בדיוק כשחשבנו שהקורונה מאחורינו, הגיעה ההתפרצות המחודשת כדי להדיר שינה מעיניהן של עמותות רבות שמנסות לאסוף את שברי השנה החולפת, הדלה בתרומות. לפחות על פיהן, גם אם המגיפה לא תתחדש בעוצמה שאפיינה את השנה שעברה, הרי שהקורונה הכלכלית לא תעזוב אותנו כל כך מהר, והנזק שהיא השאירה מאחוריה רק הולך וגדל.

מבדיקה שערכו בארגון JGive לפילנתרופיה ונתינה (עמותה שהוקמה במטרה לשנות את תרבות הנתינה בישראל ולישראל) לגבי היקפי וסכומי התרומות בשלושת החודשים האחרונים (מרץ־יוני) השנה מול השנה שעברה, עולה כי חלה צניחה כללית של 10% בסכום התרומות ובהיקף התרומות ישנה ירידה של 23%. עבור עמותות רבות ירידה כזו בהיקפים משמעותה הפחתת פעילות ומתן מענה חסר עד כדי סגירה של העמותה.

מבט לעומק הנתונים מעלה ממצאים מדאיגים: כך למשל בתחום החינוך צנחו התרומות מ־17,908 ל־11,744 - ירידה של כ־35%, ובסכום התרומות חלה ירידה מ־11,118,481 ל־9,635,250 שקל - ירידה של כ־15%. בתחום הרווחה ישנה ירידה מ־19,521 תרומות בשנה שעברה ל־10,924 - ירידה של 45%, ובסכום - מ־8,915,333 ל־5,804,300 שקל - ירידה של 35%.

"את התופעה הזו חשנו בדיוק לפני שנה כשהיינו בעיצומה של הקורונה", אומר מנכ"ל JGive אורי בן שלמה. "הרבה מאוד אנשים הבינו שיש אירוע חריג וראינו את ההירתמות של הציבור בשיא המשבר, אבל ברגע שהחלה חזרה לשגרה אנשים חזרו לבצע רכישות במקומות שנפתחו מחדש והסיפור החברתי קצת נשכח".

בן שלמה מסביר שהם אינם יודעים לשים את האצבע בדיוק על הסיבה לירידה, אבל המצב בשטח הוא שהעמותות מקבלות פחות כסף, בעיקר בתחומי החינוך, "התחום הכי חשוב". "אנחנו רואים שעמותות בתקופה זו פועלות בצורה אקטיבית, יוזמות ויוצאות לקמפיינים ומגייסות יותר כסף אבל ישנה עייפות חומר. קמפיין גיוס המונים זה לא רק הדסטארט ופרסום בפייסבוק, זה דורש הרבה מאוד התארגנות, משאבים, מתנדבים".

אורי בן שלמה (צילום: ריקי קנטרוביץ)אורי בן שלמה (צילום: ריקי קנטרוביץ)

מתנדבים יותר, תורמים פחות

"שנת 2020 הייתה שנה מרשימה בכל הנוגע להתנדבות", אומרת מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות רונית בר. "החשיפה התקשורתית והשיח שהיה בתקופת הקורונה יצרו הרחבה של ההתנדבות וראינו נתונים מאוד מרשימים כמעט כמו בשגרה. זה קרה בעמותות וברשויות מקומיות. אחד הדברים המעניינים בתקופת הקורונה, שמאוד משפיע על העמותות היום, הוא ההתארגנויות החברתיות. משהו קרה לצעירים בישראל אבל לא רק. וזה מסמל כיוון ושינוי מהתנדבות מאורגנת בתוך עמותה ליוזמה עצמאית, קהילתית, שכונתית. זו תופעה חדשה".
ובכל זאת, על אף הנתונים המשמחים הללו אנחנו צועדים לקראת משבר.

"מה שקרה הוא שישנן עמותות שהייתה להן תשתית מסודרת ומאורגנת להפעלת מתנדבים או היערכות לזמן חירום. עמותת אנוש למשל, ששנתיים־שלוש לפני הקורונה כבר בנתה לעצמה היערכות של מערך לחירום. לא כל הארגונים עשו זאת, ופה ההבדל. ראינו עמותות שסגרו את הפעילות שלהן או ארגונים שיצאו לחל"ת ולקח זמן להחזיר את המערכת.

"רוב ארגוני הרווחה פעלו כי היו צריכים אותם בעת חירום, ובארגונים אחרים כמו בחינוך למשל ראינו ירידה בפעילות ובהכנסות. חלק מהמתנדבים לא חזרו לאותם ארגונים אלא מצאו מקום אחר. המצב הכלכלי מן הסתם השפיע על התרומות ואי אפשר להתעלם מזה, יש ירידה בתרומות ובהכנסות, כיוון שהסיטואציה היא כרגע שכולם מתכנסים פנימה כדי לעשות חישוב מסלול מחדש ודיוק מהלכים".

בר מסבירה שלחל"ת הייתה השפעה גדולה על המלכ"רים בדיוק כמו על שוק העבודה. "כמו שהעולם העסקי שלח את העובדים שלו הביתה, גם המגזר השלישי נאלץ לפעול כך וזה מהלך כלכלי גדול. כדאי לזכור שבמגזר השלישי יש מיליארדים של הכנסות למדינה, מאות אלפי עובדים, וגם הכוח ההתנדבותי עצום. מעל 23% מאזרחי ישראל מתנדבים, אנחנו מדברים על מסה ומשאב אנושי שמחזירים לקהילה, ויש פה השפעות כלכליות שלא מספיק מדברים עליהן".

"כשהיו מענקים לעמותות, אנחנו כעמותה קטנה לא קיבלנו שקל מהמדינה, כי לא עמדנו בקריטריון סף שהיה מעל תקציב של חצי מיליון שקל", אומרת ד"ר אדוה ברקוביץ' רומנו, מנכ"לית עמותת תודעה, העוסקת במאבק בתופעת הזנות ומפעילה מגוון תוכניות חינוכיות במטרה למנוע ניצול מיני ולקדם אחריות אישית וחברתית. "מדברים על פוסט־קורונה ואנשים חושבים שזה נגמר, אבל ישנה עדיין ירידה ואני לא ישנה בלילות. מצד אחד יש לנו מעט מקורות מימון מהממשלה, ומנגד אני קודם כל מוציאה כסף ורק אחרי זמן מה מקבלת החזר. אין לי שבב של מרווח".

כמה ירידות בתרומות חוויתם?
"בשנה וחצי האחרונות כמעט לא גייסנו תרומות. היו קרנות שתרמו לנו לפני הקורונה, ובתקופת המשבר התרומה הלכה בעיקר לבריאות, קשישים וכיוצ"ב. מאוד קשה לגייס תרומות בכל הנוגע לחינוך והסברה, כי בעתות משבר זה לא הלחם והחמאה והצרכים הבסיסיים. כשאדם יש לו איקס כסף לתרומה הוא מתעדף דברים אחרת. אפילו קמפיין של גיוס המונים הוא השקעה שצריך להוציא עליה כסף וזמן שאין לי".

גם קרן עולל, שמפעילה את הפרויקט "תינוקות של החיים", המספק מזון וציוד לתינוקות במשפחות חסרות אמצעים ולאמהות חד־הוריות במצב סוציו־אקונומי נמוך, מתמודדת עם משמעויות הקורונה בכמה היבטים.

"בשלבים הראשונים של התפרצות מגיפת הקורונה התרומות מקרנות, תורמים גדולים מחו"ל ופילנתרופים הולכות ויורדות ואפילו נפסקות", אומרת מנהלת "תינוקות של החיים" ליטל שטיין דבי. "גיוס הכספים הקלאסי שנעשה ע"ל ידי טלפניות או מדלת לדלת לא רלוונטי בימי הקורונה, ולכן גיבשנו אסטרטגיה חדשה בהובלת 'נתינה בקליק' - והיא גיוס תרומות מתורמים קטנים בדיגיטל. ביצענו הערכה מחדש, תכננו קמפיינים והצלחנו להגיע להגדלת התרומות בכל חודש, עד שבחודשים האחרונים אנחנו רואים התעוררות גדולה של תורמים שרוצים לסייע ולעזור, לצד חברות גדולות ששבו לפעילות בעקבות חזרת המשק לשגרה, שתורמות ציוד ושווי כסף".

וזה עובד?
"אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות בחודשים האחרונים ובחודש האחרון בפרט, בעקבות ביטול החל"ת, חזרת המשק לשגרה וחוסר העסקת עובדים. ישנן משפחות שלמות שיורדות מתחת לקו העוני ומבקשות את עזרתנו, ואנחנו עדיין לא יכולים לספק מענה לכל הבקשות. הפרויקט שלנו הולך וגדל ואנחנו מגיעים לעוד ועוד תינוקות בכל יום, אבל עדיין יש המון שזקוקים לעזרה. היעד שלנו השנה הוא 5,000 תינוקות שנוכל לספק את צורכיהם מדי חודש, ולשם כך אנחנו צריכים כמובן עוד תרומות".

ליטל שטיין דבי (צילום: יח''צ)ליטל שטיין דבי (צילום: יח''צ)

מחשבים תרומה מחדש

"אנשים וגופים עוד לא התעשתו מהסיפור של הקורונה. שנת הקורונה הביאה איתה כל כך הרבה כספים בלתי צפויים, שבאיזשהו מקום הם משמשים היום סוג של ריפוד לירידה שקיימת, כולל תרומות מחו"ל", אומרת ראש התוכנית לתואר ראשון בחינוך במסלול האקדמי במכללה למינהל ומנכ"לית ההתאגדות למרכזים קהילתיים בישראל אתי איסלר. "בעוד בתקופת הקורונה הפילנתרופיה התמקדה בעיקר בתחומי החינוך והחברה, אנו רואים שבפוסט־קורונה אין את ההתגייסות הזאת. היום מדווחים הארגונים החברתיים על קושי בגיוס כספים, וגם כשיש גיוס הוא מאוד מסומן".

מה זאת אומרת "מסומן"?
"כסף צבוע. אין כמעט תרומות פתוחות. התורמים מסמנים בדיוק מרבי לאן ילך הכסף שלהם ורוצים לממש את המטרות שלהם. המדידות שנעשות לאחרונה מראות שהכסף מארה"ב גם מאוד נחלש, ואת המשאבים הם משאירים לעצמם. נתון נוסף ומדאיג שכדאי להתייחס אליו נוגע לעמותות שעוסקות בחינוך וחברה, שאצלן ניכרות ירידות בהיקפים, זאת אומרת שלא רק הרווחים ירדו אלא גם ההכנסות. והמשבר לדעתי רק בתחילתו. השנה הגיעה עם 'ריפוד' כלכלי שהולך להיגמר. אי־הוודאות באוויר, שרק הולכת ומחריפה, גורמת לאנשים לעצור ולא להיפרד כל כך מהר מהכסף".

ולא רק בחינוך ובחברה ישנה ירידה מדאיגה בתרומות ובמשאבים. גם בעמותת SOS חיות חשים בירידה במשאבים, בתרומות, בהתנדבות ובאימוצים. "הצורך גדל כי כמות הפניות שלנו לעזרה רק עולה. כשיש לנו פחות מְאמצים, פחות מתנדבים ופחות תרומות אנחנו יכולים לעשות פחות", אומרת מייסדת ויו"ר SOS חיות ריקי בצרי".

מתי החלה מגמת הירידה?
"מאחרי פסח אנחנו מרגישים את זה באופן יותר משמעותי. יותר קשה עם מאמצים, עם משפחות אומנה, וגם בתרומות ישנה ירידה עצומה, לאנשים כנראה יותר קשה. בשנה שעברה היה לנו מאוד קל למצוא משפחות אומנה, הצלחנו להציל גם כלבים קשים, שברגיל זה משהו מאוד קשה. לא הרגשנו ירידה כזאת כמו עכשיו".

איך אתם מתמודדים עם הסיטואציה?
"הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים לא כשפונים אלינו, וזה מאוד קשה. יש כוח אדם שיושב שעות על הטלפון, אנחנו מצליחים להציל פחות בעלי חיים, ובפן הכספי יש לנו חובות מאוד גדולים לבית החולים הווטרינרי בבית דגן ולמרפאות. אנחנו בסיטואציה בלתי אפשרית, ובימים אלה באמת לא יודעים מה לעשות כדי להמשיך הלאה. נותר לנו רק להתפלל שיבוא תורם אחד גדול שיאהב בעלי חיים ויסייע לנו".

אתי איסלר (צילום: פרטי)אתי איסלר (צילום: פרטי)

מאקזיט לתרומה

כדאי לומר שמדינת ישראל ניצבת בחמישייה הפותחת במדדי הנתינה העולמיים ועל כן המצב אולי מדאיג יותר, כיוון שהוא מרמז על משבר כלכלי עמוק מכפי שניתן לראות מעל פני השטח. "בסך הכל הציבור הישראלי אוהב ורוצה לתרום ויש מבחינת הציבור הרחב נכונות לתרום", אומר אורי בן שלמה. "תרומה ממוצעת של אדם פרטי עומדת על 200 שקל. הבעיה כעת היא בעיקר בקרב בעלי ההון ותאגידים, שביחס לעולם תורמים הרבה פחות בישראל בפרט בתקופה זו, ולא כי הם לא רוצים אלא בעיקר כיוון שקיימים חסמים ממשלתיים כמו מיסוי וכיוצ"ב שמקשים עליהם".

איך אתם פועלים לשנות את המצב?
"הגענו להסכמות עם רשות המסים, שכעת סביב כל ההנפקות והאקזיטים יתאפשר לאנשים לתרום ולקבל את זיכוי המס מיד. זו בעצם הייתה הבעיה. היה לי חבר שעשה אקזיט לפני שנתיים, מלח הארץ, שמאוד רוצה לתרום 2% מהרווחים. אבל מבנה המיסוי גרם לכך שהוא היה חייב לתרום בסוף שנת המס את כל הכסף, מה שיצר דבר מורכב. מצד אחד הוא מסוחרר מהאקזיט, ומנגד לא ממש מכיר עמותות וחשוב לו לעשות משהו משמעותי.

"מבנה המיסוי בישראל לא ממש אפשר את זה, בשונה ממה שקורה בארה"ב, שם אפשר לבנות קרן פילנתרופית ולקבל זיכוי מיידי. אחרי שיחות עם רשות המסים החליטו לאשר את המודל הזה בישראל, וזו אולי קרן אור משמחת שכדאי להביא לתשומת לבם של תורמים. אנשים שעשו אקזיט יכולים לפתוח בישראל קרן פילנתרופית ולתרום.

"בנוסף, אנחנו כארגון שואפים לתת כל מיני כלים לתאגידים ולעובדים שלהם שיעודדו תרומה. ישנה תוכנית שמסייעת לתאגיד לספק החזר מס באופן אוטומטי לעובדיו בגין תרומה (הכל עובר דרך רשות המסים והפרויקט נתמך על ידי הרשות לחדשנות - ט"ל), וגם מעודדת אותו לתרום יותר על ידי כך שהוא מבטיח מאצ'ינג על כל תרומה של עובד (דרך אחריות תאגידית), ועוד שלל פתרונות חכמים ויעילים לטובת תרומה גדולה יותר, חכמה יותר, מהירה יותר ונכונה יותר עבור כל תאגיד. חשוב שהמדינה תפעל לייצר תוכנית ממשלתית לעידוד פילנתרופיה, הן בהסרת חסמים והן בהגברת מודעות".

איך הארגון שלכם פועל?
"אנחנו מפעילים פלטפורמה אינטרנטית המחברת בין עמותות (יותר מ־1,200) למאות אלפי תורמים ללא עמלות תיווך. המערכת הטכנולוגית, שמתופעלת על ידי צוות מתכנתים בישראל ובבולגריה, מסייעת ומעניקה לתורם וכן לעמותות הנתרמות תשתית מקיפה שכוללת אפשרות של סליקה, קבלות דיגיטליות, מערכת סיוע בקבלת החזרי מס בקליק, מדדי שקיפות על העמותה הנתרמת ועוד. במערכת כבר תרמו יותר מ־500 מיליון שקל.

"כיוון שאנחנו חשופים כל הזמן לנתונים, אנחנו רואים שישראלים משקיעים בעיקר בביטחון, בבריאות ובטכנולוגיה, אבל אסור לנו לשכוח את החשיבות של החינוך, של דור העתיד, של ההשקעה בפריפריה, בחברה. הירידה בנתונים ובהכנסות לעמותות הללו מטרידה. אסור לנו להזניח את זה, כי בסופו של דבר זה העתיד של כולנו".