בהתייחסו להתנהגות הבנקים במשבר הקורונה הוא ציין לחיוב את העובדה ש"הבנקים היו הראשונים שהגדילו את מסגרות האשראי, כבר במרץ 2020. בקרנות האשראי הממשלתיות הם הפחיתו את הריבית מפריים +2.5% לפריים +1.5%, והייתי נוכח בדיונים על כך".
הנגיד מבקר את אי־אישור תקציב המדינה, חושש מאפשרות להורדת דירוג האשראי במשק ואומר: "בסיס התקציב ההמשכי בנוי על 2018 ולא כולל את ההעדפות והצרכים הנוכחיים, וזאת בעיה. המשק זקוק לתוכנית רב־שנתית ליציאה מהמשבר. אולם בלי ממשלה יציבה, שפועלת לאורך זמן, אי אפשר לקדם תוכניות כאלה".
"אי־אישור תקציב מונע את היכולת להשתמש בו לקידום סדרי עדיפויות בנושאים שונים, כולל רפורמות ונושאים תכנוניים", הוסיף. "אנחנו ממשיכים לייצר אי־ודאות במגזר הציבורי ובסקטור הפרטי ולא מקדמים רפורמות. חברות דירוג האשראי מסתכלות עלינו כל הזמן, ובאופן יחסי לעולם הכלכלה הישראלית במצב טוב.
"אולם חברות דירוג האשראי מוטרדות מאי־יציבות הממשלה ומאי־אישור התקציב ושניהם לא עוזרים. אנחנו על הכוונת שלהם והן בוחנות אותנו כל הזמן. הורדת הדירוג עלולה להביא לייקור בעלויות גיוס ההון, ואז האחוז מהתוצר שישרת את הריבית ינגוס בחלק גדל והולך מהתקציב".
על האפשרות להעלאת מסים אמר: "לקראת הקיץ נבחן את נתוני הגירעון ואת מצב המשק. בתקווה שעד אז תהיה ממשלה ולא משנה איזו, יהיה חובה לקבל החלטות שיהיו בתוקף לגבי תקציב 2022. הגירעון יצומצם דרך התייעלות בסקטור הציבורי והעלאת מסים מסוימת. אין סיבה כעת להורדת המע"מ".
התרעות פיקוד העורף