פרופסור אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, אשר חקר את תופעת האושר בכלכלה, שוחח היום (רביעי) עם ענת דוידוב ב-103FM ברקע זכייתו של אדם יחיד בפרס הראשון בהגרלת הלוטו. הוא סיפר על המחקרים שנערכים בעשורים האחרונים על ידי כלכלנים ופסיכולוגים: "הדבר הראשון שלמדנו כשאנחנו שואלים מה הקשר בין כסף לאושר זה שצריך לענות בשאלות איזה כסף ואיזה אושר. מה הכוונה בשאלה איזה כסף? כמובן שכולנו אוהבים כסף וכולנו נשמח להעלאה במשכורת, אף אחד לא יגיד לזה לא כי קונים עם הכסף בסופרמרקט וזה נותן לנו ביטחון כלכלי".
"אם אני מקבל העלאה זה מראה לי ולאחרים מה אני שווה – יכול להיות שזה מראה לי שרוצים אותי, שמעריכים אותי, שהמעסיק שלי לא רוצה לאבד אותי. אולי הצלחתי לזכות במכרז, בחוזה, הבאתי את העסקה הגדולה. הייתי טוב", הוסיף.
בהמשך התייחס גם לשאלה האם כשזוכים הסיפור משתנה ואמר: "הכסף בחברה שלנו הוא גם סימבול, הוא מין גביע, כלומר 'אני מרוויח הרבה כי אני טוב, כי אני יותר טוב מאחרים, או כי עבדתי קשה, כי למדתי'. זאת אומרת זה שיש לי הרבה כסף שהרווחתי איכשהו מקרין עליי ונותן לי תחושת ערך עצמי. לעומת זאת, אם זכיתי בלוטו זה רק אומר שאני יותר טוב בניחוש מספרים".
כמו כן, התייחס פרופ' חפץ גם לשאלה האם אנשים שזכו בתמריץ לא יכולים להתפאר ממנו ואמר כי "כחברה, אנחנו יודעים מי עשה את הכסף בעשר אצבעותיו, בזיעת אפו ומי ירש או קיבל אותו, וההסתכלות החברתית היא אחרת. פסיכולוגים כבר כמה עשורים עושים הבחנה בין שני סוגים של אושר שמדווחים עליו בסקרים".
"סוג אחד של אושר הם רגשות, שואלים אנשים מה הרגש הדומיננטי שהם מרגישים עכשיו. הסוג השני זה לא משהו שעושים בדרך כלל מרגע לרגע, זה סוג אחר של אושר – אושר של הערכה, לעמוד ולהסתכל על התמונה הגדולה", הוסיף.
כשנשאל הם לדעתו איש שזכה בפרס ישאל את עצמו יותר האם הוא מאושר, הגיב: "אנחנו רואים שבהשוואה בין אנשים שזכו לאנשים דומים להם שלא זכו אז אנשים שזכו לא מחייכים יותר או מקללים ברמזור יותר. ביום-יום הרגשות לא משתנים הרבה. כמובן שזה נותן אופציות וביטחון כלכלי. אנחנו רואים שבשאלות הגדולות של החיים זה יכול לשפר, אם עושים את זה נכון".