לפני כמעט שבועיים נפתחו מחדש חדרי הכושר, הפעם לפי מתווה התו הירוק, כלומר למחוסנים במנה שנייה ולמחלימים בלבד. מצד אחד עוררה הפתיחה התרגשות רבה, אך בפועל רבים מהעוסקים בענף מרגישים שהפתרון הנוכחי לא באמת מספק תשובה הולמת לענף שבמהלך תקופה ארוכה היה מושבת. אחרים דווקא די מרוצים מהמתווה, ויש גם כאלה שמאמצים לעצמם מודלים חדשים של עבודה.

"לפני פרוץ המגיפה נהנה ענף הכושר מצמיחה של 6%־8% בכל שנה בזכות העלייה במודעות לאורח חיים בריא. בעקבות הקורונה חטף הענף מהלומה קשה, והיינו סגורים לסירוגין מ־15 במרץ 2020", אומרת קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הולמס פלייס, שמאז הפתיחה המחודשת לא מפסיקה להסתובב במועדונים הרבים ברחבי הארץ ולפקח מקרוב על הנעשה.

איך הייתה הפתיחה המחודשת?
"התנועה במועדונים בימים הראשונים מאז הפתיחה הייתה דלילה יותר ממה שהיינו רגילים בעבר, אבל בכל יום אנחנו רואים גידול. אני מאמינה שככל שיעבור הזמן, מספר המתחסנים יעלה, מה שיגרום לכך שיותר אנשים יגיעו להתאמן. יש הרבה חבר'ה צעירים שעשו את החיסון הראשון, אבל עדיין לא הספיקו לעשות את החיסון השני. נעשה פה עוול גדול לצעירים. המדינה פתחה לצעירים את האפשרות להתחסן בתחילת פברואר, ולמעשה הם נאלצים להמתין בין שבועיים לחודש מאז שנפתחו חדרי הכושר כדי שיוכלו להיכנס".

עוד הוסיפה: "הם מתוסכלים מאוד, אני מאוד מזדהה איתם, וגם פניתי כמה פעמים למשרד הבריאות כדי לנסות להיות גמישים עם החבר'ה האלה. הם מרגישים שדפקו אותם, שהנה חדרי הכושר נפתחו, הם עשו את החיסון הראשון, אבל עדיין צריכים להמתין. גם לא נותנים לנו את האפשרות להכניס לקוחות עם בדיקת קורונה שלילית. למה בית מלון כן וחדר כושר לא? בעיניי זו טעות".

שתוי מספרת שכרגע קיימת פעילות אונליין של הרשת ללא תשלום - שידורי הלייב מתוך המועדונים - לטובת מי שעדיין לא יכול להיכנס. היא מציינת שרואים גם קהל חדש שמגיע.

"מדובר באנשים שקודם לא הגיעו מהחשש להידבק, ואילו עכשיו חדר כושר הפך עבורם למקום בטוח", היא אומרת ומסבירה שאף שבתקופת הקורונה אנשים רבים כבר התרגלו להתאמן לבד בחוץ, פעילות כזו עדיין לא משמשת תחליף אמיתי למשקלים בחדר כושר ולהדרכה. "אני מרגישה שכרגע מה שעומד בינינו לבין החזרה המלאה זו סוגיית הדרכון הירוק", היא חורצת ומודה שלא כל הלקוחות מקבלים בהבנה את מדיניות הדרכון הירוק.

''מה שעומד בינינו לבין החזרה המלאה זו סוגיית הדרכון הירוק''. קרן שתוי, מנכ''לית הולמס פלייס (צילום: יוני רייף)''מה שעומד בינינו לבין החזרה המלאה זו סוגיית הדרכון הירוק''. קרן שתוי, מנכ''לית הולמס פלייס (צילום: יוני רייף)

איך זה בא לידי ביטוי?
"יש מעט אנשים שמתרעמים, אבל זה הרבה רעש. יש כאלה שגם מפנים אלי חצים באופן אישי, אני מקבלת הודעות נאצה. תגובות כאלה הן בעיניי לעשות עוול גדול למי שנלחם חודשים לטובת פתיחת הענף. מי שמתנגד לתו הירוק ויש לו טענות, שיפנה לבג"ץ. אם הייתי בין מקבלי החלטות, סביר שאולי הייתי מקבלת החלטות אחרות בכל הנוגע לחדרי כושר, אבל אני אוכפת את החלטות הממשלה. חשוב לציין שמצד שני אני גם מקבלת טלפונים מאנשים שאומרים ש'אם יפתחו למי שאינו מחוסן, אנחנו לא נגיע'".

כיצד את רואה עתיד ענף הכושר בתקופה הקרובה?
"כמו בכל ענף, יהיו כאלה שיחזיקו מעמד ויהיו כאלה שיסגרו. זה תלוי מאוד באיזה מצב נכנסת למשבר ובתזרים המזומנים שלך".

צעירים חסרי חיסון
"בקורונה רוב הזמן היינו סגורים. בין הסגרים היינו פתוחים מעט מאוד ימים. זו הייתה מכה כלכלית אנושה", מספרת מטי אריאל, הבעלים של רשת מטי מועדוני כושר, המונה שבעה סניפים בירושלים והסביבה. "בקורונה עשינו פעמיים ביום בפייסבוק אימוני כושר אונליין למנויים שלנו ללא תשלום, רק כדי לשמור קשר, כדי לפרגן להם".

את הרשת הקימה אריאל לפני 16 שנים ומתאמנים בה כ־10,000 איש. "עד הקורונה היו לנו סניפים מלאים, סניפים בפריחה. כיום יש מספר הרבה יותר נמוך של מנויים שחוזרים", היא אומרת.

איך את מסבירה זאת?
"יש כמה סיבות לכך. אנשים סיגלו לעצמם אורח חיים ספורטיבי אחר, למשל להתאמן בחוץ. כמו כן, יש מאמנים שלמדו את טעמו של הכסף השחור. הם עושים אימונים בבתים, במרתפים, בפארקים, עושים כסף נקי. סיבה נוספת היא התו הירוק. אנחנו בעיקר עובדים עם צעירים, שחלק מהם לא רוצים להתחסן, ואז הם מקפיאים או מבטלים את המנוי".

היא הוסיפה: "למרות שפתחנו, המצב ממש רחוק מלהיות דומה למצב שלפני הקורונה. אם לפני הקורונה היו לנו ברגע נתון מאות אנשים בחדר כושר, היום יש עשרות בודדות. כמובן שיש שמחה על כך שפתחנו, אבל זה רחוק ממה שהיה קודם. פתחנו מכל הלב, ניקינו, חיטאנו, עשינו השתלמויות לעובדים כדי לקבל את המנויים באופן אופטימאלי. אבל בפועל אנחנו מרגישים שמקבלי ההחלטות שמו אותנו בחזית כדי לתת לאנשים מוטיבציה להתחסן. שמו אותנו בחזית, אבל לא מגבים אותנו. אנחנו פותחים, משלמים שכירויות, משלמים לצוות, אבל הלקוחות לא מצביעים ברגליים".

מטי אריאל, בעלת מטי מועדוני כושר (צילום: יחצ)מטי אריאל, בעלת מטי מועדוני כושר (צילום: יחצ)

איך מתמודדים עם המצב?
"זו מכה אנושה, יש המון חדרי כושר בארץ שסגרו. זה משהו שלא האמנו שיקרה. אני מחזיקה את המועדונים שלי בציפורניים, אבל זה בלתי אפשרי. לא נוכל לשרוד לאורך זמן עם ההגבלה הזאת, שרק המחוסנים והמחלימים נכנסים. מובן שאנחנו מקפידים מאוד על ההנחיות, אבל יש פגיעה קשה מאוד. כרגע אנחנו מדברים על 60% פחות מתאמנים, זה מאוד משמעותי. לצערי יש מחשבות לסגור חלק מהסניפים, למרות שאני מאוד סנטימנטלית. את כל הסניפים בנינו אני ובעלי בהמון אהבה, במשך שנים רבות. אבל צריכים לחשוב איך אפשר להתקיים. כרגע אנחנו חיים על הרזרבות שלנו, על מה שחסכנו כל החיים".

"לפני הקורונה היו לנו יותר מ־30 סניפים ברחבי הארץ. בקורונה סגרנו את הסניפים הפיזיים והשקנו את אימוני האונליין שלנו", מספרת יפעת ארנטל, סמנכ"לית שיווק של רשת סטודיו C. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם חברת השידורים FT Digital, ויצרנו - בטכנולוגייה מתקדמת, עם איכות וידיאו ושמע ברמה הגבוהה ביותר - 15 אימוני לייב ביום, ספריית VOD עשירה עם יותר מ־1,000 אימונים, פיתחנו סדנאות מדהימות ויש גם הרצאות בנושאי לייף סטייל. אפשרנו לכלל הלקוחות שלנו להמיר את המנוי שלהן לאונליין או להקפיא את המנוי. הייתה היענות רבה לכך, אבל גם לא מעט לקוחות בחרו להקפיא".

איך היה לחזור לשגרה?
"לא פתחנו את הסניפים ביום הראשון שבו ההנחיות אפשרו זאת. דחינו זאת ל־3 במרץ, מפני שיש לנו מספר גדול של סניפים, ובכל סניף למשל יכולים להיות ברמה השבועית 50־70 שיעורי סטודיו. היינו צריכים להיערך מבחינת כוח אדם: חלק חזר מחל"ת, חלק החליט לא לחזור, צריך לגייס כוח אדם. כמו כן, הוצאנו מכתב ללקוחות ובישרנו על פתיחת הסניפים. ביקשנו תעודות מתחסן או מחלים כדי לסרוק אותן לכרטיסי הלקוח. כל זה דרש זמן היערכות".

באיזה קונספט התחלתם לפעול אחרי הפתיחה המחודשת?
"יש כמה סניפים שאנחנו נאלצים לצערי לסגור, כי בגלל הקורונה - הפתיחה־הסגירה, הפתיחה־הסגירה - איבדנו בסופו של דבר הרבה לקוחות. מצד שני, היינו מופתעים מאוד מההיענות הרבה בקרב הלקוחות בתקופת הקורונה לפלטפורמת האונליין. גם כשהודענו שהסניפים נפתחים, הלקוחות רצו לוודא שהאונליין ממשיך. בעקבות כך יצרנו מודל היברידי, המשלב אימונים פיזיים בסטודיו עם אימוני אונליין, מה שמבטיח להגיע לתוצאות הרצויות במהירות".

ובנוגע לסניפים שלא ייפתחו שוב, ארנטל אומרת: "מפני שאנחנו רשת בפריסה ארצית, הפנינו את הלקוחות לסניפים סמוכים אחרים שנמצאים ליד ביתן, וישנה גם האפשרות לתוכנית אימונים מלאה באונליין. אגב, גם נשים שבחרו לא להתחסן יכולות להתאמן באונליין או להקפיא את המנוי בשלב זה עד שיחליטו להתחסן או עד שיהיו שינויים בהחלטות הממשלה".

יפעת ארנטל, סמנכ''לית שיווק סטודיו C (צילום: שגיא שלפר)יפעת ארנטל, סמנכ''לית שיווק סטודיו C (צילום: שגיא שלפר)

"רק בגללך התחסנתי"
"פתחנו מחדש לפני שבוע וחצי, ואני חייבת לומר שהרוב באמת חזרו מחוסנים", אומרת מיכל לוי־נגבי, מנהלת מועדון הספורט במכון וינגייט, שבו רשומים 1,400 מנויים וכולל גם שלוש בריכות, אחת מהן אולימפית. "מרגישים שזו כנראה הייתה חשיבה נכונה של הממשלה להתנות את הכניסה בחיסון", היא אומרת. "אני כבר שומעת אנשים שאומרים: 'אגיע בעוד שלושה שבועות', ואת מבינה שהם עשו עכשיו את החיסון. יצא לי באופן אישי לדבר רק עם מנוי אחד שאמר: 'אני לא אתחסן, מה עושים?'".

לוי־נגבי מציינת שאנשים חוזרים לא רק מחוסנים אלא גם עם תוספת של כמה קילוגרמים. "אנשים רצו מאוד לחזור, יש הסתערות", היא אומרת. "מאז שהודיעו על הפתיחה, הטלפון לא מפסיק לצלצל, ויש גם לקוחות חדשים. את לא מבינה עם איזה אור בעיניים הם חוזרים. הם כל כך התגעגעו. בנינו עכשיו פלטפורמה טכנולוגית חדשה שמאפשרת את פתיחת דלת המכון רק בפני מי שנרשם אצלנו כמתחסן או כמחלים".

מיכל לוי-נגבי, מנהלת מועדון הספורט במכון וינגייט (צילום: לבנת שמידוב)מיכל לוי-נגבי, מנהלת מועדון הספורט במכון וינגייט (צילום: לבנת שמידוב)

יעל ענתי היא מאמנת כושר ותזונה, בעלת סטודיו רחב ידיים ברחובות הנושא את שמה, שקיים כ־15 שנים. עד הקורונה היו מנויות בו כ־1,000 נשים. "סגרתי ברגע שחייבו אותנו לסגור, אבל עבדתי אונליין", היא מספרת. "מובן שזה לא אותו הדבר כמו אימון בסטודיו וגם בכלל לא גביתי כסף על כך. הקפאתי את כל המנויים, נתתי את האונליין בחינם כי היה לי חשוב שימשיכו להתאמן. בעצם כל הקורונה לא עשינו כסף, אבל הנה עכשיו חזרנו לפעילות".

ואיך הולך?
"יש מנויות שחוזרות, אבל עדיין יש מנויות שהן בהקפאה כי לא הספיקו להתחסן. רבות אומרות לי: 'אלך להתחסן, כדי שאוכל לחזור להתאמן. רק בגללך הלכתי להתחסן'. הייתה רק מישהי אחת שאמרה לי: 'אלך למקום שלא עושה סלקציה', אבל היא לא מבינה שאני לא עושה סלקציה, אלא עובדת לפי הנהלים וההנחיות. אני גם משאירה את האונליין למי שעדיין לא התחסנה. גם יש לי נשים מכל הארץ שמשתמשות רק בפלטפורמה המקוונת. עד הקורונה הייתה לי באונליין רק סדנת 'מרזות ונהנות'. בעקבות הקורונה צילמתי גם יותר מ־100 אימונים לאונליין".

ענתי מקווה מאוד שבסופו של דבר כולן יחזרו לסטודיו. "אני אוהבת מאוד לגעת בקהל", היא אומרת. "יש הבדל כשאת עושה זאת לבד בסלון או עם מאמן. להרבה נשים כבר נמאס מהאונליין. ברגע שכולן יתחסנו, הכל יהיה פצצה. בעזרת השם, נראה לי שנצליח לחזור לשגרה".

יעל ענתי, מאמנת כושר ותזונה, בעלת 'סטודיו יעל ענתי' (צילום: פזית גואטה)יעל ענתי, מאמנת כושר ותזונה, בעלת 'סטודיו יעל ענתי' (צילום: פזית גואטה)

הקורונה מוטטה עסקים רבים, אך יש כאלה - גם בענף הכושר - שהמגיפה דווקא עשתה להם טוב. "הקורונה הכריחה אותי להמציא עצמי מחדש, לצאת מאזור הנוחות שלי, ובסופו של דבר זה גם השתלם כלכלית", אומרת ליטל פרגן, הבעלים של L2power, רשת הרזיה וחיטוב לנשים. לרשת ארבעה סניפים - בנהריה, בעכו, בחיפה ובקריית חיים - שבהם מתאמנות כ־2,000 נשים באווירת מסיבה.

"סגרתי את הסניפים ברגע שהורו לסגור, הוצאתי את העובדות לחל"ת. אבל היום אנחנו במצב כל כך מדהים שאפילו חושבים לפתוח סניף באזור המרכז. בקורונה גדלנו לפחות ב־25%", היא אומרת.

איך זה קרה?
"הקורונה נתנה לי מכה בכנף, אבל באיזשהו שלב ראיתי את ההשמנה בתקופה הזו וזיהיתי את הצורך להמשיך להתאמן. אני פעילה באינסטגרם ופייסבוק, יש לי עוקבות מכל הארץ, ובניתי תוכנית דיגיטלית להרזיה ולחיטוב. נשים שלא היו מוכנות לשמוע עד הקורונה על אונליין הצטרפו פתאום. הגיעו לקוחות חדשים מכל הארץ. עד כה הייתי בעיקר באזור הצפון. היום יש לי לקוחות מכל הארץ: מאשדוד, מאשקלון, מאילת. את ארבעת הסניפים הפיזיים פתחתי מחדש לפני כשבועיים, עם התו הירוק כמובן. מי שלא רוצה להתחסן ממשיכה איתי באונליין. עכשיו גם את האימונים בסטודיו אשלב עם אונליין ואעשה לייבים. פתאום עכשיו אני יכולה לגעת בנשים מכל הארץ, וזה מדהים בעיניי". 

ליטל פרגן, הבעלים של L2power (צילום: ולד לימר)ליטל פרגן, הבעלים של L2power (צילום: ולד לימר)