החשב הכללי פרסם היום (שלישי) את הדוח השנתי על ניהול החוב הממשלתי לשנת 2020, לפיו, צרכי מימון הקורונה העמידו את מלאי החוב הממשלתי בסוף שנת 2020 על כ-984 מיליארד שקל, לעומת כ-823 מיליארד שקל אשתקד, המהווה גידול של כ-20% במלאי החוב משנת 2019. שיעור הוצאות הריבית ביחס לחוב עמד על 4.1%.

העלייה בחוב נבעה מגידול צורכי המימון בהתמודדות מדינת ישראל עם משבר נגיף הקורונה, שהוביל לגיוס שיא של כ-265 מיליארד שקלים בשנת 2020, לעומת כ-137 מיליארד שקל בשנת 2019.

הפגנת העצמאים בדרך יפו בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני

שיעורי החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר, עמדו על כ-72.4% וכ-70.9% בהשוואה לכ-60.0% וכ-58.5% אשתקד, בהתאמה. העלייה בשיעור החוב מהתוצר נמוכה מהתחזיות, לאור גורמי שוק ובראשם ייסוף של השקל אל מול הדולר במהלך שנת 2020, שיעור אינפלציה שלילי וצמיחה גבוהה מהתחזית. 

בסוף שנת 2020, היקף הסובסידיה השנתית השוטפת בגין איגרות חוב מיועדות הסתכם בכ-9.4 מיליארד שקל, לעומת כ-8.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2019 (עלייה של כ-14%).

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הגיוס הרחב שנגזר מהמצב הכלכלי גרר עלייה ביחס החוב לתוצר בשנת 2020. יידרש ביצוע של תכניות משמעותיות שיובילו את המשק לצמיחה. ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר וחזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר". 

"הניהול המקצועי של החוב הממשלתי, המשלב אסטרטגיה ארוכת טווח, התאמות טקטיות בזמן קצר והרוח הגבית של שוק ההון וסביבת הגיוס, תמכו ביכולת הממשלה להגדיל בצורה ניכרת את היקף המימון ולהתמודד עם התמיכה המסיבית שנדרשה במשק בזמן משבר הקורונה. עם זאת, הגיוס הרחב שנגזר מהמצב הכלכלי גרר עלייה ביחס החוב לתוצר בשנת 2020. בראייה צופה פני עתיד, יידרש ביצוע של תכניות משמעותיות שיובילו את המשק לצמיחה. לצד זאת ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר וחזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר", הבהיר.

יהלי רוטנברג (צילום: יח''צ)
יהלי רוטנברג (צילום: יח''צ)

סגן בכיר לחשב הכללי וראש חטיבת המימון, גיל כהן, התייחס לנתונים ואמר: "התפרצות נגיף הקורונה והשלכותיו השליליות על שוקי ההון ונתוני המאקרו, ובעיקרם העלייה החדה בגירעון הממשלתי בשל הגידול בהוצאות והפגיעה בהכנסות המדינה, הפכה את השנה שחלפה לשנת שיא בהיקפי הגיוס שעמדו על כ-265 מיליארד שקל. היכולת לעמוד בצורכי המימון החריגים בתקופה של תנודתיות ואי וודאות רבה מעידה על איתנותה הפיננסית של המדינה ואמון המשקיעים בארץ ובחו"ל בכלכלה וביכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה".