הכותב הוא רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות ו-ETF

הפתיחה הייתה מסחררת: דקות אחרי שחזר לחדר הסגלגל, הפעם כנשיא, החזיר ג'ו ביידן את ארה"ב להסכם פריז. באותו מעמד הוא גם הקפיא את מיזם הענק השנוי במחלוקת לפריסת צינור קיסטון, שנועד להזרים יותר מ-800 אלף חביות נפט ביום מאלברטה שבקנדה ועד מפרץ מקסיקו. ביידן מינה צוות אקלים מיוחד בהשתתפות ג'ון קרי, שר החוץ לשעבר, שישמש כפרויקטור מטעמו ואף יישב בקבינט.

מכלל סוכנויות הממשל, הוא ביקש לבחון את הפיכתן של יותר ממאה החלטות שהוריש לו ממשל טראמפ, אשר לדבריו, "הזיקו לבריאות הציבור, פגעו בסביבה ונעדרו בסיס מדעי". "אין לנו רגע לבזבז", הכריז הנשיא החדש וסימן את המאבק בהתחממות הגלובלית כאחד מיעדיו המרכזיים.
כניסתו של ביידן לבית הלבן היא חדשות מעולות לכדור הארץ. הן מצטרפות לשורה של בשורות חיוביות על עוד ועוד מדינות שמתחייבות למדיניות-Net Zero - שוויון בין כמות הפחמן הדו-חמצני שיפלטו לאטמוספירה לזו המוחזרת ממנה - עם תאריך יעד קונקרטי.

מובן שלהסכמים בינלאומיים בהקשר הזה אין ערך ממשי בלי שינוי עמוק בתעשיות האמריקאיות. מרגע שטראמפ משך את ידיו מהסכם פריז, הוא איבד את רוב המשמעות. דרמטית לא פחות היא ההתחייבות הסינית להגיע לאיזון פחמני עד 2060.

אבל לא רק הבטחת המדינות מעוררת תקווה. הגל הירוק, השוטף את החברות המסחריות ובהן ענקיות הטכנולוגיה, הוא דרמה בפני עצמה. זה החל בגישה הוליסטית, לפיה, לצד הרווחים שפירמה אמורה לגרוף, ראוי שתחיה בסינרגיה עם הסביבה והקהילה שבתוכה היא מתקיימת. זה המשיך כמגמה מוסרית - יש יאמרו גם שיווקית, שנוגעת לשאיפה לקדם יעדי פיתוח בר-קיימא (SDGs) - מצד אלו שכבר הסבו לא מעט נזק לכוכב. אבל בהדרגה מחלחלת ההבנה שירוק זה לא רק נכון - זה גם כלכלי.

הפסקת השימוש בדלקים פוסיליים - נפט, פחם וגז טבעי - והחלפתם במקורות אנרגיה מתחדשים כמו שמש ורוח, ישתלמו בטווח הארוך לחברות המסחריות. לא רק משום שממשלות צפויות לקנוס אותן פחות על זיהום סביבתי או שהן ייאלצו לשלם פחות על ביטוחי בריאות של עובדיהן, לדוגמה. מעבר לכך, מרגע שיוזלו ויתייעלו ההפקה והאחסון - מגמה שכבר מתקדמת בעקביות - ייקבע סופית כי החלופות הזמינות יותר הן פשוט משתלמות יותר.

משום כך משקיעות הפירמות הגדולות הון עתק במו"פ ובסטארט-אפים , שמקדמים טכנולוגיות ירוקות, מה שאמור לדחות את אסון התחממות היתר המתרגש עלינו ועל הדורות הבאים.

ומה אצלנו? ישראל, למרבה הצער, עדיין לא שם. דווקא אומת הסטארט-אפ שטופת השמש, ארצן של חברות מובילות בתעשיית הקלינטק העולמית, נותרת בינתיים מעט מאחור בטביעת הרגל הפחמנית. נכון, אין הגיון בדרישה האקטיביסטית להיגמל באבחה אחת מהנפט והגז הטבעי, שהתגלה בכמויות גדולות בשטחנו. אלה תהליכים ארוכי טווח שצריכים להתבצע בהדרגה. אבל ערב בחירות נוספות, נראה כי טוב יעשו מנהיגינו ואלו המבקשים להחליף אותם , אם יתייחסו לנושא בכובד ראש ויפנו אליו משאבים.

המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.

העולם מתחיל להבין: ירוק זה גם כלכלי

צווי הבזק של ביידן, ההתחייבות של סין והגל הסביבתי ששוטף את הפירמות המסחריות - כל אלה חדשות נהדרות לכדור הארץ. מה איתנו? בינתיים, ירוקים מקנאה