העיסוק הנוכחי של יזם האימפקט ליאור שליו משתלב היטב עם הלקחים שלדבריו הפקנו ממגיפת הקורונה. "הקורונה זירזה תהליכים שאולי היה לוקח להם עוד עשר שנים", אומר שליו, מנכ"ל חברת SIMPLIIGOOD, העוסקת בייצור ספירולינה טרייה עבור תעשיית המזון ושחקנית משמעותית בתחום החלבון התחליפי.

"בזכות הקורונה אנשים מחפשים מזון בריא, יותר תחליפי בשר, מעניין אותם לדעת מה הם אוכלים. מצד שני, הם גם לא יתפשרו והם רוצים מזון טעים. התרגלנו לכך שמוצר בריא לא יכול להיות טעים, ואני אומר שמוצר בריא יכול להיות סופר־טעים. התחרות שלי בסופו של דבר היא עם המוצרים הכי לא בריאים שיש בשוק, משום שהם טעימים. אבל אני יודע לתת להם פייט, יודע להיות טעים כמוהם, רק יותר בריא".

בתחילת השיחה מבהיר שליו שהוא לא מרבה להתראיין, אך בהחלט מבין מדוע הוא מושך עניין. לצד עיסוקו המעניין, אי אפשר להתעלם מייחוסו המשפחתי. שליו (42) מרמת השרון, נשוי לעינת ואב לשלושה ילדים, הוא נכדו של התעשיין ומנכ"ל חברת טבע האגדי אלי הורביץ ז"ל, שהלך לעולמו בשנת 2011. ב־15 השנים האחרונות שליו ואמו ד"ר ורד שליו־הורביץ עוסקים בהשקעות אימפקט בחברות טכנולוגיות, שלדבריו יודעות גם לעשות טוב לעולם וגם לייצר שורת רווח כלכלי.

"הבנתי שזה מה שמעניין אותי", הוא אומר. "הבנתי שלא מעניין אותי ביד אחת לייצר רווחים וביד השנייה לתרום אותם, אלא מלכתחילה להשקיע במיזמים שבעצם מאגדים את שתי המטרות הללו: חברתית ועסקית. המטרה היא גם לקדם את החזון החברתי וגם לדעת שאני מצליח לפרנס את העובדים וליצור תשואה למשקיעים בחברה - גם להפיק הכנסות, אבל בעיקר לתרום לחברה ולסביבה. בעיניי זה גם העתיד של העולם העסקי. לדעתי נתחיל לראות הרבה יותר הסתכלות גם בהיבטים חברתיים, נוסף להיבט הכלכלי הקלאסי של יצירת רווחים בלבד. עד היום ההסתכלות הייתה כלכלית נטו, היום יש מודלים חדשים בעולם, זה יותר נכנס למיינסטרים".

מתי התחלת בביזנס?
"יש לי תואר ראשון בתקשורת וניהול ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות בשיווק ובפרסום. בשנה האחרונה ללימודי התואר הראשון הקמתי חברה שעסקה בייעוץ אסטרטגי. התפרנסתי היטב, אבל הבנתי שבסוף מה שמניע אותי הוא לא רק לתת שירות. תחומי החינוך, צעירים ונוער בסיכון דיברו אליי. בתור התחלה הייתי עושה כל מיני פרויקטים פרו־בונו בתחומים הללו. אחר כך גם היינו מחתימים את הלקוחות שלנו על כך שהם מחויבים לפרויקטים בקהילה. ניסיתי לשלב בתוך החברה שהקמתי את מה שאהבתי לעשות".

"בשלב מאוחר יותר, לפני עשר שנים, הקמתי את חברת אינפוגן, שנגעה בתחום הגיל הרך, אחת הנקודות הכואבות כיום. תחום זה די מופקר, ואני אומר זאת בצער רב. זהו התחום הכי מורכב וקריטי מבחינת ההשקעה, אבל משרד החינוך מתייחס לילד כאילו הוא נולד בגיל 3, בעוד המחקרים מראים שהחינוך מתחיל כבר בלידה. אני מקווה שהממשלה הבאה ושר החינוך הבא ישכילו לשים זאת במרכז".

המטרה של אינפוגן הייתה, לדבריו, ליצור פלטפורמה טכנולוגית, שתשמש גשר בתחום הגיל הרך בין המחנכים, ההורים והממסד. "אני מאמין שבזכות כל דולר שנשקיע בגיל הרך, אחר כך נקצור את הפירות", הוא מציין. "ברגע שיצאתי לגיוס כספים לחברה הזאת, הבנתי שקשה לגייס כספים ליזמים כמוני, שרואים לא רק את שורת הרווח הכלכלי, אלא גם את ההיבט החברתי".

ליאור שליו (צילום: חברת SIMPLIIGOOD)
ליאור שליו (צילום: חברת SIMPLIIGOOD)

מודל לחיקוי"

את השקל הראשון, כך הוא מספר, השקיע בחברה סבו אלי. "מבחינתי זו הייתה הבעת אמון במוצר", אומר שליו. "הייתי קרוב מאוד לסבא, הערצתי אותו בתור אדם. בעיניי הוא מודל לחיקוי בעולמות האלה, המשלבים את הפן העסקי והחברתי. כיום, בהובלת חברת SIMPLIIGOOD, אני רואה יותר ממשקים לכך. אנחנו עוסקים בחקלאות, בתעשייה, בציונות - בכל המילים ה'גסות' שהיום פופולריות פחות בשיח הישראלי. אני גם מוצא את עצמי שואל מה סבא היה אומר או עושה בנקודות מסוימות".

לאצת הספירולינה התחבר שליו לפני כשבע שנים, כאשר הוא ואמו השקיעו בחברת הפוד־טק הישראלית אלג'ימור, הממותגת כיום כ־SIMPLIIGOOD. "השקענו בה בתחילת הדרך, ולפני כשלוש שנים הצטרפתי לצוות הניהולי כדי להוביל את החברה למטרות הבאות", הוא מספר. "עזבתי את ניהול חברת אינפוגן, כשהמטרה שלי בפועל היא לשנות את תחום התזונה העולמי".

"אני עובד בשיתוף פעולה עם יזם החברה והמדען הראשי שלה ברוך דאך, ביולוג ימי בהכשרתו, אחד ממומחי האצות הטובים ביותר בעולם. יחד אנחנו מובילים את החברה, אני בצד העסקי והוא בטכנולוגי. אנחנו מנסים לשנות את האופן שבו העולם אוכל. מצאתי שותף שרואה את העולם בצורה דומה לאיך שאני רואה אותו. היום אנחנו נמצאים בחוד החנית של תעשיית החלבון האלטרנטיבי. זה כיף. זו חוויה גדולה מאוד לדעת שבסוף היום אתה משפיע על חיים של אנשים".

מהו החזון שלך?
"הדרייב שלי בכל מה שאני עושה, ודאי שבספירולינה, הוא להשאיר לילדים שלי ולדורות הבאים עולם טוב יותר. זה הכוח המניע. אנחנו מגדלים ספירולינה, שהיא בעצם מכונת ייצור החלבון היעילה ביותר שיש בטבע. לעתים נהיה מוצר קצה ולפעמים נהיה מוצר ביניים של חברה אחרת. למשל, אנו מייצרים ספירולינה קפואה שיש בכל סופר, גם בארץ וגם בחו"ל, ובימים אלה עובדים על פיתוחים של תחליפי בשר. נוסף לכך, יש חברות שמייצרות מוצרים שונים עם הספירולינה שלנו כגון ארטיקים, קרקרים ופסטות. כיום יש לנו שתי חוות לגידול ספירולינה, בתל מונד ובערבה, והשנה אנו מתכננים להקים עוד שלוש וגם את המפעל הראשון שלנו".

אתה מרגיש שצריכת ספירולינה הפכה לטרנד?
"אני חושב שספירולינה היא הרבה יותר מטרנד. זה אחד מתחליפי החלבון האולטימטיביים. כיום תעשיית הבשר העולמית נאמדת ב־1.8 טריליון דולר בשנה, והמחקרים על שוק הבשר מראים שבטווח של עשר שנים עד 40% מהשוק הזה יוחלף  בתחליפי בשר. הספירולינה היא בריאה יותר ונקייה יותר מבשר".

"תקופת הקורונה שינתה הרבה מאוד דברים בתעשיית המזון. ראינו, למשל, איך שרשרת האספקה הגלובלית נסגרת כי מדינות היו סגורות, מה שהוביל לכך שיכולת ייצור עצמית של מזון הפכה לדבר מהותי מאוד. ראינו גם צמיחה בכל התחום של מוצרי תחליפי הבשר, משום שאנשים חיפשו דברים בריאים יותר וגם מכיוון שייחסו את הקורונה לאכילת בעל חיים".

חוות גידול אצות בתל מונד (צילום: חברת SIMPLIIGOOD)
חוות גידול אצות בתל מונד (צילום: חברת SIMPLIIGOOD)

"צלצול השכמה"

אצת הספירולינה הגדלה בחוות של חברת SIMPLIIGOOD היא מזן קדרון. היא גדלה לאורך כל השנה, מכפילה את הביומאסה שלה בכל 36 שעות בממוצע ולשם גידולה משתמשים באנרגיית השמש. נוסף לכך אין בה חומרי הדברה, היא סופגת פחמן דו־חמצני מהאוויר, והגידול נעשה באמצעות 98% מים ממוחזרים וללא פליטת פסולת לסביבה.

שליו מציין כי המגמה העתידית ברורה. "כיום אנחנו מתעללים בכדור הארץ", הוא אומר. "בונים בניינים באזורי טבע שלא אמורים לגעת בהם, נכנסים לאזורים שגדלים בהם בעלי חיים מסוימים ואוכלים מזון שלא צריכים לאכול, כמו עטלפים. הקורונה היא מעין צעקה שצריך להיות פה שינוי. זה צלצול השכמה לאנושות, שאומר שאפשר לחיות אחרת. אומנם אני אוכל בשר, אבל גם מודע למחיר הסביבתי ולאכזריות הכרוכה במה שנכנס לנו לפה. אנחנו צריכים להיות מודעים למה שאנחנו עושים".

לספירולינה, הוא טוען, יש יתרונות רבים בהיבטים השונים. "אין עוד מוצר חקלאי כזה בעולם", הוא אומר. "למשל, כדי לזרוע סויה צריכים שדות ענק, ואילו לספירולינה יש תא שטח קטן מאוד. ספירולינה היא הכי חברתית שיכולה להיות: היא צריכה מעט מאוד מים ומעט מאוד שטח לצורך הגידול, וכך היא אינה מזיקה לסביבה. כמו כן, צריכתה אינה כרוכה באכזריות ובפגיעה בבעלי חיים".

"כפי שציינתי, הספירולינה היא בעצם מכונת ייצור החלבון היעילה ביותר בטבע. יותר מ־70% מהמשקל היבש של האצה עשוי חלבון. גידול ספירולינה בסופו של דבר משפיע לטובה גם על העולם וגם על האדם. לפני כחצי שנה קיבלנו מענק מרשות החדשנות כדי לבחון יתרונות בריאותיים נוספים של ספירולינה".

שליו מצהיר כי הוא גאה בכך ש"אנחנו חברה ישראלית שרוצה להישאר בישראל. כולם רוצים להצליח בחו"ל. אנחנו יכולים לעשות זאת כאן ולייצר דברים שיגרמו לאימפקט בחוץ", הוא אומר. "כאמור, אנחנו רוצים להקים מפעל בישראל ושיהיה באזור פריפריאלי. אנחנו רוצים לספק פתרון לחקלאות העתידית. החקלאות בישראל כבר פשטה רגל, ואנחנו מביאים מודלים חדשים לחקלאות הזאת. אגב, 99% משוק הספירולינה הוא אבקה מיובשת. ספירולינה טרייה עבור תעשיית המזון, כמו שאנחנו מייצרים בטכנולוגיה מתקדמת, קשה לייצר. לצורך השוואה, זה כמו אבקת חלב אל מול חלב טרי".

מהן השאיפות להמשך?
"להיות אחת החברות המובילות בתחום החלבון התחליפי בעולם. להפוך את הספירולינה לתחליף חלבון שכלל התעשייה הבינלאומית משתמשת בו. היום אפשר למצוא אותנו באירופה, באסיה ובארה"ב. אנחנו עובדים עם חברות שמחפשות את החלבון שיחליף את צריכת החלב והבשר. אנחנו מספקים להן את הפתרונות האלה. מהפכת החלבון היא החשובה ביותר היום בעולם המזון, ואנחנו כבר מפתחים גם מוצרים עתידיים, שיהיו רלוונטיים למהפכה התזונתית הבאה, שלדעתי תהיה מהפכת הנוטריינטים".

אלי הורוביץ ז''ל (צילום: משה שי, פלאש 90)
אלי הורוביץ ז''ל (צילום: משה שי, פלאש 90)

"דור הולך ונעלם"

אומנם שליו מקדיש עצמו בימים אלה לספירולינה, אך מספר כי הוא גם עוקב בעניין אחר המתרחש בחברת טבע, שתחת שרביטו של סבו הפכה לחברה הגדולה בישראל ולחברת התרופות הגנריות המובילה בעולם. "ודאי שמעניין אותי מה קורה בטבע", הוא אומר. "זו חברה שאני מכיר מאז שנולדתי, זו מורשת שלמה. זה מעניין, בלי קשר לשאלה אם יש לי או אין מניות, אלא בגלל החיבור השורשי שלנו אל החברה".

כאמור, בהשקעות האימפקט שליו שותף עם אמו. "כמו בכל דבר, לכל מערכת יחסים צריך איזשהם גבולות וחוקים בסיסיים כיצד להתנהל", הוא אומר. "מצאנו את הדרך האידיאלית לקבלת החלטות. יכול להיות שאני אגיע עם איזושהי מחשבה על חברת סטארט־אפ, היא תחשוב אחרת, ואנחנו נדון בזה. אבל יש אצלנו כלל - בשישי בערב לא מדברים על עסקים. זה כלל שלמדתי מהבית של סבא וסבתא".

איזה קשר היה בינך לבין סבא?
"סבא שלי הוא אדם שאני עדיין מעריץ. ברור לי לחלוטין שאני לא יכול להיות כמוהו או להגיע למקומות כאלה, כי המסלול שלי שונה. בהרבה מאוד החלטות שאני עושה ובצמתים שאני נמצא בהם אני שואל מה הוא היה מחליט. סבא ידע לשלב את הפן החברתי ואת הדאגה לזולת עם העשייה העסקית בצורה פנומנלית, וזה בא עם צניעות ודרך ארץ. מה שהיה חשוב לו הן העשייה, הפרנסה של העובדים, הדאגה לזולת ולמדינת ישראל. אצלו זה לא היה מה אתה מקבל חזרה, אלא מה אתה נותן. זה דור הולך ונעלם".

"בעולמות שלי אני מנסה מאוד לשחזר את הדברים שאפיינו את סבא ומנסה ליצור סביבה שמאמינה בעולמות האלה. אבל מבחינתי הוא קודם כל היה סבא. יכולתי לשבת שעות לדבר איתו, לנסוע איתו לכל מיני מקומות. סבא היה אדם עסוק, אבל תמיד היה לו פנאי לילדים ולנכדים שלו. אחד הדברים שאני הכי מתגעגע אליהם זו העצה הטובה שלו. להרים אליו טלפון ולשאול 'מה דעתך על זה?'".

מה הוא היה עונה אילו היה נשאל על עיסוקך הנוכחי?
"אני מקווה שסבא היה אומר שהוא גאה מאוד בדרך שבחרתי. מבחינתי זה היה הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר, כי זה היה מסמן לי שהצלחתי לקחת חלק ממה שראיתי אצלו ולעשות זאת בדרך שלי".