בתקופת הקורונה נרשם מספר שיא בביקוש למשכנתאות והסיכון הכלכלי שמשקי בית נוטלים על עצמם עולה. אבירם טננבאום, יועץ פיננסי ומומחה למימון שוחח היום (ראשון) עם ענת דוידוב ב-103FM והתייחס לאותו סיכון כלכלי שעלול לפגוע בלא מעט משפחות בישראל: "בגלל שמחירי הנדל"ן עולים בקצב משמעותי, וההכנסה לא גדלה באותו קצב וגם לא קצב החיסכון, אז רמת המינוף עולה. אנשים נזקקים לקחת באופן אבסולוטי סכומים הרבה יותר גדולים של משכנתאות משלקחו בעבר, ואחוזי מימון הרבה יותר גבוהים ממה שנהגו לקחת". 

"יש פה מרדף אחר מחירי הדיור. המשכנתאות גדלות, השכר לא גדל בהתאם, העומס של ההחזרים החודשיים על משק בית נורמלי נמצא במגמת עלייה. אני נפגש עם המון משקי בית ורואה המון משכנתאות, ואפשר לראות איך משפחה ממוצעת שפעם נהגה להחזיר מדי חודש, למשל, 5,000 שקלים – היום בשביל דיור זה תאלץ לשלם 6,000-7,000 שקלים בחודש", הוסיף טננבאום. 

כמו כן, התייחס טננבאום לשאלה האם ייתכן שהבנקים מאפשרים לכולם לקחת משכנתאות, גם למי שלא יכול לעמוד בנטל ואמר: "יש פיקוח מאוד הדוק של בנק ישראל ורגולציות מדידות על-פיהן הבנקים עובדים, ממש מודדים מהו ההחזר החודשי על משכנתה שמשפחה יכולה לשלם מתוך ההכנסה שלה. בודקים את זה, מסתכלים על הכנסות, על התנהלות בנקאית ועל הלוואות אחרות, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהמשכנתה היא המוצר של הבנק, אז גם לבנק יש רצון לאשר את המשכנתה". 

לדבריו, היועצים הפיננסים עורכים בדיקות מקדימות, לבדוק שהמשכנתה עומדת בקריטריונים ולראות שמדובר במהלך אחראי. "גם אם המשכנתה עומדת ברף של רגולציה, זה עדיין עלול להיות מהלך בעייתי שגדול על אנשים", אמר. 

בהמשך, התייחס היועץ הפיננסי גם להקפאת המשכנתאות שנתנו הבנקים במהלך תקופת הקורונה, וההשלכות הכלכליות הקשות שעלולות להיות לכך על משקי הבית ואמר: "ההקפאה ייקרה את המשכנתאות, זאת לא הייתה מתנה חינם. מי שלא החזיר חלק מהמשכנתה, אז אותו חלק שלא שילמו עליו הצטבר בקרן, יש לזה ריביות, ונוצר אפקט של ריבית דריבית על ההחזרים החודשיים שדילגנו עליהם. זה כמו לקחת הלוואה אחרת. זה הגדיל את המינוף ואת העלות של המשכנתה".

בסיום, טננבאום שבמסגרת עיסוקיו גם מתנדב ב"עמותת פעמונים" שמסייעת לאנשים במצוקה כלכלית, סיפר כי עדין לא נתקל במשפחות שנאלצו לעזוב את בתים או למכור את דירתם בגלל משבר הקורונה: "עדיין קיימים מתווים של הקפאת משכנתה, עד עכשיו היו מענקים, מי שלא עבד קיבל חל"ת אבל יש דברים שיבואו לידי ביטוי קצת יותר מאוחר".

"בסוף החודש ייגמר החל"ת, ואני בטוח שיהיו לזה השפעות. נתחיל לראות יותר חדלות פירעון, כשאנשים לא ימשיכו לקבל את ההכנסה המובטחת להם", הוסיף.