עסק משפחתי, שבו ההורים ושלוש הבנות יושבים בצוות ההנהלה הוא סיבה לראיון מרתק, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעסק משפחתי שקיים כבר 152 שנים ועובר ב"ירושה" מדורי דורות. כזו היא קבוצת לוצאטו, שמנוהלת כיום על ידי אתי וכפיר לוצאטו ובנותיהם תמר, מיכל ולילך.

אבל רגע לפני שנבין לעומק איך זה לשבת בשולחן השבת עם חברי ההנהלה והשותפים שלך לעסק, קצת הסבר על קבוצת לוצאטו הענפה, שבין לקוחותיה חברות תרופות בינלאומיות, סוני, מיצובישי, פולקסווגן, תעשיות ביטחוניות ואוניברסיטאות, לצד יזמים קטנים, אומנים וסטארט־אפים בתחילת הדרך.

סביר להניח ששמעתם את שמם בהקשר של פירמת עריכת הפטנטים המפורסמת, לוצאטו את לוצאטו, אבל מעבר למשרד המוכר, בקבוצה פועלים חטיבה משפטית שכוללת משרד עורכי דין שעוסק בקניין רוחני; חטיבה עסקית שבה חברת פיתוח עסקי, שדרכה עושים בלוצאטו עסקים ומשקיעים בחברות ובקרנות הון סיכון; חברת ייעוץ בתחומים ספציפיים של מתמטיקה שימושית ותקשורת; ובית תוכנה.

לאחרונה עברה הקבוצה מיתוג מחדש, במטרה לתת תשומת לב גם לגופים האחרים בקבוצה, ולא רק למשרד עריכת הפטנטים. וזו הסיבה שהתכנסנו לשיחה בהרכב מלא של שני המשרדים, בתל אביב ובעומר.  

זה הרגע לקחת זום אאוט היסטורי. בשנת 1869 הוקם המשרד על ידי ריקרדו לוצאטו במילאנו, לאחר שהשתתף כחייל בצבאו של גריבלדי משחרר איטליה.

הוא התמחה בקניין רוחני, תחום שהחל להתפתח באותה תקופה. בנו, אנריקו, עורך דין ובונה מטוסים, הצטרף למשרד ב־1914 ואף פרסם ספר על יסודות הקניין הרוחני, הנחשב עד היום לאבן דרך בתחום. ב־1976 הקים נכדו של ריקרדו, ד"ר אדגר לוצאטו, את הענף הישראלי של הפירמה וייסד כאן פירמה צעירה וחדשנית שתתפתח לימים לקבוצת לוצאטו הענפה.

כפיר, בנו, מטפח את בנות הדור החמישי, שכבר הקימו מחלקות ומשרדים מצליחים בקבוצה. ויש גם בן אחד בשם יונתן. הוא עדיין סטודנט, ובמשפחה מבטיחים שאין עליו שום לחץ להצטרף אל שורותיהם.

"המשרד המקורי נסגר לזמן מה במלחמת העולם השנייה, כשליהודים לא הותר לנהל עסקים", מספר ד"ר כפיר לוצאטו. "אבי היגר לארצות הברית, עבר בחינות בעריכת פטנטים ואחר כך התנדב לצבא האמריקאי. אחרי מלחמת העולם השנייה הוא חזר לאיטליה והמשיך לנהל את המשרד עם אחיו, שהיה גם הוא עורך דין. בשנת 1971 אבא החליט לבוא לישראל, ומאז אנחנו פה".

כוח נשי
כפיר ואסתר (אתי) הכירו זה את זה באוניברסיטת בן־גוריון כשהיא למדה כימיה. "לא חשבתי שאקח חלק בסיפור המשפחתי הזה", היא אומרת.

"אבל עם הזמן נשאבתי לעסק ולקחנו את זה יחד יד ביד". אסתר, ילידת באר שבע, היא כיום עורכת פטנטים בעצמה וגם פעילה חברתית. ביום העצמאות 2006 זכתה להדליק משואה לאור הערכה על פעילותה החברתית־התנדבותית, שמתמקדת בעיקר בנגב.

לאחרונה התמודדה אסתר בפעם החמישית ברציפות בבחירות המקומיות בעומר ברשימת עומר בתנופה, והיא משמשת בתפקידה כחברת המועצה זו השנה ה־25.

"החיים שלי תמיד התנהלו בשני מישורים עיקריים של קריירה ופעילות חברתית", היא אומרת. "נולדתי בשכונה ד' בבאר שבע, זה הבית שלי, וכל פינה בעיר מזכירה לי משהו. הפעילות בדרום מאוד משמעותית עבורי".

לילך היא עורכת פטנטים ומהנדסת מכונות שנכנסה לפירמה לפני כעשור והפכה לשותפה לפני כשבע שנים. "עבדתי במשרד כתלמידת תיכון וגם באוניברסיטה, למרות שלמדתי הנדסת מכונות, העבודה במשרד שילבה בין תחום ריאלי ליצירתי, וזה היה בדיוק מה שחיפשתי. בהתחלה עדיין לא הייתי בטוחה שזו תהיה הקריירה שלי, אבל נשאבתי והתאהבתי. בסופו של דבר כשיש מקום עבודה שמשלב את מה שאת אוהבת, יצירתיות וורסטיליות, תחומים שונים, אנשי מקצוע מגוונים, את מבינה שזה המקום בשבילך".

"כשסיימתי את הצבא, לא חשבתי להצטרף לעסק", מודה מיכל. "למדתי קולנוע בארצות הברית וקיבלתי תמיכה מלאה מהמשפחה. לרגע לא הרגשתי שזה לא בסדר. בזמן הלימודים הבנתי שקולנוע הוא תחביב עבורי, יותר מאשר מקצוע. כשחזרתי ארצה, לקח לי זמן להבין שמשפטים זה הדבר, וגם אז, את ההתמחות עשיתי במשרד אחר. בסוף ההצטרפות למשרד קרתה באופן טבעי. פתחתי מחדש את המשרד המקורי שעוסק בתחומי קניין רוחני, ומתמקד בין היתר בהגנה על אפליקציות ובעולם של זכויות יוצרים, נושא שקרוב אליי כיוצרת. בתפקידי אני אחראית על הצוות המקצועי והאדמיניסטרטיבי ועוסקת במשפט מסחרי ובדיני קניין רוחני".  

"אני רציתי בכלל להיות רופאה", מוסיפה תמר. "בסוף עשיתי התמחות כעורכת דין במחלקת ליטיגציה במשרד גדול. בתואר השני, בהתמחות במשפט מסחרי, הבנתי שאני יותר בכיוון עסקי. במשרד המשפחתי מצאתי המון תמיכה לחפש את המקום שבו אני מביאה מקסימום ערך לקבוצה. אני זוכה למנטורינג מההורים, שזה לא מובן מאליו. בסופו של דבר, כשפתחתי את מחלקת הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות, הבנתי שזה המקום עבורי. היתרון הוא שיש בקבוצה הרבה אופציות, בגלל שזו פלטפורמה אינסופית".

כפיר: "מעבר הדורות אינו תהליך מיידי, זהו תהליך ארוך שנים, אבל היה צריך להתחיל אותו. אני מאמין שהקבוצה צריכה לקבל אינפוט מהחזון של הצעירים יותר ועדיין ליהנות ממה שאנחנו, 'הזקנים', יודעים. היה חשוב להתחיל את התהליך בזמן הזה".

אני מניחה שאתם מוצאים רק יתרונות בעבודה המשפחתית, ובכל זאת היכן האתגרים?
מיכל: "היתרונות כמובן הם קודם כל ברמת המחויבות לעסק. זה אחרת מאשר כשמדובר בכמה אנשים שאין ביניהם קשר שהחליטו להיות שותפים. במקרה הזה קל יותר לקום ולפרק את החבילה. בפן האישי לא פשוט לעבוד עם משפחה, אבל זה מחייב אותנו לפתור מהר את המחלוקות. החיסרון הוא שקל להביא את העבודה הביתה. אני תמיד אומרת לאמא שלי שאחרי עשר בלילה לא מדברים על עבודה".

תמר: "אנחנו באותו ראש. אומנם היינו צריכים לעשות הסכם לגבי עריכת ישיבת ניהול פעם בשבוע וחלוקת תחומי אחריות, אבל אנחנו יודעים מתי לעבור לג'ינס ביום שישי ומתי אנחנו בישיבת ניהול. יש לי אהבה לעסק כמו לעוד בן משפחה, כך שלפעמים קשה לסיים את היום בשעה מוקדמת".

אסתר: "שלא לדבר על כך שהקשר בינינו חי יותר, ואנחנו ביחד כל הזמן".

מיכל: "יוצא לי לנסוע לא מעט לכנסים עם אבא שלי, כך שיש לנו זמן איכות. זה משהו שאין להרבה חברים שלי עם ההורים שלהם".

תמר: "יום בלי שש שיחות טלפון עם כל אחד נחשב ליום חלש".

משפחת לוצאטו (צילום: יורם רשף)משפחת לוצאטו (צילום: יורם רשף)

צריך לשים את הדברים על השולחן ולומר בשמחה שרוב הנהלת הקבוצה נשית.
תמר: "יש אצלנו 80% נשים בהנהלה, וזה בקבוצה טכנולוגית, נתון שלא קיים בארץ. הדורות הקודמים היו גברים, אנחנו הדור הראשון שעובר מאב לבת. בסופו של דבר יש הבדלים בין גברים לנשים בגישה הניהולית ובכלל, ויש לנו הרבה מה להביא לשולחן".  

מיכל: "לגדול עם אמא שהיא גם אשת קריירה, פעילה חברתית ומנהלת זה לגדול בידיעה שהשמיים הם לא הגבול. גם במערכת היחסים בין ההורים הם שותפים שווים, אז רוב נשי בהנהלה הוא טבעי עבורי".

לילך: "גדלנו בבית שוויוני והתחנכנו שאין משהו שגבר יכול לעשות ואישה לא. כשבחרתי את המקצוע, שאלו אותי למה אני בוחרת במקצוע של גברים. עניתי שמקצוע בוחרים מתוך עניין. היינו אז 170 אנשים במחלקה, מתוכם כעשר נשים. כיום יש כבר 50% נשים במחלקה, וכיף לראות את השינוי".

אתי: "כל אחת מהבנות שונה באישיות שלה, וטוב שכך. כל אחת מהן נמצאת במקום שמתאים לה. חינכנו אותן בתחושה שאין מגבלה שיכולה למנוע מהן להגיע רחוק".
הצלחה של כולם
בתקופה האחרונה עבדו בני המשפחה על תהליך של מיתוג מחדש. "אחרי שהקמתי את מחלקת הפיתוח העסקי והשיווק, הבנתי שהאופן שבו אנחנו נראים לא מייצג אותנו בפן של חדשנות וחלוציות", אומרת תמר.

"המשרד שלנו היה מחלוצי הקניין הרוחני, ואנחנו עוסקים בחדשנות באופן יומיומי. לפני שנתיים יצאנו לדרך, כתבנו מחדש את התכנים שלנו, ועשינו ארכיטקטורת מותג מחודשת שמזקקת את העיסוק שלנו בחדשנות בכל הזרועות בקבוצה".

מיכל: "חשבנו על כך בחגיגות ה־150 של הקבוצה. הרגשנו שמעבר ללוגו ולמיתוג הוויזואלי החדש נדרש גם תהליך עומק, בין שבתהליכי עבודה ובין שבחומרים שאנחנו מייצרים לעצמנו. זה היה מאוד מרגש וגם מאתגר. התהליך גרם לנו לשאול את עצמנו הרבה שאלות לגבי העסק, כמו למשל איך אנחנו רוצים שייראה. צחקנו שזה כמו טיפול משפחתי".

היכן היה האתגר?
מיכל: "תמיד היינו טכנולוגים, בין שבבית התוכנה בקבוצה ובין שבגישה. יש לנו מערכות חכמות, אבל ברגע שהגוף גדל בצורה אורגנית ולא תמיד מתוכננת, צריך לעשות מעבר ולראות שהכל מתאים למטרות שלנו".  

אסתר: "הייתה דינמיקה והרחבה בפעילות הקבוצה. החלק העסקי החל לתפוס פן חשוב, והבנו שדבר מזין דבר, שהכל נמצא בסינרגיה ושהפעילות הרחבה יותר של הקבוצה הייתה צריכה לבוא לידי ביטוי. רצינו לשים את הזרקור גם על פעילויות חשובות אחרות שאנחנו עושים".

תנו לי דוגמה לסינרגיה מוצלחת.
תמר: "החטיבות שלנו מדברות אחת עם השנייה כשצריך, וזה יתרון גדול. כאנשים בעלי אוריינטציה עסקית שנותנים שירותים משפטיים, אנחנו רואים את הלקוחות שלנו גם בעיניים האלה. גם כשאנחנו מתכננים עבורם אסטרטגיה של קניין רוחני, הדבר נעשה בראייה עסקית רחבה".  

כדוגמה לכך היא מציינת את חברת פולס אנד מור, שהונפקה לאחרונה בבורסה הישראלית. לילך וכפיר הובילו את צוות עורכי הפטנטים שטיפלו בחברה, וקבוצת לוצאטו המורחבת כולה הייתה שותפה בפן העסקי, וליוו אותה מהיום הראשון. "זו דוגמה נהדרת שמראה את ההוליסטיות של העבודה שלנו בקבוצה. טכנולוגיה ועסקים וגם קניין רוחני - הולכים תמיד יד ביד".

מיכל: "מאוד נוח שהצוות המשפטי מכיר את עורכי הפטנטים, שיכולים מהשלב הראשון להבין את הדברים. אחד היתרונות שלנו הוא שהצוות המקצועי מלווה את הלקוח מהיום הראשון, וזה עוזר לנו לבנות אסטרטגיה מבחינה משפטית. הרי בסופו של דבר העיסוק בקניין רוחני הוא עיסוק מדעי ומשפטי".

כפיר: "לכל אחד מהגופים יש את גבולות הגזרה שלו שבהם הוא פועל, אבל יש לנו יכולת טובה לקבל שירותים ועזרה ומשובים אחד מהשני ובכך גם להקל על הלקוח, שלא צריך לתווך בעצמו בין כל אנשי המקצוע".

מיכל: "אנחנו אוהבים להיות מעורבים גם בחברות וגם בפרויקטים שיש להם ערך מוסף. זו פריבילגיה שיש לנו במקצוע שלנו, שאנחנו באמת עוזרים לאנשים להגשים חלומות שבסופו של דבר מביאים תועלת".

אסתר: "לשמחתנו אנחנו עומדים בחזית הטכנולוגיה, רואים את הדברים שבעוד עשור יהיו על המדף. הדינמיקה הזאת היא פריבילגיה מאוד גדולה. את כל הזמן לומדת ונמצאת בחזית העשייה".

תמר: "ישראל בסוף זו מדינה קטנה וההייטק הישראלי עוד יותר קטן. התמזל מזלנו שאנחנו מנהלים קשרים ושותפים עם הרבה מאוד גופים, קרנות, אקסלרטורים וחממות. אחד הדברים שחשובים לנו הוא לחלוק ידע, לסייע, לחבר, ולתת כמה שיותר כלים להצלחה של כולם - זאת המשימה שלנו". 