"הבנקים נתנו ודאות ויציבות אל מול חוסר הוודאות ששרר בחוץ", אומר גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים, שמסכם את שנת הקורונה ואת הרבעון הראשון של 2021 עם הרבה אופטימיות.
"כעת, בתקווה שאנחנו בסוף המשבר, אפשר לעצור ולומר שהמערכת הבנקאית התגייסה לטובת הציבור ונתנה ודאות שירות גבוהה ופתרונות מהירים. לקוח של בנק ידע בדיוק היכן הוא עומד. אפילו ברמת הרגישות החברתית הייתה התגייסות, הבנקים לא לקחו אנשים לפינויים, לתביעות. הייתה התנהלות רגישה מאוד, ודאי מצד בנק ירושלים, ולפי כותרות העיתונים, גם בבנקים אחרים".
בניגוד לתחזיות, נדמה ש-2021 הצליחה להפיח מחדש אוויר ותנועה במערכת הפיננסית הישראלית. הנתונים של הרבעון הראשון של השנה הצליחו להפתיע אפילו את האופטימיים. "הרבעון הראשון של 2021 הוא אחד הרבעונים החזקים ביותר של העשור האחרון בתחום המשכנתאות", אומר טופז, "הביקוש מפעפע ופורץ החוצה. הבעיה היא שמנגד אין התחלות בנייה, וחילופי הממשל והשינוי המבני במשרד האוצר גורמים לתקיעות".
"היינו עם פריסת תשתית גדולה מאוד עוד לפני המשבר", אומר טופז, "עשינו שיתופי פעולה עם רשתות מטבחים, חשמל ואלקטרוניקה, ובשנה האחרונה הרחבנו את הפריסה שלנו למאות עמדות. כך זיהינו את הביקוש והצלחנו לתת את האשראי ללקוח היכן שהוא צריך אותו, וכך העלינו את כמות האשראי. מהבחינה הזו, הבנק עשה בשנה החולפת קפיצה דיגיטלית בכל העולמות".
הוא הוסיף: "חשוב לומר שבנק ישראל מעודד את הבנק הדיגיטלי שהוקם ויתחיל לפעול בשנה הקרובה, אלא שהבנק הדיגיטלי קטן מאוד - גם מול בנק ירושלים - לכן קשה לי לראות אותו מחולל תחרות משמעותית. מצד שני, יש בנק כמו בנק ירושלים, שעם כל זה שהוא קטן, עדיין יש לו הון של מיליארד שקלים, הוא יכול לעשות הרבה דברים".
עוד אמר כי "בנק ישראל ממש לא עושה פעולות בכיוון שיאפשרו לבנק ירושלים לממש את הפוטנציאל התחרותי או להקל עליו כדי שיוכל להתחרות, נהפוך הוא, בבנק ישראל אמרו בצורה מפורשת שלא תהיה רגולציה שונה לבנקים גדולים ולבנקים קטנים, שזה הפוך ממה שאנחנו רואים בעולם. שם יש רגולציה מובחנת מאוד. אז הכותרות והאג'נדה מדברות על קידום התחרות כי זה שיח פופולרי, בפרקטיקה ובצעדים עצמם לא רואים פה שום פעולה".
התרעות פיקוד העורף