידי ביטוי היכולות הטכנולוגיות של חברות הפוד־טק, שתפסו תאוצה, בייחוד בתקופה האחרונה".

ויזמן מסבירה שהשינוי התודעתי בצורך בצמצום אכילת בשר החל לפני תקופת הקורונה והתרחב בצורה ניכרת במהלכה. "ראינו עלייה של מאות אחוזים בצריכת תחליפי בשר בתקופה הזאת, לצד שינוי בהעדפות הצרכן, ואיתם גם הגיע התיאבון של המשקיעים. לצורך השוואה, היקף ההשקעות במגזר הפוד־טק בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 עמד על 8.3 מיליארד דולר, לעומת 7 מיליארד דולר בשנת 2019 כולה. היינו שמחים אם לא היינו צריכים להתמודד עם המשבר הזה ועם תוצאותיו, אבל אני עדיין מסיימת את 2020 באופטימיות ומאמינה שלמדנו משהו ומקווה שגם נשכיל להטמיע את השינוי".

במקרה שלכם הקושי הביא איתו גם הזדמנות.
"ללא ספק. עשינו בתקופה הזאת קפיצת מדרגה - נכנסנו לתהליכי פיתוח אינטנסיביים, גייסנו אנשי צוות איכותיים והגדלנו מאוד את היכולות שלנו. נוסף לכך הנפקנו את החברה בבורסה של תל אביב, וזאת הייתה ההנפקה הראשונה מסוגה של חברת פוד־טק. זהו מהלך חשוב לחברה, ולסקטור בכללותו, שדרש לא מעט אומץ ניהולי. הנפקה היא אבן דרך חשובה לחברה, אבל מבחינתי, פריצת הדרך שלנו השנה הייתה בפיתוח חוויית הטעם והמוצר. אנחנו מרוכזים בתוצאות. המטרה שלנו היא לפתח פתרון שיצליח להתחרות בחוויה של אכילת בשר אמיתי ויביא בשורה הן במרקם המוצר והן בפרסונליזציה שלו. אנחנו עורכים מפגשים של טעימות עם מגוון מומחים ומשתפרים כל הזמן. זה מרגש, ואנחנו בהחלט מרגישים בטוחים בכיוון שלנו. זה הזמן להגיד תודה לעובדים שלנו ולשותפים שלנו לדרך".

איך את חושבת שתיראה שנת 2021 בתחום הפוד־טק?
"אני והצוות שלי מונעים מתשוקה לעולם בריא וטוב יותר. אנחנו מאמינים שהגיע הזמן לשינוי, אנחנו מייחלים לאפשר גישה לחלופות טעימות ובריאות יותר. תפיסת העולם שלנו היא שצריכת הבשר תצטמצם כל עוד יהיה מגוון רחב של אלטרנטיבות איכותיות. אני מאמינה וצופה שבשנה הקרובה יהיו פריצות דרך בתעשיית תחליפי הבשר, לצד פרסונליזציה בתחום המזון. אנחנו עוקבים כל הזמן אחר הנתונים וההעדפות של הצרכנים, ורואים מגמה ברורה של צמיחה של קהל חדש - FLEXITARIANS - מפחיתנים. דור חדש של צרכנים שמעדיפים להפחית בצריכת הבשר ולשנות את התזונה שלהם. זה קורה ממניעים של בריאות, קיימות, מהבנת ההשפעות הבעייתיות שיש לתעשיית הבשר על זיהום האקלים, מהקשר של מחלות לבעלי חיים וכמובן - מתוך  מודעות לרווחתם. אלו נושאים שזכו למודעות גדולה יותר עם התפרצות הנגיף".

רחלי ויזמן (צילום: איתיאל ציון)רחלי ויזמן (צילום: איתיאל ציון)

מחלת החל"ת

"החוסר הגדול שכפתה עלינו המגיפה בשנה האחרונה הוא שיתוק התרבות. בתור צרכני תרבות באופן כמעט יומיומי, קשה לנו בלעדיה, והתחליפים הדיגיטליים אינם ממלאים את החלל", אומר עו"ד יהודה רוה, ראש משרד עורכי הדין יהודה רוה ושות' ויו"ר קרן תשתיות ישראל. "קשה לנו גם לראות ולהבין את חוסר ההיגיון המלווה חלק מן ההחלטות בעניין סגירת מוסדות התרבות לעומת מוסדות אחרים".

האם בכל זאת הצלחתם לראות נקודות אור בשנה החולפת?
"הצלחה ספציפית, וגדולה מאוד, הייתה  השלמתה של גיוס השקעות בסך של יותר ממיליארד וחצי שקל לתש"י, קרן תשתיות ישראל, הרביעית במספר, שייסדתי עם קבוצת הראל ביטוח וירון קסטנבאום לפני 13 שנים. גם אנחנו בקרן הופתענו שבעיצומה של המגיפה, על כל השלכותיה, התאפשר לגייס סכום כזה בפרק זמן קצר כל כך, אך הגיוס, בהובלת השותף־המנהל שלנו, הכה את כל התחזיות, וכבר השנה נעשו השקעות גדולות, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, בכספים שגויסו".

האם אתה צופה שהשנה הקרובה תהיה טובה יותר? שההתאוששות מהמשבר תהיה קלה?
"חרף ההצלחה בהבאת החיסונים ארצה, אני צופה ש־2021 תהיה שנה קשה ביותר, שיצופו בה ביתר שאת הבעיות שהמגיפה יצרה בשנה החולפת. לחלק גדול מהחל"תניקים לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו, קיצוצים נוספים וחדשים יידרשו וגזירות תקציביות קשות יוטלו כדי לטפל בגירעון העצום שהמדינה נקלעה אליו".

"כשקמים בכל בוקר מחדש להנחיות ולהחמרות חדשות, לסגרים ולבידודים, צריך למצוא את הדרך הטובה ביותר לנהל ארגון שלם, המונה כ־500 עובדים במישרין ועוד אלפים בעקיפין" אומרת מורן ממרוד, סמנכ"לית אסטרטגיה בחברת תדיראן. "כחברה עסקית גדולה, היה חשוב לנו לקבל החלטות עסקיות עם מינימום פגיעה בהון האנושי המשובח שלנו. לפני עידן הקורונה לא הכרנו את המושג שהפך להיות טרנדי ושגור מאוד: 'עבודה מהבית'".

חברות רבות דיברו על האתגרים הכרוכים במעבר לעבודה דיגיטלית. עם אילו קשיים התמודדתם?
"הבנו מהר מאוד שיש צורך להמשיך ולחזק את העובדים שלנו מרחוק כי במהלך השנה האחרונה הלקוחות שלנו היו זקוקים להם יותר מתמיד. כולם בילו זמן רב בבית בגלל הסגרים או בידודים. לכן המשכנו לחבק מרחוק את העובדים שלנו, ולאורך השנה הפתענו אותם בחגים במתנות ובחיזוקים טעימים ומרגשים, למען ההרגשה הטובה והידיעה שאנחנו תמיד מעריכים את עבודתם הקשה".

יש תחזית לשנה החדשה?
"יותר ייחול מאשר תחזית. התקווה הגדולה ביותר היא לחזור לשגרה שפויה - שיש בה רק הפתעות משמחות, בלי הדאגות הקיומיות שסובבות אותנו מדי יום - ושתחזור לחיינו היציבות שנעלמה השנה ואנחנו כמהים לה כל כך. וכמובן, שיחזרו לחיינו הקרבה והמגע האנושי, כי אין להם תחליף".

יהודה רוה  (צילום: קובי מהגר)יהודה רוה (צילום: קובי מהגר)

מתנות קטנות

"אין ספק שענפים רבים במשק הישראלי נפגעו קשות ממשבר הקורונה, ולהם ייקח עוד זמן רב להתאושש", אומר תומר כהן, מנכ"ל פלטפורמת המתנות והחוויות BUYME. "כחלק מהמאבק הלאומי, בחרנו לסייע להם ופיתחנו ממשק ייחודי למען העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, ודרבנו את אלפי לקוחותינו לרכוש מהם כי הם זקוקים לכך עכשיו. למרות המשבר הבריאותי והכלכלי הקשה שחווינו, המיתון, החל"תים, הסגרים והבידודים, שמחנו מאוד להיווכח שעם ישראל המשיך בשגרה מסוימת וקנה מתנות בהמוניו. לראיה, בשנה החולפת נרכשה מתנה במערכות שלנו בכל פחות מדקה, ויותר מ־500 אלף מתנות נרכשו באופן דיגיטלי השנה".

מה צפוי בתחום ב־2021?
"שוק המתנות נמצא כיום בנקודה מרתקת: יש הכרה בחשיבות של נתינת מתנה, הן במגזר העסקי והן במגזר הפרטי. הרצון לגעת בצד האחר, באדם היקר לנו, מתעצם בתקופה שבה הדרכים לשמירה על נגיעות אנושיות משתנות. אנו עדים לרצון לייצר מתנות רלוונטיות לתקופה, ואנו מזהים מגמה ברורה של התעצמות סוגיית המתנות הדיגיטליות שמעניקות אפשרויות לחוויות. אני מאחל לכולנו להמשיך ולשמח אנשים עם מתנות. בין אם למשפחה הקרובה שלנו ובין אם לחברים או מעסיקים שרוצים לתת משהו קטן לעובדים ולהראות להם שלמרות הכל, ולמרות המרחק והעבודה מהבית, הם עדיין חושבים עליהם ומעריכים אותם".

אפשר לומר שאתה אופטימי?
"אני אדם אופטימי, אז גם הפעם אני בוחר להישאר כזה ולקוות שהחיסון המיוחל וההירתמות של אזרחי ישראל, שידועים בסולידריות החברתית שלהם, ישאירו את הקורונה מאחור ויאפשרו לנו לחזור לשגרת החיים של לפני 2020".

תומר כהן (צילום: סיון פרג')תומר כהן (צילום: סיון פרג')

נהוג לחשוב שלעומת המהלומות שספגו עסקים רבים, ענף ההייטק והיזמות נשאר יציב. אולם מתברר שגם במה שנחשב לחוד החנית של הכלכלה הישראלית התמודדו עם אתגרים לא פשוטים, למשל איך לעניין משקיעים בימים שבהם טיסות ופגישות פרונטליות הם מחוץ לתחום. "ההיסטוריה מוכיחה כי תקופות קשות מכריחות את האנושות למצוא את הדרכים הנכונות והטובות ביותר להתגבר", אומרת תות שני, מנכ״לית 365X ושותפה בשרונה פרטנרס, המתמחה בהאצת חברות סטארט־אפ. "אנחנו עדים לכך שבשנה הזו נדרשו הכלכלה, שוק העבודה והמגזרים כולם לאמץ מציאות חדשה ולהסתגל לשינויים שהקורונה הביאה עמה".

מה המצב בתחום הסטארט־אפים?
"אומנם המספרים מראים כי האקוסיסטם יציב וממשיך לפרוח וכי גיוסי הון בקרב הסטארט־אפים הישראלים עלו בכ־25% בשנה האחרונה והם נושקים ל־10 מיליארד דולר, אבל זו הייתה שנה מאתגרת מאוד. אחד האתגרים הגדולים הוא לשמור על התרבות הארגונית שלנו בזמן שעובדים מהבית, וכמובן - לגייס הון ולהמשיך להאיץ את פעילותם של הסטארט־אפים בשוק הבינלאומי. משקיעים, שותפים פוטנציאליים ולקוחות פוטנציאליים ברחבי העולם בוחרים הרבה פעמים לעשות עסקים על סמך היכרות וחיבור אישי. כלומר, משקיעים ביזמים, לא ברעיון. בתקופה שבה אין טיסות ונדרש ריחוק חברתי, לקח לשוק זמן להתאים את עצמו, וזמן הוא המשאב היקר ביותר עבור חברות בצמיחה. שלושה חודשים יכולים להפריד בין הצלחתה של חברה לסגירתה. האתגר הגדול היה לתמוך בחברות בתקופת המעבר הזו בשביל להמשיך ולתפעל את המכונה היזמית הישראלית".

תות שני (צילום: יח''צ)תות שני (צילום: יח''צ)

האם היו אתגרים נוספים, ייחודיים לשנה הזאת?
"זו הייתה שנה מאתגרת שדרשה יצירתיות, חשיבה מהירה וחדשנות בשביל להפוך את האתגר להזדמנות. אני גאה לומר שהפכנו את השנה האחרונה לבאר של הזדמנויות עבור הפרוטפוליו שלנו וייצרנו תוכניות האצה שמתאימות למציאות החדשה ולצרכים החדשים שהיא יצרה. אחת ההצלחות הגדולות ביותר של השנה היא לראות את הסטארט־אפים בפרוטפוליו שלנו צומחים ומתפתחים לשווקים. השנה סגרו הסטארט־אפים שלנו שיתופי פעולה מסחריים עם תאגידים כמו מיקרוסופט, לצד גיוסי הון והסכמים עם גופים ממשלתיים ברחבי העולם".

מהו הצפי ל־2021 בתחום החדשנות?
"הצורך בפתרונות חדשניים - לטובת עבודה מרחוק או לדברים כמו ביקור אצל רופא וקניות בסופר - הפכו את האקוסיסטם הישראלי, הידוע בחדשנותו, למוקד עניין גדול אף יותר בקרב משקיעים עולמיים. גם בשנה הבאה יגבר העניין בסטארט־אפים הישראליים, ואנחנו רואים ביקוש גדל והולך של גופים בינלאומיים וקרנות זרות שפונים אלינו כדי שנבנה עבורם נוכחות וערוץ תקשורת בשוק הישראלי".