רבים מאיתנו עובדים בים הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, וביום העצמאות. הרבה פחות יודעים מהן הזכויות שמגיעות לנו כעובדים. שני מומחים לדיני עבודה עונים על כמה תשובות לשאלות הנפוצות.

ערב יום הזיכרון נחשב ליום עבודה רגיל, מסביר עו"ד אבי טסמה, מומחה בדיני עבודה. עובד המבקש להיעדר מהעבודה צריך לבקש לשהות בחופשה. המעסיק רשאי לסרב לבקשה, וזאת אך ורק מטעמים ענייניים וסבירים. באשר להיעדרות ביום הזיכרון: עובדים שהם קרובי משפחה (הורה סבא/סבתא בן/בת זוג ילד/ה אח/ות) של חללי מערכות ישראל או של חללי פעולות איבה רשאים להיעדר מהעבודה, תוך שיהיו זכאים לשכר עבודה מלא (ללא קיזוז יום חופשה).

יתר העובדים יכולים להיעדר מהעבודה באחת מהאפשרויות הבאות: הראשונה, ניצול הזכאות לשהות בחופשה בימי בחירה (לכל עובד זכאות לבחור שני ימים בלוח השנה בהם הוא רוצה לשהות בחופשה, אחד הימים שהוכרו כימי בחירה אפשריים הוא יום הזיכרון. ככל שהעובד התריע 30 יום מראש על כוונתו להיעדר ביום הזיכרון, המעסיק חייב לאשר את החופשה).

עו''ד אבי טסמה (צילום: יוסי פנסו)עו''ד אבי טסמה (צילום: יוסי פנסו)

השנייה, חופשה 'רגילה' ביוזמת העובד ועל חשבון החופשה הצבורה (או העתידית), או כחופשה ללא תשלום. המעסיק אמנם רשאי שלא לאשר את החופשה, אך עליו לנמק זאת בנימוק ענייני וסביר. השלישית, חופשה "רגילה" ביוזמת המעסיק, על חשבון החופשה הצבורה. ככל שלעובד אין חופשה צבורה, אזי שהחופשה תהיה על חשבון המעסיק, ולחילופין כחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד בלבד.

עו"ד נעמה שבתאי בכר, מומחית בייצוג מעסיקים בדיני עבודה, מוסיפה כי ביום הזיכרון עצמו, קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חללים (כולל סבא/ סבתא) רשאים להיעדר מן העבודה מבלי שינוכה להם שכר או חופשה. עובדים אחרים שמועסקים בענפים שנקבעו בחוק (תעשיה, מלאכה, בתי קולנוע ועוד), יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות (למי שמועסק 6 ימים בשבוע), או 8 שעות בתשלום של 9 שעות (למי שמועסק 5 ימים בשבוע). אם העובד אינו קרוב של חלל והוא מועסק אצל מעביד שלא משתייך לאחד הענפים שנקבעו – יום עבודתו יהיה 'רגיל'.  קיים איסור לפתוח בתי קפה החל מערב יום הזיכרון ועד לזריחת השמש ביום הזיכרון, ובהתאמה ניתן להסיק כי בתחום המועדים הללו חל איסור להעסיק עובדים בבתי קפה.”

ומה קורה ביום העצמאות? עו"ד שבתאי בכר מסבירה כי יום העצמאות הוא יום שבתון, שבו לא ניתן לחייב עובדים לעבוד, אך עובד שמעוניין בכך, רשאי בהחלט לעבוד בהסכמת המעביד. עובד כזה זכאי לתמורה מיוחדת כפי שסוכם בינו ובין מעבידו. עובד שלא מועסק ביום העצמאות, יהיה זכאי לדמי חגים בגובה השכר הרגיל שלו. אם קיים במקום העבודה הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי או נוהג המיטיב עם העובד, הרי שיש לפעול לפיו.

עו''ד נעמה שבתאי בכר (צילום: מיכל רביבו)עו''ד נעמה שבתאי בכר (צילום: מיכל רביבו)

עו"ד טסמה מסביר כי יום העצמאות נחשב ליום שבתון ללא הפחתה בשכר. בהתאם לכך, עובדים שעתיים או יומיים זכאים לקבל דמי חג בגובה השכר הרגיל (בתנאי שעבדו לפחות שלושה חודשים במקום העבודה ולא נעדרו מהעבודה בימים הסמוכים לחג ללא אישור המעסיק). עובדים בשכר חודשי זכאים לקבל את שכרם הרגיל בכל מקרה. 

לעניין שכר עבור עבודה ביום העצמאות, אומר עו"ד טסמה: כאן ניתן לבצע חלוקה לשני סוגי קבוצות עובדים. הקבוצה הראשונה, היא עובדים המשתייכים לענפים שנקבע לגביהם כי ימשיכו לפעול בחג. עובדים אלה זכאים ל- 150% משכרם עבור עבודה בחג ובנוסף ליום חופשה חלופי. לחילופין, הם זכאים לתשלום של 200% מהשכר, ללא יום חופשה חלופי. לאחרונה פסק בית הדין הארצי לעבודה כי עובד שעתי או יומי שנדרש לעבוד בחג בניגוד לרצונו, יהיה זכאי לתשלום של 150% בנוסף לתשלום של 100% מהשכר, כלומר 250% מהשכר. בשלב זה לא ברור האם ההלכה הזאת מתייחסת בנוסף גם לעובדים בשכר חודשי.

הקבוצה השנייה, היא יתר העובדים. לגבי קבוצה זו, אמנם קיימת פסיקה הקובעת שיש לשלם לעובדים כאלה 150% משכרם, אך לא מדובר בפסיקה מחייבת. בנסיבות אלו, אם אנו לוקחים בחשבון שהעובדים הללו גם ככה מקבלים תשלום עבור יום העצמאות (אם כדמי חג ואם כשכר חודשי ללא הפחתה), נראה שעל המעסיק "לתמרץ" את העובדים הללו לוותר על החג ולהגיע לעבודה. בכל מקרה, עדיף להגיע להסכמות מראש בנושא זה.