מינוי בכירים לניהול המשק והכלכלה בממשלה הקרובה עלול להוביל למסלול התנגשות ישיר עם ההסתדרות. המינוי הראשון שעלול להיות נפיץ הוא של רם בלינקוב, מועמדו של שר האוצר החדש אביגדור ליברמן לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר.

בלינקוב שימש בעבר כממונה על התקציבים. הוא פרש מתפקידו במהלך 2009 על רקע התנגדותו לעסקת החבילה שגובשה אז בין האוצר להסתדרות. בלינקוב הוא מנהל לא שגרתי, שמחזיק בעמדות שלא תואמות תמיד את "רוח המפקד", וזאת גם הסיבה שהוא המועמד לתפקיד מטעמו של ליברמן.

רם בלינקוב, מועמד לתפקיד מנכ''ל משרד האוצר (צילום: פלאש 90)רם בלינקוב, מועמד לתפקיד מנכ''ל משרד האוצר (צילום: פלאש 90)


המינוי השני שייך לראש הממשלה החדש נפתלי בנט, שמייעד את ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. בניגוד ליו"ר היוצא ד"ר אבי שמחון, שנהג להתיישר עם עמדותיו של ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, שראל נחשב לאיש דעתן, שאינו חושש להביע את עמדותיו המקצועיות.

דוגמה מובהקת לכך נרשמה ב־2014, כאשר שר האוצר דאז יאיר לפיד המליץ ליישם את תוכנית מע"מ אפס לקוני דירות. שראל לא היסס לצאת נגד התוכנית ולא חשש להביע את עמדותיו המקצועיות, ועל רקע זה הודיע על התפטרותו. כיום עומד שראל בראש פורום קהלת, מכון מחקר שמרני, ומחזיק בעמדות ניאו־ליברליות, שכוללות התנגדות להמשך תשלום דמי אבטלה לשוהים בחל"ת.

עמדותיהם הכלכליות של בלינקוב ושראל עלולות להוביל כאמור למסלול עימות ישיר מול ההסתדרות. נושאי העימות הפוטנציאליים קשורים בעיקר לוויכוח העקרוני על זכות השביתה במקומות עבודה חיוניים, החובה של התאגדות עובדים במקומות פרטיים והצורך בגמישות בניידות עובדים במגזר הציבורי.

עמדותיו של שראל בסוגיות אלה עלולות להטריד את יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, שאמר בסוף השבוע בראיון ל"מעריב" כי הוא שומר על קשר ישיר עם שר האוצר ליברמן ואינו מוטרד מעתיד יחסי העבודה בין הצדדים. עם זאת, הוא הבהיר כי ההסתדרות לא תירתע מעימותים "אם יתברר שמישהו מנסה באופן חד־צדדי לשנות את כללי המשחק". 

ארנון בר דוד  (צילום: רמי זרנגר)ארנון בר דוד (צילום: רמי זרנגר)