גובה המס ינוע בין 1.61 שקלים ל-2.89 שקלי לליטר המשקה ממותק, למעט מים, סודה, חלב, תחליפי חלב צמחיים, משקאות אלכוהוליים, ולמעט משקאות חמים - קפה, תה ודומיהם. כאשר העיקרון שמנחה את האוצר הוא ככל שהמשקה מכיל יותר סוכר, כך גובה המס יהיה גבוה יותר.
לדוגמא, מחיר הבקבוק של קוקה קולה המכיל ליטר וחצי יעלה על פי ההצעה מ-6.5 שקל ל-9.8 שקל - מדובר בהתייקרות של 51%.
בדברי ההסבר מטעם משרד האוצר נכתב כי "בשנים האחרונות קיימת מגמת השמנה מדאיגה בקרב אזרחי ישראל - 48% מהישראלים בני 20 ומעלה הינם בעודף משקל, בדגש על אוכלוסיות חלשות ובעיקר בגילאים צעירים.
עוד צוין כי 43% מהילדים בישראל שותים משקאות ממותקים מדי יום, נתון זה מציב את ישראל במקום הרביעי בין מדינות ה-OECD. בשנים האחרונות מדינות רבות נקטו במדיניות דומה של מיסוי המשקאות הממותקים - ובהן פינלנד, דנמרק, מקסיקו, הונגריה, צרפת ועוד.
מחקרים שבחנו את היעילות של מיסוי זה על הרגלי הצריכה של האזרחים מצאו כי ביכולתם להפחית משמעותית את צריכת המשקאות הממותקים, ובכך להביא בטווח הארוך לשיפור ניר במצב הבריאותי של התושבים.
גורמים המעורים בפרטי הצעת החוק וכן בנתוני הייצור בתחום המשקאות הקלים טוענים כי התכנית מלאה חורים, שכן כותרתה היא צמצום התחלואה עקב צריכת משקאות ממותקים, אך היא כולל גם מים בטעמים ומשקאות מופחתי סוכר או אף ללא סוכר כלל.
לדבריהם נתון זה מוכיח שמדובר במעין מס סמוי ולא כזה שנועד "לצמצם את התחלואה" ככתוב בהצעת החוק.
יצויין כי המשקאות הממותקים מהווים 15% בלבד מהמוצרים העשירים בסוכר, על כן נשאלת השאלה מדוע לא למסות במס קנייה דומה גם את ה-85% האחרים. כן יש לזכור כי בכל מקרה, מוצרים משכילים כמויות גבוהות של שומן, נתרן או סוכר, כבר מסומנים בתווית אדומה.
בכל מקרה, גורמים שונים בענף המשקאות הקלים חשים כי היה קל לסמן את הענף כמטרה, לאחר שחוק המחזור שייכנס לתוקפו בראשית 2022 יעלה ממילא את מחירי השתייה.
גורמים אחרים, שלא מתחום המשקאות הקלים טוענים: "מאז ששר האוצר הצהיר כי לא יעלה מסים וכן הודיע על רפורמות להפחתת יוקר המחייה, אנחנו רואים שורה של מיסים 'קטנים' - פעם הארנונה, פעם המשקאות הממותקים, פעם הכלים החד פעמיים. אז אולי את מס ההכנסה והמע"מ לא מעלים, אבל כל הצעדים הקטנים הללו נועדו להעשיר את קופת המדינה על חשבון האזרחים. איך זה משתלב עם הרצון, לכאורה, להפחית את יוקר המחייה?"