בנק ישראל מעריך כי מצבם של כ-12% מכלל העסקים, שהם כ-70 אלף במספר, הורע באופן ניכר במהלך שנת 2020 כך שאלמלא הסיוע הממשלתי הם כנראה היו נסגרים. נתון זה שונה באופן משמעותי מהנתונים הרשמיים של סגירת העסקים שמפורסמים על ידי רשות המסים. כך, על פי הדיווחים הרשמיים של הרשות, במחצית הראשונה של שנת 2020 נסגרו כ-9,000 עסקים בלבד - נתון נמוך ב-33% מהתקופה המקבילה אשתקד.

"ניתן היה לצפות כי המשבר הנוכחי יביא לעלייה של מספר העסקים הנסגרים באופן רשמי מעבר לרמתו בזמן שגרה", כותבים כלכלני בנק ישראל, הקובעים כי הנתון הרשמי של סגירת העסקים ברשות המסים הוא כנראה "אומדן חסר", ולא משקף את המספר האמיתי של העסקים שהיו נסגרים אילולא הסיוע מהמדינה בשנת הקורונה. 

"בעלי עסקים רבים, המעוניינים להימנע מתשלום הוצאות הכרוכות בהפעלת העסק ויחד עם זאת לשמור את זכותם לקבלת הסיוע שהמדינה מעניקה לעסקים, הפסיקו את פעילותם בלי לסגור את תיקיהם ברשות המסים", מסבירים כלכלני הבנק המרכזי. 

על מנת להעריך את מספר העסקים שלא נסגרו באופן רשמי (אך נראה כי נראה כי הם נמצאים בסכנת סגירה), השתמשו בבנק ישראל בנתוני הירידות של המחזורים של העסקים בחודשים יולי-אוגוסט 2020, בהם הגבלות התנועה היו מצומצמות. לפי הניתוח של הבנק המרכזי, כ-70 אלף עסקים - מרביתם מענפי המסחר והשירותים חוו ירידה במחזור של 80% ומעלה בהשוואה לנתון המקביל בשנת 2019, כפי שניתן לראות בטבלה.

כ-60% מהעסקים שספגו פגיעה אנושה הם עסקים זעירים עם מחזור שנתי נמוך מ-300 אלף שקל. כלכלני הבנק מעריכים כי שיעור גדול מעסקים אלו הם של עצמאיים שאינם מעסיקים שכירים. משום כך, בבנק מעריכים כי ההשפעה של סגירה אפשרית שלהם על התוצר ועל שוק העבודה מוגבלת. עם זאת, "הגבלת פעילותם של עסקים לתקופה נוספת עלולה לייצר אפרק מצטבר שלילי על מצבם, להשפיע לרעה על כושר השרידות שלהן ולהגדיל את ההסתברות שהסיכון שלהם להיסגר יתממש". 

רשות המסים ובנק ישראל (צילום: פלאש 90)רשות המסים ובנק ישראל (צילום: פלאש 90)

הסכנה: חברות זומבי

בבנק ישראל מוטרדים מהתרחבות התופעה של "חברות זומבי" - חברות בעלות ביצועים נמוכים, אשר אינן מצליחות לכסות את עלויות שירותי החוב (הקרן), אך ממשיכות לפעול תוך הנשמה מלאכותית - גלגול חובות. תופעת "חברות זומבי" ערב המשבר נעמדה על כ-7% מכלל העסקים הפעילים. בדומה להתפתחויות במדינות רבות אחרות, בבנק ישראל מעריכים כי מספרן השנה עלה. 

עם זאת, בבנק ישראל מסתייגים ואומרים כי עוד מוקדם מדי לקבוע את היקף העלייה במספר חברות אלו. זאת, משום שחברות רבות שנפגעו שייכות לענפים בהם הפוטנציאל השיקומי הוא גבוה יחסית, וכי הפגיעה נגרמה לא על ידי נטילת סיכונים מוגזמת כמו במשברים פיננסיים, ולכן חברות רבות המסווגות כיום כ"חברות זומבי" אינן כאלה, אלא בנות קיימא שחוו זעזוע נזילות זמני. 

בבנק ישראל מציינים כי עוצמת הזעזוע הנוכחי מחייבת התערבות ממשלתית רחבה למניעת הסלמה של המצוקה הפיננסית במשק, ומדגישים עם זאת כי "ראוי לפתח מנגנוני מיון יעילים בני יישום, אשר יבטיחו שהתמיכה תגיע רק לחברות שאמנם אינן נזילות, אך הן בנות קיימא".

קשיים בחזרה לתעסוקה

בדומה לניתוחים של חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, בבנק ישראל קובעים כי שנת 2020 לא החמירה את סיכון החוב של ישראל באופן ניכר ואף מדגישים כי "אם הממשלה תפעל לצמצום הגירעון המבני באמצעות תוכנית רב שנתית אמינה, החוב שגוייס ב-2020-2021 יישחק בהדרגה". 

בבנק ישראל לא פוסלים את הצורך בהעלאת המסים כדי לצאת מהמשבר וכותבים כי "ייתכן שיעלה הצורך בבוא העת גם להעלאה של שיעורי המס".

עוד נכתב כי "עם היציאה מהמשבר תידרש התאמה של המדיניות הפיסקאלית כדי להבטיח תוואי פוחת של יחס החוב הציבורי לתוצר. לשם כך, לא יהיה די בדעיכת ההוצאות המיוחדות הקשורות למשבר. הגירעון המבני הגדול והמתרחב ערב המשבר מלמד כי יתחייבו התאמות נוספות. על המדיניות הפיסקלית לשוב ולהתנהל במסגרות סדורות ובהתאם לכללים פיסקליים ארוכי טווח כדי לשמר את אמינותה לאורך זמן ולתמוך בתהליכים של קביעת סדרי עדיפויות. אישור תקציב המדינה לשנת 2021 הוא צעד חיוני בהקשר זה". 

במקביל, בבנק ישראל מזהירים בפני הקשיים בהחזרה של בלתי המועסקים למעגל התעסוקה. חזרתם "עלולה להיות מלווה בקשיים במיוחד בגלל מספרם הגבוה ומשך ההיעדרות הארוך שלהם". שיעור העובדים בחל"ת שלא עבדו יותר מ-27 שבועות עמד בחודש דצמבר על 45%.

הנשיא: "תקווה לממשלה יציבה"

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: "הדוח שמוצג בפנינו מציג תמונה ראשונה, של האתגר עימו אנחנו ממשיכים להתמודד, ההשלכות שלו על החברה הישראלית, והדרך ליציאה מן המשבר הנוכחי. הוא מציג את מה שחשנו על בשרנו - שהפגיעה הקשה והמשמעותית ביותר הייתה דווקא בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר. זוהי תמונה עגומה של המציאות בה אנו חיים ושל פערי השוויון בחברה הישראלית. אך יחד עם זאת זוהי קריאה לפעולה, המזכירה לנו את מחויבותנו לקידום מדיניות כלכלית אחראית וזהירה למען הדורות הבאים". 

"עלינו לפעול יחד על מנת לוודא שכולנו, ובמיוחד החלשים שבנו, חוזרים לעמוד על הרגליים. בבסיס החברה שלנו עומדים הערבות ההדדית והלב הפתוח. הם אלו שסייעו לנו לצלוח את השנה החולפת, ואני מאמין בלב שלם שהם גם אלו שיעזרו לנו לבנות עצמנו מחדש בשנה הנוכחית".

"אני תקווה שנבחרי ונבחרות הציבור החדשים יצליחו לכונן ממשלה יציבה ורחבה ככל שניתן, כזו שתאפשר לנו לבצע עבודת עומק יסודית, לבנות ולאשר את תקציב 2021 ולהתחיל בדרך הארוכה של שיקום חברתית וכלכלי. אני יודע כי כמו שיכולנו לאתגרים ולמבחנים הרבים שפקדו אותנו בעבר, כך נוכל גם לשנה הנוכחית, ונצא ממנה, חזקים ומחוזקים, מלאים ברוח ובתקווה ישראלית".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מגיש את הדוח לנשיא ראובן ריבלין (צילום: מארק ניימן, לע''מ)נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מגיש את הדוח לנשיא ראובן ריבלין (צילום: מארק ניימן, לע''מ)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר כי "יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר שהוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול, וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים. זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים. לפני כל דבר אחר, אנחנו רוצים לייצר צמיחה גבוהה. אם הצמיחה העולמית תהיה 5%, אין לי שום ספק שהצמיחה שלנו תהיה גבוהה יותר משמעותית, קודם כל כיוון שאנחנו יוצאים מהקורונה ראשונים ומשום שיש לנו גם דברים אטרקטיביים בכלכלה שלנו. כשמסתכלים, מבינים את מרכיב ההיי-טק בכלכלה הישראלית, הוא מאוד אטרקטיבי, זה ברור לחלוטין והוא גם מאוד סייע לנו במשבר הזה".

 אנחנו יכולים מהר להגן על עצמנו מחידוש הקורונה, ואז יש לנו אסטרטגיה כלכלית, שצריך עוד לדון בה ולפתח אותה, אבל נראה לי שאנחנו יכולים לצאת מזה טוב יותר מרוב מדינות העולם, אני לא בטוח שלא טוב יותר מכל מדינות העולם. אבל המפתח הראשון - לא לחזור לקורונה, כלומר להביא עוד חיסונים כדי שנהיה חסינים מהרגע שבו החיסונים שקיבלנו והקדימו את כל העולם, תוקפם יפוג, וזה יקרה - בעוד חצי שנה, בעוד שמונה חודשים, אנחנו לא יודעים - לכן זה יהיה היעד הראשון. הדוח הזה הוא דוח בהחלט מעודד, רב אתגרים, יש הרבה בעיות אבל יחסית לכלכלות המערב, לכלכלות המפותחות, שעליהן יש לנו נתונים, אני חושב שמצבנו טוב למדי, אך צריך שהוא יהיה מצוין".

הנגיד אמיר ירון מגיש את הדוח לראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)הנגיד אמיר ירון מגיש את הדוח לראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)