מאז גל המהומות, מנסה נטלי דבורסון, זכיינית הסניף של חנות היד־שנייה "המון בגרוש" בשכונת הדר בחיפה, לחזור לשגרה ולשקם את העסק שלה שנפגע בפרעות. "היינו במשך עשרה ימים בלי ויטרינה", היא מספרת. "לפני כמה ימים תיקנו את הנזקים. עכשיו הרוחות קצת נרגעו, ואני מקווה שנוכל להמשיך הלאה".

את היום שבו גילתה שהחנות הותקפה, דבורסון לא תשכח. "יום לפני כן סגרנו יותר מוקדם מהרגיל, בשעה 18:00 בערב", היא מספרת. "פתאום בשמונה בבוקר קיבלתי שיחת טלפון מחברה שעברה בסביבה וראתה שחלון הראווה של החנות שבור. היא אמרה: 'תבואו דחוף, הכל שבור'. הגענו וראינו שאכן חלון הראווה שבור, וגם דברים שהיו בוויטרינה שבורים: תמונות, אגרטלים. זרקו שלוש אבנים גדולות לתוך החנות, והכל היה הרוס ומלוכלך. זרקו אבנים בכזה כוח שאפילו הצליחו לשבור את קיר הגבס שהיה מאחורי הוויטרינה. מזלנו שהם לא שרפו את המקום עם בקבוקי תבערה".

איך הרגשת?
"זה נורא, אני כל כך משקיעה בחנות, רוצה לפתח את העסק הזה, ופתאום מוצאת הכל שבור. מה נשאר לי? רק לשבת ולבכות. הייתי בשוק טוטאלי. למחרת הגיעו ממס רכוש לאמוד את הנזקים".

הנזק לחנות של נטלי דבורסון בחיפה (צילום: פרטי)

דבורסון עדיין לא מעכלת את גילויי האלימות שחוו עסקים בסביבתה במהלך הפרעות. "היו לי קליינטים יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים, ותמיד היינו ביחסים טובים", היא מספרת. "לא שמעתי לפני כן אמירות כגון 'צריך להרוג יהודים'. היו לי גם לקוחות קבועים ערבים, ופתאום קרה ככה. כל החנויות ברחוב היו שבורות. זה כאילו שנכנסו לבית שלי, ללב שלי, וזרקו אבנים. אני מקווה שלמרות מה שקרה נוכל להמשיך לחיות בדו־קיום כמו שהיה בעבר".

על פי תקנות חוק מס רכוש וקרן פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי־ערבי, אשר חוקקו בשנת 2014, מי שרכושו נפגע כתוצאה מהמהומות האלימות זכאי לפיצוי מהמדינה, בדיוק כשם שמי שרכושו נפגע מרקטה שנורתה מרצועת עזה זכאי לפיצוי, בין אם מדובר ברכוש פרטי, בבית מגורים או בעסק. הזרוע האחראית על מתן הפיצוי ועל קביעת גובה הנזק היא רשות המסים, באמצעות שמאים שהיא מעסיקה או שפועלים בשמה.

המכה שספגה דבורסון כעת מתווספת לקשיים שחווה העסק שלה, שנפתח במרץ אשתקד, במהלך תקופת הקורונה. "בדיוק כשנכנסתי לעסק התחילה הקורונה, והחנות רוב הזמן לא פעלה", היא מספרת. "לאחרונה חזרנו לעבודה, ושוב התחילו כל הבעיות והבלגן. חשבתי שהקורונה עברה, אבל הנה באו פורעים והרסו. אני מקווה שאנשים עכשיו יבואו ויקנו, יתמכו בעסק".

שקט עם הד

להבדיל מדבורסון, נעם שחר, ששותף יחד עם אחיו, עומרי שחר, במסעדת "מרקטו" הממוקמת בבזאר הטורקי בעכו, טרם שב לעבודה. "המסעדה שלנו נמצאת בתוך בזאר שנחשב מקום לשימור", מספר שחר, "ולכן עד שיגיעו אנשים מטעם השימור ויתחילו לטפל בסיטואציה, המקום שלנו סגור".

עד הפרעות פעלה המסעדה בהצלחה שבע שנים. "ב־11 במאי ידענו שעומדת להיות הפגנה, ובסביבות השעה 17:00 התקשרתי למשטרה ולכל מי שקשור לביטחון הפנימי של עכו לבדוק אם אני יכול להתחיל לעבוד ואישרו לי", הוא מספר. "בשעה 19:00 בערב התחלתי לראות הפגנה, אבל לא משהו מיוחד. לקראת 21:00, בזמן שישבו אצלי אורחים במסעדה, העניינים התחילו כבר להתחמם, וחצי שעה לאחר מכן העניינים כבר התלקחו. התחילו באזור רימוני גז מדמיע, ובאותו שלב כבר התחלתי לזרז את האורחים ולסגור את המסעדה בתקווה לצאת. בשעה 21:45 עשרות פורעים רעולי פנים פרצו את השער המערבי של הבזאר. לקחתי את כל הצוות שלי והחבאתי אותו בתוך חדר. הפורעים הגיעו למסעדה ופשוט החריבו אותה, שברו ופוצצו הכל, בזמן שאנחנו, שבעה אנשים, נמצאים בתוך חדר ומנסים שלא ישמעו ולא יראו אותנו. כשהפורעים סיימו את הבלגן, הם הבינו שאנחנו נמצאים באחד החדרים וניסו לפרוץ".

נזקים במסעדת מרקטו (צילום: פרטי)

מה עשיתם?
"למזלי הטוב שני שכנים ערבים שלי שגרים בקרבת מקום הבינו שאני בפנים, ופשוט סילקו משם את הפורעים. אם שני השכנים הערבים לא היו מגיעים, לא היינו מדברים כיום".

מה המצב נכון להיום?
"כרגע המקום במצב כאילו הפרעות היו אתמול. כל העסקים שנפגעו נמצאים בטיפול מס רכוש. אומנם הבירוקרטיה אטית, אבל הכל כרגע בטיפול. בכל אופן, בתור עצמאים אין לנו פיצוי על אובדן הכנסות או על כל נזק עקיף, אלא רק על נזקי המבנה. אנחנו לא יכולים להתנהל מול הביטוחים הפרטיים שלנו, אלא רק מול מס רכוש".

אתה רואה את המצב חוזר לקדמותו?
"כרגע המצב בעכו עצוב מאוד, היחסים בין היהודים לערבים זה 'שקט עם הד', זה לא באמת שקט, אלא שקט נפיץ שיכול להתלקח בכל רגע. נשארתי עם טראומה. אני מצפה שכמה שיותר מהר תסתיים הבירוקרטיה ויתחילו לשקם את המבנה. אנחנו מוכנים בכל רגע לחזור לעבוד. זו הייתה מסעדה שמכילה את כולם, חיינו בדו־קיום ובאחווה שאין כדוגמתם. יש לי עובדים ערבים ויהודים. הדת, הגזע והמין אף פעם לא השפיעו. לצערי בגלל פורעים כאלה ואחרים הכל שומם עכשיו".

גם אלי בודנר, בעליה של מעבדת מחשבים באזור התעשייה בלוד שהוצתה, עוד לא חזר לשגרה: "המעבדה שלי הוצתה יחד עם עסק של השכן שלי שיש לו פנצ׳רייה. השכן שלי ערבי ואני יהודי. עדיין לא יודעים מי הצית. זה קרה בשמונה בערב, אין כאן מצלמות או אבטחה, אז אי אפשר לדעת עדיין. השכן הודיע לי, באתי לפה, היו פה ניידות, מכבי אש. הרגשתי על הפנים, זה עסק שטיפחתי שנים רבות. בינתיים לקחתי מקום אחר כאן ליד כדי שאוכל להמשיך לתת שירות ללקוחות, ועכשיו אני מול מס רכוש. עדיין אין לי מושג מה אקבל. אני מאמין שנחזור לדו־קיום כי הקשר שלנו בין השכנים הוא יותר חזק מאשר כל אלה שעשו את הפרעות. אנחנו מכירים שנים ולא חושב שמשהו ישתנה בעקבות מה שקרה. אגב, חלק מהעובדים שלי עדיין חוששים לחזור לעבודה".

העסק של אלי בונדר שנהרס בפרעות (צילום: פרטי)

חזרנו אחורה

"באים אנשים לעסק לחזק אותי, ויש לי גם פסיכולוג שעושה לי טיפול כדי לשחרר את מה שעברתי", מספר הנרי סאסין, הבעלים, יחד עם אחותו, של גלידריית "ויקטורי" בטיילת בבת ים, שניזוקה קשות על ידי פורעים יהודים בהתפרעויות האחרונות.

סאסין, ערבי נוצרי שחי ביפו, מפעיל את הגלידרייה במשך 21 שנים. "אני מאמין בדו־קיום, אבל ממה שאני רואה עכשיו, יש עדיין סוג של חיכוך", הוא אומר. "נראה לי שיהיה קשה להסדיר זאת בשנים הקרובות ולהחזיר את המצב לקדמותו. המדינה שלנו מהממת, וכדאי לחיות בדו־קיום, אבל אני מרגיש שבמקום להתקדם קדימה, חזרנו 20 שנים אחורה".

לדברי סאסין, יהודים, ערבים ותיירים היו פוקדים את העסק שלו במשך שנים רבות. "המקום שלנו מאוד פופולרי", הוא מספר. "כולם פה חיבבו אותי, הרגשתי ביטחון מלא, לא הרגשתי שנאת חינם".

הנזק שנגרם לגלידריית ''ויקטורי'' (צילום: ניב אהרונסון)

איך נודע לך על הרס העסק שלך?
"הפרסום היה מאוד מהיר ברשתות החברתיות עוד לפני שהדבר פורסם בחדשות. עוד במהלך היום שכן סיפר לי על משהו שפרסמו בטלגרם, שהולכים לשבור עסקים בטיילת ששייכים לערבים. התקשרנו למשטרה והודענו להם שיש כוונות לפגוע בעסקים. בשעה 18:00 כל העסקים פה סגרו. העדפנו ללכת הביתה ולא להתעמת, ואז הגיעו פורעים עם סכינים, עם אלות".

מה גילית כשהגעת למקום יום למחרת?
"היה לי שחור בעיניים. הכל פשוט נשבר: הוויטרינה של הגלידה, והמון דברים נוספים. עדיין לא הספקנו לתקן את הכל. החזרנו את העסק לפעילות חלקית אחרי תשעה ימים, ואנחנו שמים מאבטחים בלילה. הגיעו ממס רכוש, בא גם סוכן הביטוח שלי, ואני מטפל בנזקים הכלכליים מול מס רכוש. כאמור הרבה אנשים מחזקים אותי, הרבה אנשים רוצים דו־קיום, אבל התחושה שלי עדיין לא טובה. עצוב לי שאנחנו לא חיים ביחד בצורה נכונה".

"מקווים שנוכל להמשיך הלאה": בעלי עסקים שנפגעו בגל הפרעות מנסים להתאושש

לאחר גל המהומות ברחובות הערים המעורבות, ארבעה בעלי עסקים שניזוקו קשות מלקקים את הפצעים, מחכים לפיצויים ולא מוותרים על התקווה לדו־קיום