"הבנקים נתנו ודאות ויציבות אל מול חוסר הוודאות ששרר בחוץ", אומר גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים, שמסכם את שנת הקורונה ואת הרבעון הראשון של 2021 עם הרבה אופטימיות.

"כעת, בתקווה שאנחנו בסוף המשבר, אפשר לעצור ולומר שהמערכת הבנקאית התגייסה לטובת הציבור ונתנה ודאות שירות גבוהה ופתרונות מהירים. לקוח של בנק ידע בדיוק היכן הוא עומד. אפילו ברמת הרגישות החברתית הייתה התגייסות, הבנקים לא לקחו אנשים לפינויים, לתביעות. הייתה התנהלות רגישה מאוד, ודאי מצד בנק ירושלים, ולפי כותרות העיתונים, גם בבנקים אחרים".

בניגוד לתחזיות, נדמה ש-2021 הצליחה להפיח מחדש אוויר ותנועה במערכת הפיננסית הישראלית. הנתונים של הרבעון הראשון של השנה הצליחו להפתיע אפילו את האופטימיים. "הרבעון הראשון של 2021 הוא אחד הרבעונים החזקים ביותר של העשור האחרון בתחום המשכנתאות", אומר טופז, "הביקוש מפעפע ופורץ החוצה. הבעיה היא שמנגד אין התחלות בנייה, וחילופי הממשל והשינוי המבני במשרד האוצר גורמים לתקיעות".

נכנסנו לקורונה עם בועת נדל"ן, מה לדעתך יקרה לשוק הדיור ביום שאחרי המגיפה?
"אנחנו רואים שמלאי הדירות ירד והגיע לשפל, לצד הביקוש האדיר לדירות. כשאנחנו בודקים את הנתונים של התחלות הבנייה והדירות על המדף, אנחנו מבינים שהמספרים לא מתחברים. יש פה מחסור אמיתי בדירות לצד ביקוש עצום. תהליך שיווק הקרקעות בידי המדינה הואט, מה שגורר תגובת שרשרת עד לקצה של התחלת בנייה וסיום בנייה. זה מה שצפוי לנו בשנתיים הקרובות: מצד אחד ביקוש ומנגד חוסר בשיווק התחלות בנייה ותכנון".

המשבר, יש לומר, מביא לתוצאה של התנפחות מחירים שגם הקורונה לא הצליחה לעצור.
"נושא מחירי הדיור הוא מחדל עצום של המדינה, זה משהו שהמדינה חייבת להידרש אליו - ומיד. הסבירות שתצליחי לרכוש דירה הולכת וקטנה ככל שחולף הזמן, ואם המדינה לא תנקוט צעדים אגרסיביים של שיווק קרקעות וקיצור דרמטי של הביורוקרטיה, המצב רק יחמיר. לא יכול להיות שבצ'כיה, בגרמניה, ואפילו בארה"ב לוקח חודשיים־שלושה לתכנן בנייה, וכאן זה עסק שנגרר שנתיים־שלוש. פשוט אין סיבה. האוויר פה לא יותר מורכב. זה עניין של החלטה, וחברי הכנסת עסוקים יותר מדי בפוליטיקה ופחות מדי באזרח. זה מקומם וזה עוול לאזרח".

דירות למכירה, שוק הנדל''ן (צילום: רויטרס)דירות למכירה, שוק הנדל''ן (צילום: רויטרס)

כיצד בנק ירושלים מצליח להתחרות עם בנקים גדולים ממנו ומה היתרון היחסי שלו?
"אומנם בנק ירושלים לא נמנה עם הבנקים הגדולים בישראל, אך הוא מאפשר לכל אדם, וללקוחות כל הבנקים, לבחור את המוצרים הפיננסיים המתאימים לו. אין צורך 'לעבור בנק' בשביל ליהנות מהתנאים הייחודיים של בנק ירושלים. אפשר להישאר בבנק המקורי ולבחור גם אצלנו את המוצר הבנקאי שמתאים לכל אחד כמו משכנתה, פיקדון, תוכנית חיסכון, תיק השקעות, הלוואה ועוד.

כאמור, ברבעון הראשון של השנה נרשמו ביצועי משכנתאות מרשימים, שעומדים בניגוד מוחלט למה שקרה במערכת הבנקאית בדיוק שנה לאחור, כש־25% מהמשכנתאות הוקפאו לתקופות ארוכות בעקבות המשבר. איך זה השפיע עליכם כבנק שנתח ניכר מפעילותו נוגע להלוואות ולמשכנתאות?
"קודם כל נתנו הנחיה שכל לקוח שמתקשר ומבקש להקפיא את המשכנתה, יקבל את מבוקשו. ידענו שזו שעת המבחן שלנו אל מול הלקוחות ושאנחנו עומדים כרגע איתם במשבר הזה, וכשהוא ייגמר נחשוב יחד איך אנחנו מסתדרים. יש תקופות שבהן הלקוחות צריכים להרגיש שמישהו איתם, שמישהו נותן להם גב ומחזיק להם את היד. לא עשינו לעצמנו הנחה. עכשיו לקוחות חוזרים לשלם את המשכנתה, ואני רואה שלקוחות מכירים תודה ויודעים להעריך את הסיפור הזה, אז בסך הכל הלקוחות מכירים בכך שעמדנו יפה באתגר".

"הקורונה הדגישה את הקיטוב"
עוד מציין טופז כי האינדיקציות הראשונות ליציאה מהמשבר ולחזרה לתשלום מראות שמי שלקח משכנתה, וגם מי שהקפיא אותה, יודע לחזור מהמשבר הזה. "אנחנו לא רואים עלייה בפיגורים במשכנתאות. כלומר, הסממנים הם שמי שחוזר לשלם חוזר לשלם רגיל, ונראה שאנשים מתאוששים".

מה עמדתך בנוגע לאלו שאומרים שעדיין לא התחלנו לראות את המשבר האמיתי, שלטענתם יגיע רק בקיץ?
"עשינו הערכה שהמצב יהיה הרבה יותר קשה, ובסופו של דבר היה טוב. הייתה שנה טובה מבחינת ביצועי משכנתאות, ולא יחסית לקורונה, אלא באופן כללי. הקורונה, חשוב לומר, הדגישה את הקיטוב בחברה. היו את מי שיצאו לחל"ת ואיבדו את פרנסתם אל מול מי שלא איבד את מקום עבודתו ודווקא בתקופה המשבר מצבו השתפר מעט. מצד אחד הקפיאו את תשלומי המשכנתה ואת ההוצאות, ומי שלא נפגעה הכנסתו יצא מורווח מכל הסיפור. זה היה בהחלט משבר לא רגיל, ואני לא מתיימר להיות נביא בנוגע לעתיד, אך צריך לראות מה יקרה כשהחל"ת ייגמר. סטטיסטית, אוכלוסיית לוקחי המשכנתאות, שהיא הפלח העיקרי של האשראי שלנו, פחות הוצאה לחל"ת".

השאלה האמיתית היא מה יקרה למשק.
"כשמסתכלים על שוק התעסוקה, אנחנו רואים שהתשלום עבור החל"ת גורם להרבה מאוד אנשים לא לקחת עבודה, ויש ביקוש לעובדים שאינו מתמלא. גם אצלי בבנק יש כמה משרות שאני מנסה לאייש ולא מצליח, ואני יודע מקולגות שלי שהמצב אצלם דומה. ישנם המקרים הפחות טובים, כאלה שכן צורכים את הקצבה הזו ומצבם אולי יורע מהפסקת החל"ת והמדינה תצטרך לטפל בזה. נקווה ששם היא תטפל בצורה טובה והחלטית יותר ומסודרת יותר. ממשלת המעבר לא עושה טוב לכלכלה. כשגוזרים את זה לרמת הפרט, עלול להיות מישהו בקצה שנפגע. אם אני מסתכל על המערכת הבנקאית ועל עולם המשכנתאות בעיקר, נכון שאנחנו לא יודעים מה יקרה אם החיסון יתפוגג, אבל השוק הוכיח חוסן רציני בשנה האחרונה, והוא יצטרך עוד זעזוע גדול מאוד כדי להתחיל להיפגע מזה. כרגע אנחנו נמצאים בכיוון החיובי".

ובכל זאת, המשבר אתגר את הבנקים, הפעילות הייתה מוגבלת, הציבור היה בפאניקה. ומנגד, ביחס לאחרים, הזירה הדיגיטלית של בנק ירושלים תמיד הייתה מתקדמת ומפותחת. איך התמודדתם?
"מתחילת המשבר היו חשובים לי שני דברים: שתהיה המשכיות עסקית של הבנק כל הזמן ולשים לנגד עיניי את הלקוחות, העובדים והספקים. אמרתי להנהלה שאנחנו צריכים להיות מסוגלים להסתכל לעצמנו בעיניים בסוף המשבר הזה ולהיות גאים בצורה שבה התנהלנו מולם. לכן אף אחד לא הוצא לחל"ת וההנהלה קיצצה 4% בשכרה והעבירה אותם לקרן לטובת עובדים במצוקה. הנחיתי לא לעכב תשלומים לספקים. מצד הציבור, אנשים רצו להיות עם הכסף נזיל ומשכו כספים ופיקדונות, ולכן הפנינו לכך הרבה מאוד משאבים. היה גידול משמעותי בבקשות להקפאת אשראי ומשכנתאות - משתיים־שלוש שיחות בימים כתיקונם, זה הגיע ל־100 ול־200 שיחות ביום בשיא המגיפה. צלחנו גם את זה".

דיבורים על תחרות
טופז מצביע על השוני בצריכת האשראי בשנה החולפת. מצד אחד הבקשות לאשראי צנחו, ומנגד אנשים שכן חיפשו את האשראי היו מי שחיפשו לרכוש משהו ספציפי.

"היינו עם פריסת תשתית גדולה מאוד עוד לפני המשבר", אומר טופז, "עשינו שיתופי פעולה עם רשתות מטבחים, חשמל ואלקטרוניקה, ובשנה האחרונה הרחבנו את הפריסה שלנו למאות עמדות. כך זיהינו את הביקוש והצלחנו לתת את האשראי ללקוח היכן שהוא צריך אותו, וכך העלינו את כמות האשראי. מהבחינה הזו, הבנק עשה בשנה החולפת קפיצה דיגיטלית בכל העולמות".

האשראי הצרכני, לצד המשכנתאות וליווי הבנייה, הם אבני היסוד של בנק ירושלים שעל אף שמדובר בבנק קטן, הם מצליחים לתת תחרות מאד יפה בעולם הפיקדונות. 
"את לא צריכה להיות לקוחה שלי, ואת יכולה רק להפקיד כסף ולקבל ריבית יותר טובה ולהחזיר את הכסף אלייך מתי שאת רוצה. זה פשוט מאוד ללקוח. גם בתחום המשכנתאות, אנחנו מעניקים עשרות אלפי משכנתאות למשקי בית שלא היו מקבלים אותן בבנק אחר. והעובדה שפיתחנו את היכולות הדיגיטליות ונותנים הצעת ערך נוחה ללקוחות. זו בעיניי מהות התחרות. התחרות היא גם בנוחות של הלקוח, בזה שלקוח מקבל אפשרויות אחרות. אנחנו חדשניים מאוד ויצירתיים בצורה שבה אנחנו עושים עסקים".

בנק ישראל טוען שהוא פועל להגברת התחרות בתחום הבנקאות. מנגד, המציאות בשטח מראה שבנק ירושלים הוא הבנק העצמאי הקטן היחיד במערכת. איך אתה מסביר את זה?
"בנק ישראל מדבר גבוהה־גבוהה על התחרות, אבל כשהייתה לו האפשרות, גם עם הסיפור של דקסיה ודיסקונט שם גם בנק ירושלים התמודד, היתה אפשרות לעשות משהו. היה אפשר לייצר חיבור בין ירושלים לדקסיה ולעשות משהו גדול. וגם העובדה שבשנה זו בנק אגוד ימוזג לתוך מזרחי. אלו דברים שקרו לאור מדיניות של בנק ישראל, שנמשכת על פני עשורים, לצמצם את כמות הבנקים הקטנים".

בנק ישראל, ארכיון (צילום: מרק ישראל סלם)בנק ישראל, ארכיון (צילום: מרק ישראל סלם)

הוא הוסיף: "חשוב לומר שבנק ישראל מעודד את הבנק הדיגיטלי שהוקם ויתחיל לפעול בשנה הקרובה, אלא שהבנק הדיגיטלי קטן מאוד - גם מול בנק ירושלים - לכן קשה לי לראות אותו מחולל תחרות משמעותית. מצד שני, יש בנק כמו בנק ירושלים, שעם כל זה שהוא קטן, עדיין יש לו הון של מיליארד שקלים, הוא יכול לעשות הרבה דברים".

עוד אמר כי "בנק ישראל ממש לא עושה פעולות בכיוון שיאפשרו לבנק ירושלים לממש את הפוטנציאל התחרותי או להקל עליו כדי שיוכל להתחרות, נהפוך הוא, בבנק ישראל אמרו בצורה מפורשת שלא תהיה רגולציה שונה לבנקים גדולים ולבנקים קטנים, שזה הפוך ממה שאנחנו רואים בעולם. שם יש רגולציה מובחנת מאוד. אז הכותרות והאג'נדה מדברות על קידום התחרות כי זה שיח פופולרי, בפרקטיקה ובצעדים עצמם לא רואים פה שום פעולה".

בהמשך לפתיחה המוצלחת של 2021, מה התחזיות ליתר השנה של בנק ירושלים ובכלל?
"השנה נפתחה חזק מאוד, ואם לא יהיו הפתעות, היא תמשיך ותסתיים בצורה טובה. אני רואה יציאה חזקה של המשק מהמשבר, שוב, כל עוד אין הפתעות. בנוגע אלינו, אנחנו יוצאים בגיבוש תוכנית אסטרטגית משמעותית בעקבות תובנות רבות שאספנו מהשנה שחלפה. ראינו שהזירה התחרותית השתנתה, אנחנו רואים הרבה שחקנים חדשים, טכנולוגיות חדשות. ישנם חיבורים מעניינים מאוד שקורים בשוק הפיננסי. אני עוד לא יכול לפרט לפרטי פרטים, אבל התוכנית האסטרטגית החדשה של בנק ירושלים תהיה יצירתית ומפתיעה, והיא כוללת מהלכים חדשניים שישפיעו על המשק הפיננסי הישראלי כבר בשנה הקרובה. וכוללים המשך פישוט התהליכים הדיגיטליים וחיזוק מעמדו של הבנק ככזה שיודע לתת ללקוחות השונים פתרונות במקומות שהבנקים האחרים לא נותנים מענה. אין לי ספק שהולכת להיות שנה מרתקת".