אם הייתם שואלים לפני עשור מהו המקצוע המבוקש ביותר בקרב חברות גדולות, היינו בוודאי מספרים לכם שאלה מנהלי קשרי קהילה, שתפקידם לפתח ולטפח יחסי גומלין בין הארגון לסביבה לעובדים. בעשור האחרון החליף התפקיד כמה גלגולים ומפיתוח קשרי קהילה עבר התמרה למנהלי אחריות תאגידית או מנהלי קיימות, כל חברה וההגדרה שבה היא מעדיפה להשתמש.
"אנחנו כבר כמעט במחזור ה־20 של הכשרות מקצועיות לתפקיד שאותו הגדירו לפני שנים כמנהל קשרי קהילה, והתפתח עד לתחום הקיימות היום", אומר מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, עמותה שתפקידה לעזור לעסקים להנחיל אחריות תאגידית לכל גווניה. "כיום, יש כמעט 150 איש שעובדים בתפקיד הזה. לא כולם במשרה מלאה אומנם, אך אנחנו כן רואים גדילה של הביקוש של מנהלי קיימות בשנה האחרונה, לא רק במפעלים ובחברות מסחריות אלא גם בחברות הייטק".
קיימות היא נדבך אחד בתוך הסיפור הגדול יותר המכונה "אחריות תאגידית" שהגיע לישראל. אומנם באיחור מה, אבל איך אומרים בפולנית? טוב שהגיע. "בשנה שנתיים האחרונות יש תחושה של קפיצה בכל הנוגע לטיפול ותשומת הלב לפן הסביבתי, לא רק בטיפול בהפחתת פלסטיק וכיוצא בזה אלא באסטרטגיה חזקה של ארגונים גדולים", אומר מהדב.
"תחום האחריות התאגידית בישראל היה חזק בעיקר בכל הנוגע לצד החברתי־עסקי, והמודעות ההולכת וגדלה של תחום הקיימות היא משהו מאוד משמח. אני בהחלט רואה את הקשר ההדוק בין שני התחומים - הסביבתי והאנושי - ואיך הם מזינים זה את זה".
אג'נדה ולא פלסטר
"כשאני נכנסתי לתפקיד הזה, כמעט ולא היו תפקידים כאלה בחברות", אומרת דניאלה פרוסקי שיאון, סמנכ"לית תקשורת וקיימות בלוריאל ישראל, "זה לרוב היה תחת משאבי אנוש או תחת לשכת המנכ"ל, ולאט לאט הדבר התפתח. קמו ארגונים שתמכו בזירה מבחוץ, העיתונות הכלכלית והעסקית הממוסדת החלה להביע עניין, ואומנם אנחנו בישראל היינו באיחור של 10־15 שנים משאר העולם, אבל אין ספק שכיום השיח הפך להיות כה חשוב ואסטרטגי".
לקצר את הבמבה
עמית רון הוא מנהל פיתוח אריזות וקיימות באסם נסטלה, העובד 13 שנה בחברה, ובשנתיים האחרונות אחראי על כל תחום הקיימות. רון מספר שהתפקיד התפתח בצורה משמעותית בתקופה האחרונה הן בכל הנוגע להתנהלות החברה באחריות סביבתית והן בכל הנוגע למתרחש בתוך המשרדים עצמם. "אנחנו פועלים בעצם בהיבטים של מיחזור, אריזות, ופלסטיק. בשנה החולפת צמצמנו מעל 160 טון אריזות, והמטרה שלנו היא בעצם להגיע למצב שאנחנו משתמשים ב־100% אריזות שניתנות למחזור".
בשנת 2018 השקיעה חברת הפארמה השוויצרית פרינג 15 מיליון דולר בחברה הבת הישראלית שלה (BTG), חברת ביוטכנולוגיה כללית, מפתחת תרופות בהנדסה גנטית בתחומי הפוריות, הורמון גדילה וחומצה היאלורונית לשימושים רפואיים. החברה הישראלית שעוד לפני ההשקעה הגדולה חרתה על דגלה את כל נושא הקיימות והסביבה, נכנסה עוד יותר לתחום אחרי שהתאגיד השוויצרי טבע בה עוד יותר את טיקט הקיימות.
"יש התפתחות משמעותית בשנה־שנתיים האחרונות גם מצד חברת האם שמכניסה עוד יעדים ודרישות, אבל גם מצד העובדים שלנו כאן בארץ, שמפתחים את המודעות, ומביאים בעצמם רעיונות בנושא שיפור אג'נדת הקיימות שאת חלקם אנחנו מיישמים", אומר אנטון ריבקין, מנהל בטיחות ואיכות סביבה בחברה. "אני מחלק את התפקיד שלי לשניים, בהיבט הראשון בכל הנוגע למחזור וטיפול נכון בפסולת מסוכנת. והאספקט השני, צמצום השפעה סביבתית שזה בעיקר בנושא חיסכון מים ואנרגיה שבאים לידי ביטוי בסופו של דבר בפליטה של פחמן דו חמצני".
בניגוד לחברות אחרות שבהן תחום הקיימות גדל והתפתח עם השנים, בחברת נספרסו העולמית ביססו עליו מלכתחילה את הבסיס הערכי והפעילות העסקית של החברה. לפני חמש שנים "נוסד" תפקיד רשמי לכך, שאותו מאיישת בארץ ענבל אורן, מנהלת תקשורת וקיימות בנספרסו ישראל.
"מכיוון שכל נושא הקיימות בנספרסו הוא חלק בלתי נפרד מהעסק אז התפקיד שלי היה בעצם להבין איפה זה נוגע לנו כאן בארץ, איך אפשר לפתח ולבנות את מערך הקיימות. בהתחלה הייתי עסוקה מאוד בכל מה שקשור במערך המחזור, ויצרתי את שיתוף הפעולה עם יקב הרי גליל (שימוש בקפסולות ממוחזרות של קפה כקומפוסט לכרמים - ט"ל), שהגיע בעצם כתוצאה ממחשבה איך למצוא פתרון סביבתי טוב יותר למחזור הקפסולות".
נספרסו הציבה לעצמה יעדים מאתגרים שתפקידה של אורן לוודא שגם בארץ עומדים בהם כגון הפחתת פחמן עד 2022. "נקודה נוספת שהורחבה בשנתיים האחרונות", מוסיפה אורן, "היא כל נושא האחריות התאגידית, אנחנו עושים כל מיני תהליכים כדי לוודא שצורת העבודה שלנו היא על פי פרמטרים של אחריות תאגידית ברמה גבוהה".