ערב המשבר היה שוק העבודה בתעסוקה כמעט מלאה, עם שיעור אבטלה שעמד על 3.8% בלבד. עם סגירת המשק במרץ 2020, קפץ שיעור האבטלה (כולל אנשים בחל"ת) ועמד בחודשים מרץ־דצמבר 2020 על 16% בממוצע. שיעור האבטלה בין הסגרים (יולי־אוגוסט 2020) עמד על כ־10%.
המשבר הכלכלי בעקבות המגיפה העמיק את הפערים הקיימים בלאו הכי בשוק התעסוקה בין המגדרים ובין בעלי השכלה גבוהה או מקצועית לבין האחרים. נשים נפגעו בצורה חזקה יותר בזמן הסגרים: הפער המגדרי בשיעור האבטלה הגיע בשיאו ל־11% בסגר הראשון ו־7% בסגר השני.
שיעור האבטלה הנמוך ביותר היה בקרב יוצאי אקדמיה (10% בסגר השני) ויוצאי מוסדות להנדסאים וטכנאים (14% בסגר השני), והיה גבוה בקרב מי שמוסד הלימודים האחרון שלו היה ישיבה או תיכון (19% בסגר השני).
סקר שיזמה זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה בנושא נורמות העבודה, ממחיש את הפערים בין החוק, נורמות העבודה בישראל וצורכי העובדים: כרבע מהמשיבים העידו כי הם עובדים לעתים קרובות יותר מהמותר בחוק, ו־38% העידו כי הם זקוקים לגמישות רבה יותר בשעות העבודה.
מרדכי אלישע, הממונה על זרוע העבודה, אמר בתגובה לנתונים: "שיעור האבטלה שעלה בשנה האחרונה, ובפרט בקרב עובדים עם מיומנויות נמוכות, מחייב השקעה מקיפה בהון האנושי הישראלי, תוך דגש על חיזוק מערך ההכשרה המקצועית וההשכלה הטכנולוגית וקידום תוכניות תעסוקה ממוקדות באוכלוסיות הנמצאות מחוץ לשוק העבודה".
רוני שניצר, מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות של זרוע העבודה, מוסיפה: "אם לא נשכיל לדאוג לצמצום פערי המיומנויות בין קבוצות האוכלוסייה השונות ולנגישות של קבוצות שונות להכשרה רלוונטית לשוק העבודה, רבים ימצאו עצמם מאחור - ויחד איתם גם יושפע כלל המשק".
התרעות פיקוד העורף