המלחמה במשבר האקלים מקבלת השבוע רוח גבית חזקה עם כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד הנשיא ה-45 של ארצות הברית. ביידן עסק רבות במשבר האקלים במהלך הקמפיין שלו, תקף את טראמפ על התנהלותו בנושא, וכבר בתקופת המעבר בין הממשלים מינה צוות מיוחד שיעסוק בשינוי האקלים. 

במהלך כהונתו, ובהתאם להבטחת הקמפיין שלו, תחזור ארה"ב לקחת חלק בהסכם פריז (ההסכם להגבלת ההתחממות הגלובלית ולהפחתת גזי החממה, שנחתם בשיתוף פעולה עולמי של 195 מדינות), ממנו פרש טראמפ רק בנובמבר האחרון. ניתן אף להעריך כי ביידן ירצה לקבוע בחוק את המטרות העומדות ביסוד ההסכם, כמי שהציג במהלך הקמפיין תוכנית סביבתית. בכך תצטרף ארה"ב לכמה מדינות בעולם, דוגמת בריטניה, אשר העבירה חוק העוסק באיפוס פליטות הפחמן מהפעילות הכלכלית לאפס, עד שנת 2050.  

מי שצפוי להיות מושפע מכך במיוחד הוא המגזר הפיננסי האמריקאי. בעוד באיחוד האירופי, במזרח הרחוק ובסין התחזקה בשנים האחרונות המגמה של מעבר אל "כלכלה ירוקה", נטולת פליטות פחמן ובת-קיימא, האמריקאים נותרו מאחור בנושא.   

 המעבר אל כלכלה ירוקה קורה לרוב באמצעות שלושה כלים:

1. קביעת חובת גילוי למוסדות פיננסיים - דיווחים בדבר השפעת האקלים עליהם, וכיצד הם משפיעים על האקלים, במטרה לספק מידע לרגולטורים, ללקוחות ולמשקיעים.     

2. ניהול סיכוני האקלים - שילוב הסיכון במסגרת ניהול הסיכונים של המוסד וקביעת הערכה לסיכון ששינוי האקלים עלול להביא עמו (מסיכונים פיזיים, דוגמת מחסור במשאבים ואסונות טבע, ועד סיכונים מעצם המעבר לכלכלה ירוקה, דוגמת שינויים במצב המשפטי והחקיקתי, שינויים טכנולוגיים ושינויים בהתנהגות הצרכנים והמשקיעים). שקלול של ההערכות, ותרגומם לנתונים כמותיים, יכול לעזור לקבוע את הסיכון והחשיפה של תיקי השקעות, של מדיניות הלוואות של בנק או של ההתחייבויות הביטוחיות של חברת ביטוח.

3. קביעת קריטריונים מוסכמים ל"השקעות ירוקות", השקעות ESG (Environmental, Social and Governance), במטרה לעודד ולתמרץ השקעות בחברות שמובילות את המאמץ אל עבר כלכלה נטולת-פחמן.

בחודשים האחרונים, עם זאת, החלה תזוזה מסוימת במגזר הפיננסי האמריקאי אל עבר "כלכלה ירוקה", למרות התנגדותו של טראמפ לנושא. הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC) פרסמה בספטמבר דו"ח על "ניהול סיכון האקלים במערכת הפיננסית האמריקאית", וקראה לשאר הרגולטורים האמריקאים לאמץ את המסקנות האמורות בו.

הפגנת צעירים בניו יורק על רקע משבר האקלים (צילום: רויטרס)הפגנת צעירים בניו יורק על רקע משבר האקלים (צילום: רויטרס)

אחת מחברות הוועדה המנהלת של הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-Securities and Exchange Commission), אליסון לי, טענה בנובמבר כי משבר האקלים אכן מהווה סיכון גדול יותר ממגיפת הקורונה. יש המעריכים כי בקדנציה של ביידן תושפע הרשות מהאג'נדה שלו בנושא, ותטיל חובות גילוי על כלל החברות הציבוריות.  

בנובמבר, מספר ימים לאחר שהוכרז ביידן כמנצח בבחירות, הודיע ג'רום פאוול, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, ה-Federal Reserve, כי הבנק מצטרף ל-NGFS, רשת של בנקים מרכזיים בעולם העוסקת במעבר לכלכלה ירוקה. בדבריו הסביר הנגיד, כי לשינוי האקלים יהיו השלכות על המדיניות המוניטרית, על רגולציות שיחולו על הבנקים ועל היציבות הפיננסית. 

הבשורה שתצא מארה"ב עשויה להאיץ תהליכים גם במגזר הפיננסי בישראל, שהחל גם הוא להירתם בשנה האחרונה למאבק במשבר האקלים. ביוני האחרון פרסם בנק ישראל נייר עמדה בדבר המאבק העולמי בהתחממות הגלובלית. הבנק התייחס להחמרת היעדים של פליטת גזי החממה הצפויה בשנים הקרובות באיחוד האירופי ובמדינות נוספות, העשויה לחייב פעולות משמעותיות להפחתה גם במשק הישראלי, מעבר למתוכנן, לרבות באמצעות הטלת מס על פליטת פחמן.

לנוכח ההתפתחויות בעולם, הרשות לניירות ערך יצאה ביולי בקול קורא "בעניין גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG". בספטמבר, התקיימה סדנה מקצועית בנושא רגולציה של סיכונים פיננסים סביבתיים והזדמנויות, במעמד השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ובהשתתפות המפקח על הבנקים יאיר אבידן.

באותה סדנה ציין אבידן כי "לאור התגברות הסיכונים הקשורים לאקלים, והגדלת המודעות לנושא בשנים האחרונות, מדינות, בנקים מרכזיים, רשויות פיקוח וארגוני סביבה מפרסמים הנחיות שונות להתמודדות עם סיכוני האקלים. אנחנו בפיקוח על הבנקים כבר התחלנו בהנעת התהליך, אך יישום הדרישות החדשות הינו תהליך מורכב וצפויה דרך ארוכה עד שנגיע ליישום של הנחיות ברות אימוץ".

בדצמבר המפקח העלה הילוך, ופרסם מכתב המכין את הקרקע לחובת ניהול הסיכונים הסביבתיים בבנקים בישראל. באותו חודש הלך בנק ישראל בעקבות מקבילו האמריקאי, והצטרף גם הוא ל-NGFS, רשת הבנקים המרכזיים לכלכלה ירוקה. 

לפני פחות מחודש, התחייב ראש הממשלה נתניהו בפסגת אקלים בינלאומית כי ישראל מחויבת להפסקת השימוש בדלקים פוסיליים עד שנת 2050. קצת לפני שפוזרה הכנסת המשרד להגנת הסביבה הגיש הצעה להחלטה לממשלה על תוכנית למעבר ל"כלכלה דלת פחמן". לפי התוכנית, עד 2050 ישראל תעבור לכלכלה דלת פחמן בדרך להפסקה מוחלטת של השימוש בדלקים פוסיליים. נכון ליום זה לא הובאה ההחלטה לאישור הממשלה עקב מחלוקת עם משרד האנרגיה על נוסח ההחלטה ועל היעדים שנקבעו. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, ביקשה את התערבותו של רה"מ נתניהו בעניין. 

ייתכן וכניסתו של ביידן לתפקיד תשכנע גם את נתניהו לפעול בעניין. ביידן, כך נראה, צפוי להטיל חובות רגולטוריות על המערכת הפיננסית האמריקאית, וכך היא - ובעקבותיה המערכת הפיננסית הישראלית - עשויות ליישר קו עם המגמה העולמית, אל עבר כלכלה גלובלית ירוקה ובת-קיימא.

עו"ד ינון ברזאני הינו יועץ ניהול סיכונים בחברת EBA&Co, ומנהל את הבלוג "סיכוני אקלים וסביבה".