המשקיעים הישראלים החלו לחייך בחודשיים האחרונים מהכיוון הכי לא צפוי - הבנקים - שלרוב גורמים להם לעשות בדיוק ההפך. החיוך החל לעלות לאחר שמניות המוסדות הפיננסיים סגרו את פער ירידות הקורונה והובילו את מחירן של המניות של רוב הבנקים לשיא של כל הזמנים.

כך, לדוגמה, מחיר מניית בנק מזרחי־טפחות הגיע לשיא שעמד על 103.2 שקל בתחילת יוני השנה, לעומת מחיר שיא של כ־95.17 שקל למניית הבנק בתחילת דצמבר 2019. מאז השיא של 2019 ועד כשבוע לאחר הכרזת הסגר הראשון ספגה מניית הבנק ירידה של כ־44%, בדומה ליתר מניות הבנקים, והעתיד היה מעורפל. אך מאז תיקנה בעלייה של 85.8% עד סוף המסחר ביום שלישי האחרון, אז עמד מחיר המניה על 99 שקל.

הבנק הבינלאומי שבר גם הוא שיא חדש למחיר מנייתו, שעמד על 108.6 שקל במחצית יוני השנה, אך מאז ירד ב־5.8% למחיר של 102.3 שקל למניה, נכון לסוף יום המסחר באחוזת בית ביום שלישי האחרון.

בנק מזרחי טפחות (צילום: ישראל פוסט)
בנק מזרחי טפחות (צילום: ישראל פוסט)


מחיר השיא שאליו הגיעה מניית הבינלאומי טרום הקורונה עמד בתחילת דצמבר 2019 על 105.05 שקל. אך משבר הקורונה גרר אותה לירידה של 34.4%, למחיר של 68.9 שקל, נכון לסוף ספטמבר 2020, ומאז התאוששות המשק גם מניית הבנק התאוששה, כאמור, ועלתה ב־48.4%.

"הירידות במחיר מניות הבנקים בזמן משבר הקורונה נבעו מהמתאם הגבוה של פעילותם עם הפעילות המשקית", מסביר ליאור שילה, אנליסט פיננסים בבית ההשקעות IBI. "וכשעלה החשש לפגיעה ממשית במשק כתוצאה מהסגרים ומסגירת השמיים, השתחרר עמו רפלקס מכירת מניות הבנקים. המכירות נעשו בעיקר בידי הציבור, דרך קרנות הנאמנות וקרנות הסל, כבכל התחומים שהמשקיעים העריכו כנפגעי המגיפה".

"יש לציין כי באותה תקופה עלו גם חששות לחדלות פירעון עסקים ומשקי בית ולאי־יכולת להחזיר אשראי והלוואות, ואלו גרמו לבנקים להפרשות גבוהות להפסדי אשראי והשפיעו על הדוחות הכספיים לאותה תקופה באופן של ירידה בהכנסות וברווחים", הוסיף. 

חיסון בנקאי


הידיעה על הגעת החיסונים לצד עדכון תחזיות מעלה בידי בנק ישראל בתחילת 2021, וכן פרסום הנתונים שהראו כי חלה ירידה בדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות, הובילו לשינוי כיוון במניות הבנקים, שהחלו לטפס במהירות.

שילה מוסיף שגם התאוששות הבנקים בארה"ב הוסיפה למחשבה כי הבנקים הישראליים יצטרפו אליהם בעליות מחיר המניות, לצד הדוחות הכספיים של הבנקים ברבעון הראשון של 2021, "שהראו מצג טוב הרבה יותר ממה שהשוק חשב שיהיה בנקודה זו", מסכם שילה.

ליאור שילה (צילום: אילן בשור)
ליאור שילה (צילום: אילן בשור)


חגיגות עליות מחיר המניה היו צנועות יותר בקרב הבנקים הגדולים: לאומי והפועלים. מניית לאומי עמדה בסוף מאי האחרון על שיא של 26.07 שקל, שעקף את הפסגה הקודמת שאליה טיפס מחיר המניה טרום הקורונה - 25.53 שקל. אך מאז אותו שיא במאי ירדה המניה בכ־5% ונסחרה ביום המסחר האחרון שנבדק במחיר של 24.85 שקל, המתקרב מלמטה לשיא שהיה טרום הקורונה.

אך בעוד בנק לאומי הצליח לפרוץ את מחסום מחיר המניה בשיאו טרום הקורונה, מניית בנק הפועלים עדיין מתקשה לפרוץ אותו. בסוף חודש ינואר 2020 הגיעה מניית הבנק למחיר שיא שעמד על 29.12 שקל, ואף שירדה בכ־40% מאז ועד 23 במרץ אותה שנה, הצליחה המניה לצמצם את פער הירידות ועלתה ב־60.4% עד ל־27 במאי, אז עמד מחיר המניה על 28.5 שקל, וביום המסחר האחרון שנבדק נסחרה המניה במחיר 25.7 שקל.

ימשיכו לטפס


"יש כמה הערכות לגורמים שהשפיעו על העליות המשמעותיות שחוו מניות הבנקים מזרחי, דיסקונט ובינלאומי, אל מול הקושי להדבקת הפער בקרב מניות הבנקים הגדולים" מפרט שילה. "אם לוקחים את בנק מזרחי כדוגמה, יש להבין שמדובר בבנק שמלבד התוצאות החזקות שהציג ביחס למערכת הבנקאית, המיזוג עם בנק אגוד ופרסום התוכנית האסטרטגית השאפתנית לשנים הבאות הם שהובילו לרוח הגבית במניה.

גם הבנק הבינלאומי הציג תוצאות יפות, לצד מגמה עקבית של עלייה  ניכרת בתשואה על ההון שהציג הבנק. בשנת 2016 עמדה התשואה על ההון שהציג הבנק על כ־7% לדוגמה, ובשנת 2020 כבר על 10.5%. ברבעון הראשון של השנה, שאומנם אינו מייצג, התשואה על ההון כבר עמדה על 13%".

מצד שני, הבנקים הגדולים, שגם הציגו תוצאות חיוביות, ספגו השקה של מדד בנקים חדש שהכניס שלוש חברות פיננסיות נסחרות נוספות - שב"א, ישראכרט ופיבי - שהורידו את משקל הבנקים הגדולים במדד והפנו את הכסף שזרם אל הבנקים מקרנות הנאמנות כתוצאה ממשקלן במדד אל הבנקים הקטנים יותר - מזרחי והבינלאומי. לצד זאת, יש גם לחץ מסחרי על מניית בנק הפועלים, כיוון שידוע ששרי אריסון תמכור בשלב מסוים את אחזקותיה בבנק, שעומדות נכון להיום על שיעור של 11.35% מכלל המניות".

טבלת מניות בנקים (צילום: מעריב אונליין)
טבלת מניות בנקים (צילום: מעריב אונליין)


השינוי בהרכב מדד הבנקים שאותו שילה מזכיר הגיע בעקבות דרישה של רשות ניירות ערך להתאים את אחזקת קרנות הנאמנות בנייר ערך בודד במדד שאחריו היא עוקבת ל־25%. הדרישה מורידה את הורדת משקל הבנקים הגדולים מ־30% למשקל החדש שנדרש כאמור בידי הרשות באמצעות מכירת מניות לאומי ופועלים, שהחלו בחודש יוני ויימשכו בשש פעימות עד אוגוסט, לצד רכישת מניות של שאר החברות הפיננסיות המרכיבות את המדד.

כך מנהלי הקרנות ימכרו מניות של בנק לאומי בכ־763 מיליון שקל, לצד מכירת מניות של בנק הפועלים בכ־719 מיליון שקל. הכספים מופנים בעיקר לרכישה של מניות של בנק מזרחי־טפחות (כ־781 מיליון שקל), ולשאר החברות המרכיבות את המדד החדש כמו מניות הבנק הבינלאומי (337 מיליון שקל) ומניות חברת האשראי ישראכרט (184 מיליון שקל).

השאלה הנשאלת בשוק ההון כיום היא אם מניות הבנקים ימשיכו לטפס לאור המכפיל על ההון שבו הן נסחרות, לצד חזרת העולם לשגרה כלכלית מאז שקצב ההתחסנות של אוכלוסיות העולם עלה מאוד.

התשובה לשאלה מתחלקת בין אלו המאמינים כי כלכלת העולם מתאוששת ותמשיך להתאושש מהר יותר משאנו חושבים וכי הכסף הזול מתדלק חזרה את הפעילות המשקית, ומכאן את הבנקים, לבין אלו שרואים בכסף הזול מתדלק בועה, שהתפוצצותה תשפיע, בין היתר, גם על מניות הבנקים.