"הייתי מציע לאנשים שכרגע יושבים בבית ונהנים מרשת ביטחון כלכלית לחשוב לטווח הארוך ולא הקצר. בסופו של דבר, המנגנון הזה ייפסק, ובחודש יוני תהיה תנועה הפוכה: המונים יגיעו פתאום לחפש עבודה, ואז המעסיקים יחליטו את מי הם רוצים ואת מי לא", אומר שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה ויו"ר קבוצת האופנה בריל.

רשת ביטחון כלכלית מעניקה דמי אבטלה עד יוני 2021 לאנשים בחל"ת ולמי שפוטרו עם תחילת משבר הקורונה. עכשיו, כשהמשק נמצא בתהליך חזרה לשגרה ועסקים שהיו סגורים תקופה ארוכה נפתחו מחדש, מורגש מחסור גדול בעובדים, למשל בתחומי המלונאות, המסעדנות וברשתות אופנה. רבים מהעובדים יודעים שיקבלו תשלום מהמדינה עד יוני 2021 גם אם לא יחזרו לעבוד, ומעדיפים להמשיך לנוח עוד כמה חודשים. בעלי עסקים ומומחים בתחום התעסוקה מנסים להבהיר כי דווקא עכשיו זו העת לחזור למעגל העבודה, כי אולי בעוד שלושה חודשים, כשתיאלצו לעשות כך - יהיה קשה הרבה יותר למצוא מקום שיקלוט אתכם.

תמריץ שלילי

"רשת ביטחון כלכלית היא כלי שהייתה לו מטרה נעלה לתת רשת ביטחון לאנשים שרוצים לעבוד ולא יכולים בגלל המצב שהקורונה יצרה, ולא לכאלה שלא בא להם לעבוד. עכשיו הכלי הזה הפך להיות תמריץ שלילי לחזרה לעבודה", אומר תורג'מן. "אני רואה את המצוקה, את זעקת השבר שעולה. יש חנויות שלא נפתחו או שנפתחו בחצי קיבולת בגלל מחסור בעובדים. קשה לגייס עכשיו כוח עבודה. אנחנו זועקים את הדבר הזה כבר חודשיים, מסבירים שהמנגנון הזה מנוצל בצורה צינית על ידי אנשים שהמדינה רצתה להיטיב איתם. מעסיק מתקשר לעובד שלו שנמצא בחל"ת, והעובד לא רוצה לחזור. הדבר הנוראי הנוסף הוא שהמנגנון הזה מפתח כלכלה שחורה. אנשים אומרים: 'אחזור לעבודה, אבל תשלם לי בשחור', ואז מקבלים גם כסף בשחור וגם כסף מהמדינה. רשתות גדולות לא יעשו את זה, אבל עסקים קטנים שאין להם ברירה כן. המנגנון הזה הוא רעה חולה, והוא לא בוטל משיקולי בחירות פר אקסלנס".

שחר תורג'מן (צילום: אסף לב)שחר תורג'מן (צילום: אסף לב)

"בימים אלה, שנה אחרי תחילת משבר הקורונה, נראה שהחיסונים וההגבלות שהוטלו במהלך הסגר השלישי מתחילים לעשות את שלהם ושוק העבודה מראה התאוששות מסוימת, במקביל לצעדים שעושה המדינה כדי להתחיל חזרה לשגרה", אומרת עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר ב־AllJobs. "אנחנו מתחילים לראות התעוררות בצד של המעסיקים. לראשונה מאז פרוץ המשבר עלתה מצבת המשרות מעל ל־30,000, העסקים נפתחים ומתחילים לגייס. אבל מן הצד השני, יש ירידה של 37% בכמות קורות החיים שנשלחו למשרות הפתוחות, ונראה כי חלק מהעובדים מעדיפים להמתין ולהישאר בבית. מעסיקים שבוחרים לגייס דרכנו מדווחים על קושי בגיוס. יש משרות פתוחות והעובדים שהם הוציאו לחל"ת עדיין מתמהמהים".

מה דעתך על כך?
"אני לחלוטין ממליצה לאנשים לא לשבת על הגדר אלא ללכת ולחפש עבודה דווקא עכשיו, כי ביוני כשאמורים להיגמר דמי החל"ת, תהיה הסתערות של מאות אלפי אנשים שיושבים בבית על המשרות הפתוחות. מלבד להצפה הגדולה שתהיה ביוני, צריך להבין שמצבת המשרות במשק הצטמצמה באופן אבסולוטי. בשנה הקודמת נסגרו עשרות אלפי בתי עסק, ובאופן טבעי בשנה משוגעת כמו שנת הקורונה גם נפתחו פחות עסקים. זה אומר שבשטח מקומות עבודה רבים נעלמו מהשוק ולא יחזרו בקרוב. השוק כולו התכווץ".

אל תחכו ליוני

בוימפלד כאמור טוענת ש"מי שחכם באמת, כדאי שיחפש עבודה עכשיו". לדבריה, זהו הטיימינג הנכון. "צריך גם לזכור שחיפוש עבודה לוקח זמן", היא אומרת. "לא בטוח שאם תתחילי לחפש עכשיו, אז גם תסיימי עכשיו. זה תהליך ארוך, צריך לחפש עבודה מתאימה, לכתוב קורות חיים, להגיע לראיונות, לחתום חוזה. זה לא מעכשיו לעכשיו. בגלל הקורונה מספר המובטלים עלה ומן הצד השני מספר המשרות במשק הצטמצם. זה אומר שיהיה קשה יותר למצוא עבודה".

עינב בוימפלד (צילום: שמרית אסף)עינב בוימפלד (צילום: שמרית אסף)

בוימפלד מבהירה שההעדפה לחזור כבר עכשיו למעגל העבודה או הבחירה להמשיך לשבת בבית וליהנות מרשת ביטחון כלכלית תלויה במקרים רבים בסוג המשרה שהייתה לך לפני פרוץ המגיפה. "אם למשל אדם עובד במקום מסוים עם אופק ועם קריירה, הוא לא ימהר להיפרד ממנו וכן ירצה לחזור", היא מסבירה. "מצד שני, אם יש עובד שעובד במקום שבו הוא אינו חש מחויב, הוא ירגיש נוח הרבה יותר לחשב מסלול מחדש ולחשוב לאן מתגלגלים. אבל גם במקרה הזה אני לא חושבת שזה נכון לחכות ליוני. לחיפוש עבודה יש גם צד מנטלי. כשיושבים בבית כל כך הרבה חודשים ולא מאמנים את השריר הזה של חיפוש עבודה, בעצם מורידים את המיומנויות ואת המוטיבציה. ככל שהזמן עובר, יהיה לך קשה יותר להניע עצמך. הבעיה היא במודל שהמדינה בחרה בו. המודל הזה נותן פתרון נקודתי, אבל יכול להיות שהנזק יהיה רחב יותר כי אנשים יישאבו לרוטינת אבטלה שלפעמים קשה לצאת ממנה".

לדברי בוימפלד, "מי שבוחר כרגע להמשיך לשבת בבית הם לרוב אנשים צעירים שמקבלים שכר נמוך ומחליטים שלא משתלם להם לחזור לעבוד בשביל עוד 1,500 שקל. אין להם מוטיבציה לחזור. לעומת זאת, מי שהיה רגיל להרוויח 25 אלף שקלים בחודש, לא יישב בבית כי הכסף שהוא יקבל בחל"ת לא ישתלם לו. לא תראי מהנדס בהייטק שמעדיף לשבת בבית ולהמשיך ליהנות מדמי החל"ת".

מהי המלצתך לחבר'ה הצעירים האלה?
"כדאי להם לחזור למעגל העבודה. חזרה לעבודה לא מתמצה רק במשכורת. זה חשוב כדי לצבור ניסיון, להיכנס למותג מסוים. כאמור בחודש יוני יהיה קשה יותר לכולם כי יש אחוז אבטלה גבוה, מקומות עבודה הצטמצמו וגם ארגונים למדו לעבוד במצבת כוח אדם מצומצמת יותר. הכל התכווץ".

מענקי עבודה

"בתקופת הקורונה עזבו אותנו עובדים צעירים בתפקידי מלצרות, אבטחה, קבלה. חלקם התפטרו, חלקם יצאו לחל"ת. בתקופת החל"ת ניסינו לשמור כל הזמן על העובדים ולהיות איתם בקשר כדי שלא יברחו לנו", מספר גולן כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש של רשת מלונות ישרוטל. "היה לנו מוקד פתוח כל יום למען העובדים, עזרנו לעובדים שנכנסו למצב כלכלי לא פשוט - בכסף, בתלושי מזון, באוכל ועוד. רק על הנושא הזה הוצאנו כ־400 אלף שקל. ואז הגיעה הפתיחה, צריכים לפתוח מלונות, והרבה חבר'ה צעירים החליטו לא לחזור. בתחום המלונאות, אגב, יש נשירה טבעית, ועכשיו גם יש רשת ביטחון כלכלית עד סוף יוני. התחלנו לפרסם וראינו שאין היענות. מצאנו עצמנו עם חוסר של המון עובדים בכל החברה. פנינו גם לעובדים שעזבו אותנו בשנתיים האחרונות ושאלנו אם הם רוצים לחזור. חלק ענו שהם נמצאים בחל"ת וזה לא מתאים להם כרגע".

מה עושים במצב כזה?
"עשינו מבצעים של תוכניות התמדה ומענקים כדי לשכנע אותם לחזור למעגל העבודה ולא להישאר בחל"ת. בחלק מהמקרים זה צלח, בחלק לא. למשל: בכל התפקידים של קבלה, מלצרות, אבטחה - על כל יום עבודה מקבלים 80 שקלים נוספים, חוץ מהשכר, במהלך מרץ־אפריל. לאחר מכן, בחודש מאי נכנסים לתוכנית התמדה: מענק של 5,000 שקל בשתי פעימות - אחרי שלושה חודשים - 3,000 שקל, ואחרי שלושה חודשים נוספים מקבלים עוד 2,000 שקל. כלומר, בסך הכל, אחרי שמונה חודשים את יכולה לצאת עם כ־10,000 שקל נוסף למשכורת שלך. חיילים משוחררים מקבלים נוסף למענקים שלנו גם את המענק של המדינה: 9,700 שקל. יש לנו גם מבצע של 'חבר מביא חבר'. מי שמביא חבר שמתמיד, מקבל 1,000 שקל. פרצנו גבולות כדי לגייס עובדים ולתת מענה מיטבי לאורחים שלנו".

גולן כהן (צילום: יניב כהן)גולן כהן (צילום: יניב כהן)

וזה אכן ממריץ אנשים להגיע לעבודה?
"זה התחיל להתעורר בשבועות האחרונים. אנחנו רואים יותר חבר'ה צעירים שבאים ורוצים לעבוד. כשנפתחו שוב המלונות במהלך פברואר, היו חסרים לנו הרבה מאוד עובדים. נכון להיום, חסרים לי כ־300 עובדים בכל הארץ".

כהן בטוח שגם למי שנהנה עכשיו מרשת הביטחון שהמדינה מעניקה, כדאי כבר לחזור למעגל העבודה. "ביוני יהיה היצע גדול יותר של מחפשי עבודה, אבל יכול להיות שעד אז כבר לא נצטרך", הוא אומר. "זה כמובן עניין של החלטה. יש אנשים שאולי רוצים להישאר עוד חודש־חודשיים בבית אבל לוקחים את הסיכון שביוני ייתכן שלא תהיה להם עבודה".

בעיה בשוק העבודה

"אחד הדברים החשובים בנושא של עבודה הוא הרגלי עבודה", אומרת אורית בנבנישתי, מנכ"לית קבוצת תגבור. "כשאנשים נמצאים הרבה מאוד זמן בחל"ת, גם הרגלי עבודה הולכים לאיבוד: לקום בבוקר, להתלבש, לנסוע לעבודה, לפגוש את הקולגות שלך, לחוות את הפוליטיקה הארגונית של המקום. הייתי ממליצה לחבר'ה שנמצאים כרגע בחל"ת ויש להם הזדמנות לחזור לשוק התעסוקה - לעשות זאת. הראייה צריכה להיות לטווח הארוך, ובעיניי, עבודה היא גם מרכיב משמעותי מאוד באישיותו של אדם".

אורית בנבנישתי (צילום: מורג ביטון)אורית בנבנישתי (צילום: מורג ביטון)

לדברי בנבנישתי, כל מי שעדיין נמצא בחל"ת צריך גם לשאול מה הוא עשה עם עצמו לאורך התקופה הארוכה הזו. "האם למשל שדרגת עצמך ולמדת איזשהו קורס אונליין ושיפרת את היכולות שלך? האם עשית פאוזה וחשבת איפה את רוצה שהקריירה שלך תהיה? אם עשית את הדברים האלה, דיינו. אבל אם לא עשית כלום ורק נהנית מהחופש, גם איבדת ותק של תנאים סוציאליים ומיומנויות וגם בזמן שלא עשית כלום היו כאלה שכן חיפשו עבודה חדשה וגם נקלטו בה", היא אומרת. "זכותו של אדם לבחור גם לא לעבוד, זה בסדר לפעמים גם לקחת הפסקה, אבל אם את כבר לוקחת פאוזה ארוכה, לפחות שדרגי עצמך, תלמדי, תחזקי את מה שאת פחות טובה בו. תחזקי דברים שלפעמים אין לך זמן להתפנות אליהם במהלך העבודה".

למי שיתחיל לחפש עבודה ביוני יהיה קשה יותר?
"אם אדם רוצה מאוד לעבוד, תמיד הנחת היסוד שלי אומרת שהוא ימצא. לאחד ייקח יותר זמן, לשני פחות. אבל גם כשאת באה לחפש עבודה, יכולים לשאול אותך למה לא עבדת בשנה האחרונה. כאמור, זה בסדר לקחת הפסקה, זה לגיטימי, השאלה היא רק מה עשית בפרק הזמן הזה".
גם נירית גלר־ג'מילי, מומחית בשוק העבודה, יועצת למציאת עבודה ולבניית קריירה, ממליצה למי שיש אפשרות, לחזור כבר עכשיו למעגל העבודה. "זה ברור שבסוף יוני הולכת להיות בעיה בשוק העבודה כי הרבה מאוד אנשים שתיגמר להם רשת הביטחון שהמדינה מעניקה יהיו חייבים לפרנס עצמם, לצאת ולמצוא עבודה", היא אומרת.

"מי שלרוב מעדיף להמשיך את החל"ת הם כאלה שמשתכרים שכר נמוך יחסית, למשל כ־8,000 שקל, ואז בחל"ת הם מקבלים פחות או יותר מה שהיו מקבלים אם היו חוזרים לעבוד. לעומתם, מי שהרוויחו הרבה כסף, 15 אלף שקל וצפונה, סכום הכסף שהם מקבלים בחל"ת או באבטלה נמוך יותר משמעותית. לכן רוב האנשים שנמצאים בקבוצת השכר הגבוהה יותר, ברגע שיש להם אפשרות לחזור לעבודה - הם חוזרים".

נירית גלר-ג'מילי (צילום: ענת גבע-שרון)נירית גלר-ג'מילי (צילום: ענת גבע-שרון)

מה היית ממליצה למי שמשתכר מעט יחסית?
"אני כבר אמרתי מזמן - וזה נכון לכולם - לא לחכות ל־30 ביוני, מועד שבו השוק יתחיל להיות מוצף במחפשי עבודה. אם יש אפשרות, כדאי כבר עכשיו לחזור כדי לא להתמודד עם המון מחפשי עבודה מקבילים אליך. קיים הבדל אם יש 50 מועמדים למשרה מסוימת או 100. הזכייה בתפקיד הופכת להיות קשה יותר. כמו כן, אם תתחילי עכשיו עבודה, תהיי ותיקה יותר ממי שיגיע בעוד חודש־חודשיים. בימים אלה, במצב שבו מעסיקים צריכים עובדים, יש גם מקומות שאולי תהליך המיון אצלם יהיה קצר ומהיר יותר וגם התנאים אולי יהיו אטרקטיביים יותר".