דרך החשיבה של האוצר היא שקודם פוגעים במי שאין לו לובי

1 הרבה פעמים מנסים לתקן עיוות אחד בעיוות שני, במקום לנסות לפתור את הבעיות מן השורש. זו שיטת טלאי על טלאי שבסוף לא פותרת את הבעיות המבניות ורק יוצרת עיוות נוסף. קחו למשל את הפטור ממע"מ עד 75 דולר לחבילות מחו"ל ששר האוצר ליברמן שוקל לבטלו, כך לפי הפרסומים. אני מניח שליברמן העיף לאוויר בלון ניסוי כדי לראות מה יהיו התגובות.

הטיעונים בעד ביטול הפטור, שבאים כמובן מהרשתות המקומיות, הם שבפטור הזה גלומה אפליה בפערי המע"מ. למה, הם טוענים, יש בישראל מע"מ של 17% על מוצרים, ואילו על החבילות, עד תקרה מסוימת, אין בכלל (0%)? כך המגרש הוא לא תחרותי. הגיוני? לכאורה כן, אבל גם מטעה מאוד.

קצת היסטוריה: הגדלת הפטור ממע"מ על חבילות בחו"ל נולדה לפני כעשור בוועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית. באחד מסעיפי ההמלצות נכתב כך: "מקור נוסף ליוקר המחיה הוא המחסומים הרבים המונעים יבוא ותחרות בינלאומית בשווקים מקומיים. על כן הוועדה ממליצה להוריד את כל המכסים שעדיין נותרו על כנם חרף תוכנית החשיפה ואף לאפס את מרביתם במהלך מבוקר של שתי פעימות עד סוף 2012. כן הוועדה ממליצה להוריד מסי קנייה, להגדיל את הסכום המאפשר רכישות מחו"ל דרך האינטרנט בפטור ממסים ולהתאים בהקדם האפשרי את התקינה המקומית לתקינה הבינלאומית".

אבל משהו בכל זאת זז במקצת. הנה מה שקרה עם המועצה אזורית תמר: בשנת 2004 החליטו רשויות דימונה וערד לצאת למאבק. דימונה הייתה אז עם גירעון של 43 מיליון שקל, חובות של 70 מיליון שקל, 40 אלף תושבים, מהם 25% עולים מחבר העמים, ורוב התושבים קיבלו הנחה בארנונה בגלל מצבם. גם בערד המצב היה לא פשוט: גירעון של 34 מיליון שקל, חובות של 100 מיליון שקל, 28 אלף תושבים, מהם 43% עולים חדשים. מולן התייצבה כאמור המועצה האזורית תמר: 130 מיליון שקל אז בקופה, 1,350 תושבים, מהם 600 בקיבוץ עין גדי. מי שהיה אז ראש עיריית דימונה, מאיר כהן, אמר: "מול העוול של המועצה האזורית תמר לא משנה מה המוצא שלך ואם השליכו אותך מהמשאית או אם הגעת בצורה מתוכננת. ערד נמצאת במצב אף קשה יותר משל דימונה, גם שם יש כיום בעיות רווחה קשות.

קפצנו ל־2016־2017 - עוד ניסיון להגיע לפתרונות קצת יותר רחבים ומסודרים: במשרד הפנים הוקמו שש ועדות גיאוגרפיות קבועות ומקצועיות - דרום, ירושלים־יו"ש־שפלה, מרכז, חיפה, גליל עליון ועמקים וגליל מערבי. המטרה של הוועדות הללו במילים פשוטות היא לפתור את בעיית העיוותים. לזכותו של השר אריה דרעי ייאמר שבתקופתו התקבלו עשרות החלטות לשינוי גבולות או חלוקת הכנסות אחרת בין רשויות מקומיות (למשל, חלוקה נכונה יותר של ההכנסות מחברת רפאל הממשלתית). לוועדות הגיאוגרפיות הללו היה יתרון גדול מאוד: הן ועדות מקצועיות, שקופות, שהחלטותיהן נחתמות בידי שר הפנים, ולכן, גם אם האופציה לעתור לבג"ץ קיימת, בג"ץ בדרך כלל לא מתערב בהחלטות שעברו תהליכים שקופים ומקצועיים.

3 השבוע יצא עוד דוח של משרד האוצר על השפעת הרגולציה: דוח המלצות בין־משרדי לרגולציה חכמה - תוכנית לאומית למדיניות רגולציה ככלי לשיקום המשק ביציאה ממשבר הקורונה. דוח בן 148 עמודים, עוד המלצות ועוד מספרים, והנה תמציתו על רגל אחת: "על פי הערכות שונות, פוטנציאל ההשפעה הכלכלית של שיפור הרגולציה בישראל על התוצר עומד על כ־58־100 מיליארדי שקלים. ה־OECD העריך כי "שיפור הרגולציה בישראל, אפילו רק לממוצע של הארגון, יעלה את התוצר לנפש ב־3.75% בתוך חמש שנים וב־5.75% בתוך עשור (כ־75 מיליארד שקל). תמונה דומה עולה ממדדים בינלאומיים שונים המצביעים על כך שישראל מצויה מאחור בהשוואה למדינות המתקדמות באיכות המערכת הרגולטורית שלה".