כמו בכל קיץ, גם השנה רבים מבני הנוער מחפשים לעצמם מקום עבודה לחודשי החופש הגדול. איך נראה שוק העבודה לבני נוער בעידן פוסט־קורונה, אילו משרות קיימות עבורם והאם בימים אלה, כשאנשים רבים עדיין נמצאים בחל"ת, הביקוש לחבר'ה הצעירים גדול מאשר בשנים עברו?

אחד הענפים שבהם ישמחו מאוד לקלוט בני נוער הוא המלונאות. "חד-משמעית לבני נוער יהיה הקיץ קל יותר למצוא עבודה בחופש הגדול מאשר בשנים קודמות", קובע גולן כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש ברשת מלונות ישרוטל. "בגלל מדיניות החל"ת יש מחסור בעובדים בענף המלונאות. בשנים הקודמות התעקשנו בישרוטל להעסיק בקיץ בני נוער מגיל 17. השנה אנחנו מאשרים גם מגיל 16, בעיקר בתפקידי מלצרות, מדריכי ילדים, עובדי בריכה, כמובן לפי כל סעיפי החוק", אמר.

"נוסף לכך, עד גיל 17 אנחנו משלמים להם שכר כמו שכר מינימום לעובדים בוגרים, ולא שכר מינימום לנוער, שהוא נמוך יותר. ואילו מעל גיל 17 אנחנו משלמים 31 שקלים בשעה. אנחנו מנסים לעודד בני נוער להגיע ואף פרסמנו מודעות ייעודיות עבורם, מה שלא עשינו בעבר. בחופש הזה אנחנו מחבקים אותם בברכה, רק שיבואו, בתקווה שאחרי שיסיימו את הצבא הם יחזרו אלינו. זו גם עבודה כיפית שהם נהנים ממנה", הוסיף.

"בכל שנה, לקראת תחילת החופש, בני נוער יודעים שיש כמה מלונות שמחפשים תגבורת לימי הקיץ", אומר חן מיכאלי, סמנכ"ל משאבי אנוש במלונות דן. "לקראת סוף יוני ועד סוף אוגוסט המלונות מתגברים עצמם בכוח אדם עונתי. השנה, מלבד לכוח האדם העונתי, יש בחלק מהמקומות חוסרים מסוימים כפועל יוצא של החל"ת. לכן אני מעריך שאם בכל שנה יש ביקוש לחבר'ה האלה, אז כיום, באתרי נופש שבהם יש תיירות פנים, יהיה ביקוש גדול יותר לבני נוער. למשל במלונות שלנו באילת, בהרצליה, בקיסריה, במידת מה באזור חיפה ובצפת - אזורים שהנופש הישראלי פוקד - שם נצטרך תגבור, וחלק ממנו יהיה בידי בני הנוער. לעומת זאת, באזורים כמו ירושלים ותל אביב זה יקרה פחות כי אלו ערים מוטות תיירות נכנסת".

מה בני הנוער עושים במלונות?
"בדרך כלל הם עוסקים בדברים שלא דרושה להם מיומנות קודמת כמו לעזור בפתיחת שמשיות בבריכה, עבודות בתחום משק בית ובתחום השירות בחדרי האוכל, שם קל להכשיר, וכמובן אלו מלאכות שחוק עבודת הנוער מתיר. תעריפי המחוקק להעסקת בני נוער נמוכים יותר משכר המינימום הרגיל, אבל אנחנו משלמים להם את המינימום הרגיל: 29.12 שקלים לשעת עבודה".
חן מיכאלי (צילום: סיוון פרג')
מיכאלי מציין כי הוא מעריך שצעירים הנמצאים כרגע בחל"ת יתחילו לדפוק בדלתות בשבועות הקרובים, ברגע שהחל"ת יסתיים, אך לדבריו זה יהיה הדרגתי ואיטי. "אני לא צופה התנפלות של עובדים שרוצים לעבוד", הוא אומר. "ולכן, לדעתי, אם בשנה נורמלית לבני הנוער היה מקום, גם השנה תהיה להם הזדמנות במלונות, ואפילו יותר מכך. בענף המלונאות יש מחסור אדיר בחברי צוות כמעט בכל התפקידים, והיציאה של תלמידי בתי הספר לחופשה מסייעת לנו מאוד לתת מענה לצורכי כוח האדם בבתי המלון", מוסיף רונן כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש באפריקה ישראל מלונות, המחזיקה במותגים קראון פלזה, VERT ואינדיגו.

"התפקידים שבני נוער משתלבים בהם הם עזרה בבריכה, מלצרות, מוקד שירות ובל בויס. חלקם עובדים גם כעוזרי טבח. מדי קיץ, בלי קשר לקורונה, אנחנו משלבים בני נוער. עכשיו זה מקבל משנה תוקף בשל המחסור העצום בכוח אדם. בכל קיץ יש צורך בתגבור, ועכשיו עוד הרבה יותר. מובן שאנחנו קולטים אותם לפי החוק ומיישמים את המגבלות הקיימות במלואן. בחרנו לקלוט עובדים מגיל 17, וכבר מזמן אנחנו לא משלמים להם שכר מינימום לנוער, אלא שכר מינימום רגיל, ולחלקם אף יותר, תלוי בתפקיד. לאורך השנים גילינו שבני נוער הם עובדים נאמנים ואחראים, שעושים את העבודה בצורה נהדרת".

אבל הם באים בדרך כלל רק לחודשיים.
"במציאות שבה אנחנו חיים כרגע, אחרי הקורונה, כשחצי מהמדינה בחל"ת, הפתרון שלהם הוא אידיאלי עבורנו, גם אם הוא לחודשיים. אני מניח שבחודשים הקרובים תסתיים סוגיית החל"ת, ואנשים יחזרו לעבודה".

חיים בסרט

"גם אצלנו יש מחסור מטורף כמעט בכל התפקידים - קופאים, סדרנים, עובדי מזנון", מספר יועד פדר, מנהל קולנוע לב תל אביב בדיזנגוף סנטר. "בגלל מדיניות החל"ת אנחנו עובדים כרגע עם שליש מכוח האדם שהיה לנו. אנשים כבר התרגלו כל כך לרביצה בבית עד שגם עובדים ותיקים שלנו, שחזרו לעבוד, שכחו איך עובדים, גם מבחינת המוטיבציה שלהם וגם מבחינת האנרגיות שלהם. קיבלתי עובדים כבויים לגמרי".

מהם הצרכים שלך כיום?

"יש לי שישה אולמות, ויש כרגע כ־70 משרות שאני רוצה לאייש. בני נוער בהחלט מתאימים לעבודות הללו, ואנחנו לרוב מעסיקים אותם מגיל 17 ומעלה. אני חייב לומר שהם עובדים מדהימים, לפעמים אפילו בשלים יותר לעבודה מאשר חבר'ה בוגרים מהם. אנחנו רואים עכשיו יותר פניות של מבוגרים כי החל"ת עומד להסתיים. בד בבד אני מקבל גם פניות של בני נוער, ואשמח לקבל הרבה יותר".
קולנוע לב (צילום: בתי קולנוע לב)
גם ענף המסעדנות סובל מאז פתיחתו המחודשת ממחסור בעובדים. "לפני הקורונה לא היינו מעסיקים בני נוער, אלא רק חבר'ה אחרי הצבא, מקסימום לפני שחרור", אומר יאיר מלכה, מנכ"ל קבוצת גרג, מבעלי רשת קפה גרג ורשת קפה ביגה ומוסיף, "בדרך כלל אנשים אחרי צבא בוגרים יותר, רציניים יותר ויודעים להתמודד טוב יותר עם מצבים שלבן נוער יהיה קשה איתם יותר מבחינה נפשית, למשל מצב שבו לקוח מעליב מלצר או לקוחות חסרי סבלנות. לכאורה מלצרות נשמעת כמו עבודה קלה, אבל זה ממש לא קל".

יש בני נוער מדהימים שיודעים לתת שירות שחבר'ה אחרי צבא לא יכולים לתת, אבל אם אני לוקח את כל החתך של הגיל של בני הנוער, שליש מהם מתאימים ושני שלישים לא מתאימים. לכן העדפנו מראש בשנים עברו להעסיק חבר'ה אחרי השחרור", אומר מלכה.
יאיר מלכה (צילום: אלעד גוטמן)
ומה קורה עכשיו?
"כיום קשה מאוד למצוא עובדים. אנשים לא באים לעבוד, הם בחל"ת, הם בים. לכן אנחנו מראיינים ומקבלים גם בני נוער שמסיימים י"ב, שיש להם זמן עד הצבא. עכשיו אני עושה מה שבעבר לא עשיתי. אני מקבל אותם לראיון עבודה, לניסיון תפעולי, ואז מחליטים אם הם מתאימים. פעם לא היינו מזמינים אותם אפילו לראיון. אני פותח בתקופה הקרובה 14 סניפים חדשים, ואני זקוק לעובדים. עכשיו, על אחת כמה וכמה, אני מחפש את בני הנוער הללו. כשאנשים יתחילו לחזור מהחל"ת, יהיו לי הרבה עובדים ונהיה במקום אחר, אבל בינתיים אני צריך את בני הנוער לתפקידי מלצרות, שטיפת כלים, טבחות ואירוח בכניסה".

יותר משרות

"נכון לעכשיו, אם בני הנוער יחפשו עבודה, הם בהחלט יוכלו למצוא אותה בתחומי המכירות, באתרי בילוי, בבתי מלון, בקניונים ובמסעדות כי אנשים רבים עדיין יושבים על הגדר מבחינת החל"ת. יש התאוששות, יותר אנשים כבר רוצים לעבוד, אבל זה עדיין לא המספרים של פעם", אומרת עינב בוימפלד, מנהלת המחקר והתוכן ב־Alljobs.

"אם נשווה למשל את הממוצע החודשי של היצע המשרות לנוער ב־2020 (בממוצע 843 משרות מדי חודש) לשנת 2021 (ממוצע של 1,022 משרות) - נראה עלייה של כ־21%. אנו רואים עלייה יפה בהיצע המשרות שמעסיקים הגדירו כמתאימות לנוער לעומת השנה שחלפה. בזמן הקורונה חלק גדול מהמשק היה סגור, ובאופן טבעי הייתה פחות עבודה. הקיץ הנוכחי מראה סימנים של התאוששות, והוא בסימן של חזרה לשגרה. אומנם המספרים עדיין לא כמו ב־2019 (ממוצע של 1,137 משרות לבני נוער בחודש), אבל הם לא רחוקים מאוד, וההערכה היא שאם המצב יימשך כמו שהוא, נדביק את הפער הזה עד סוף השנה", הוסיפה.

לאיזה גיל המעסיקים מכוונים?
"כשאנחנו מדברים על נוער, אנחנו מתכוונים לקבוצת הגיל שבין 14 ל־18. חשוב לציין שהמודעות בדרך כלל לא מציינות בתוכן את הגיל, אבל יהיה נכון לומר שרוב העבודות לנוער פונות לפלח העליון של האוכלוסייה הזו (16־18), כלומר, בעיקר לתיכוניסטים. בדרך כלל מדובר על מקומות שצריכים תגבור בתקופה עמוסה של קיץ או במקומות שבהם העובדים הקבועים יצאו לחופשת קיץ ויש להחליפם".

"כרגע הסיכויים של בני נוער למצוא עבודה הם טובים, כי עדיין יש אנשים בחל"ת שיושבים על הגדר וממתינים לראות מה ילד יום, ולכן לא רואים הסתערות על משרות מהסוג הזה. אבל יכול להיות שבאמצע יולי זה כבר יהיה קשה יותר, כי אולי יותר אנשים יתחרו עם בני הנוער על המשרות האלה. עוד חודש זה יכול להיות סרט אחר לגמרי".
עינב בוימפלד (צילום: שמרית אסף)
בוימפלד מציינת כי באופן כללי "עם השנים, מספר בני הנוער שעובד בקיץ עולה. גם מהסיבה שהעולם הופך חומרי יותר - הם צריכים כסף וגם רוצים לממן את עצמם, את המותגים שלהם, ולא רק להסתמך על ההורים. אחרי שנת קורונה, שהייתה קשה לרבים מבחינה כלכלית, משפחות צמצמו הוצאות ויש יותר צורך שבני נוער יעבדו כדי לממן את הבילויים שלהם. אגב, רוב בני הנוער לא מכירים את הזכויות שלהם".

"אני ממליצה להם בחום להיכנס לאתרים המפרטים את הזכויות, כדי לדעת מה מגיע להם. יש גם חשיבות רבה למעורבות ההורית. זו הזדמנות של ההורים להכיר לילדיהם את עולם הזכויות ולא פחות חשוב - את העמידה עליהן. אפשר לסייע לילדים בבחירת העבודה, בבירור השכר המגיע להם על פי חוק ובתנאי ההעסקה באופן כללי. עבודה לנוער היא הזדמנות חינוכית, ויש לזכור שלמרות האחריות, מדובר בילד שעדיין זקוק להשגחת המבוגר, אפילו מרחוק, כדי לוודא שלא מנצלים אותו לרעה".

לא רק במרכז

לא כל בני הנוער גרים בסביבה רוויית קניונים, מסעדות או מלונות, שאפשר למצוא בה עבודה בקיץ. ויש מי שהחליטו לסייע להם בכך. "הקושי אצלנו בכל הקשור לעבודות לבני נוער הוא שאין לנו במועצה מבחר גדול של עסקים שצריכים בני נוער לעבודות", אומר משה פורקוביץ, מנהל אגף נוער וצעירים במועצה האזורית נחל שורק. "אבל למרות זאת רצינו שלבני הנוער לא יהיה יותר מדי זמן ריק של בטלה ושעמום, בייחוד אחרי שנה שלמה של 'חופש גדול' בגלל הקורונה".
משה פורקוביץ' (צילום: רני פורקוביץ')
מה עשיתם לטובת העניין?
"אלי אסקוזידו, ראש המועצה, הרים את הכפפה, וייעדנו לטובת העניין תקציב של כ־300 אלף שקלים. יזמנו עבודות שמתאימות לבני נוער כמו הדרכה בקייטנות הקיץ, צביעה של בתי ספר וסיוע בענייני תחזוקה, סיוע לגננות ולמטפלות במעונות. אלו לא עבודות שהמועצה בהכרח הייתה מקצה להן תקציב, ואנחנו גם יכולים להסתדר עם כוח האדם הקיים, אבל החלטנו לסייע להם למצוא עבודות".

כמה בני נוער יוכלו ליהנות מכך?
"נצליח להעסיק הקיץ כ־200 בני נוער בני 16־18, והעיקרון שלנו הוא שכל מי שרוצה לעבוד, נעזור לו למצוא את העבודה המתאימה לו. לכל אחד אנחנו מסדרים בערך שלושה שבועות של עבודה. לאחרונה ערכנו גם יריד תעסוקה שבו הצגנו את כל העבודות הקיימות ונתנו לבני הנוער הזדמנות להירשם, להתראיין ולהבין מה כל עבודה דורשת. המועצה שלנו כוללת שבעה יישובים, בהם יישובים מהמגזר החילוני, הדתי והחרדי, והשגנו עבודות שמתאימות לכלל המגזרים. כל העבודות האלה מתחילות בבוקר, ונוסף לפרנסה הן יוצרות לבני הנוער סדר יום"

"קשה מאוד למצוא עובדים": איך נראה שוק העבודה לבני הנוער בעידן פוסט־קורונה?

בני הנוער שיצאו השבוע לחופשה מבקשים להשתלב בשוק העבודה. להערכת המעסיקים, כל עוד יש מי שמנצלים את החל"ת עד תום, יש להם סיכויים לא רעים

חיים בסרט

יותר משרות