שנת הקורונה גרמה לאריק מלמד, חקלאי ותיק והבעלים של משק מלמד בכפר הנגיד, משק חקלאי שמגדל ומשווק עופות וירקות אורגניים, לעשות מעשה.

"בתחילת הקורונה ראיתי שהמצב של המשק טוב, כלכלי ויעיל, לא היה לנו אף עובד שעבד בשכר מינימום, ובער לי לתרום לחברה מעבר לתרומות הבשר והירקות שאנחנו מעבירים לעמותות בסופי שבוע. מפגש עם אישה מכפר הנגיד, שבנה הוא ילד עם מוגבלויות, חשף אותי לאפשרות להעסיק אצלי במשק - בין שבחנות ובין שבמשק עצמו - אנשים עם מוגבלויות ולפתוח את העסק למשהו שלא הכרנו עד כה".

הפער בין ההחלטה לבין היכולת ליישם זאת מיד התגלה כבר בהתחלה. "הבנתי שזה עסק הרבה יותר רציני ממה שחשבתי, מכיוון שמוגבלויות שונות מאדם לאדם, ואנחנו צריכים לעשות התאמה שלנו אל העובדים ולא של העובדים אלינו. אחרי פנייה למטה החברה, החלטנו שאנחנו לוקחים את זה על עצמנו ומתאימים את סביבת העבודה למונגשת עבור העובדים החדשים שלנו, כל אחד לפי צרכיו".

אריק מלמד (צילום: משק מלמד)אריק מלמד (צילום: משק מלמד)


החלטה לא מובנת מאליה במיוחד בימים אלה.
"נכון. למעשה כשהתחלנו לקבל את המשימה עלינו, הבנו שהיא אומנם מורכבת, אבל מצד שני יש לה המון היבטים שתורמים לעסק. זה נתן לאנשים בחברה אחריות נוספת, זה מכניס את כולם לפרספקטיבה, למשל עובד שאומר קשה לי, בסופו של דבר רואה עובד שהוא מוגבל ועושה עבודה פיזית - ופתאום לאף אחד לא קשה כלום, וכולם יכולים לעשות הכל. אנשים מבינים שהחיים הרבה יותר מורכבים מהמשימות היומיומיות שלהם".

השילוב אנשים עם מוגבלויות במשק בכפר הנגיד נעשה הודות לעמותת צ'יימס, שפועלת למען איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. "כשרוב המעסיקים הוציאו עובדים לחל"ת וחלק מהמשתקמים שלנו נשלחו לביתם, אריק ממשק מלמד פתח את השערים בפנינו והסכים לקלוט עובדים עם מוגבלות כמו מדובר במובן מאליו", אומר ג'ורג' צימרמן, מנכ"ל עמותת צ'יימס ישראל.

"לצערי אין מספיק מעסיקים כמוהו בישראל של 2021. בשיטת ההשמה והליווי שפיתחנו בעמותה אנחנו מצליחים מדי שנה להגדיל את כמות המשרות המאוישות בשוק החופשי, אולם גם ברגע כתיבת מילים אלה - ישנם אלפי אנשים עם מוגבלויות שעברו את ההכשרה המתאימה ורק מחכים שמעסיקים ייתנו להם צ'אנס. אני קורא מכאן לעסקים לפתוח את הדלת ולשבור את החומות".

"צריך להבין כי העסקה של אנשים עם מוגבלות מהווה מקפצה לשילובם בקהילה בתחומים נוספים שאינם קשורים ישירות לעבודה. מלבד הכדאיות הכלכלית והאחריות החברתית של המעסיק - כשמתעוררים בבוקר לעבודה, יש משמעות ליום, אדם עובד הוא אדם עם תחושת ערך עצמי, וכל חייו נראים אחרת. נמשיך לעטוף את העובדים שלנו במסגרות השונות וללוות אותם בכל ניצחון", הוסיף. 

עמותת צ'יימס ישראל פועלת זה 30 שנה למען שיפור איכות חייהם ושילובם בקהילה של אנשים עם מוגבלות, בכללם אנשים עם נכויות קוגניטיביות, פיזיות וחושיות, אוטיזם, נפגעי נפש ועוד. העמותה מפתחת ומפעילה רצף מסגרות ושירותים מקצועיים ורב-תחומיים מגיל ינקות ועד זקנה בתחומי הגיל הרך, החינוך, השיקום, התעסוקה והפנאי, הנשענים על גישות מתקדמות וניתנים בפרישה ארצית לכל מגזרי האוכלוסייה ללא הבדל דת, גזע ולאום.

העמותה מפעילה 25 מסגרות, ב־13 רשויות מקומיות, לרבות מעונות יום שיקומיים לפעוטות בגילי 0־3, גנים לחינוך מיוחד, מרכזי פנאי לילדים ונוער, מרכזים טיפוליים לבוגרים סיעודיים בגילי 21 ומעלה, לצד שישה מרכזי עבודה שיקומיים ותוכניות סיוע לבוגרים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי.

ג'ורג' צימרמן (צילום: מיכה אדר)ג'ורג' צימרמן (צילום: מיכה אדר)


עם הקמת צ'יימס ישראל בשנת 1991, החלה העמותה לעצב דרך חדשה לטיפול באנשים עם מוגבלות והוכיחה שקיימת אפשרות לעזור להם להיות חלק מהקהילה. העמותה הייתה הראשונה בישראל בהפעלת תוכניות טיפול אינדיבידואליות, תוך מתן דגש על הפרט ולא רק על הקהילה.
צ'יימס ישראל מספקת רצף של שירותי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות בגילי 21+ - מתעסוקה מוגנת, תוכנית לימודים והכשרה ועד שילוב וליווי בתעסוקה בשוק החופשי.

שירותי התעסוקה מותאמים לצרכיו, ליכולותיו ולרצונותיו של האדם מקבל השירות, תוך מתן הזדמנות למימוש זכויותיו האישיות והחברתיות. לעמותה שישה מרכזי רצף שירותי תעסוקה בהם כ־650 משתקמים וכ־150 אנשי צוות.


להיות איתם כל הזמן

האופציות לתעסוקה הן מגוונות: מרכזי תעסוקה מוגנת, מכללה אקדמית תעסוקתית ועבודה נתמכת בשוק החופשי. עבודה נתמכת בשוק החופשי: הכשרה, השמה וליווי אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי, במפעלים ועסקים פרטיים וממשלתיים, בהשמה פרטנית או קבוצתית. התוכנית מותאמת לכל אדם באופן אינדיווידואלי בהתאם ליכולותיו ורצונותיו ובהתאמה מרבית לדרישות התפקיד.

כדאי לומר שכמעט 30 משתקמים בעמותה עדיין לא שולבו במסגרות. הם מוכשרים, רוצים לעבוד, אבל אף אחד לא רוצה להעסיק אותם. מישל לביא, אחת המטפלות המשלבות של העובדים במשק מלמד, מספרת: "האתגר הוא יומיומי - לנהל אותם, להיות איתם כל הזמן, שהם ירגישו שאני איתם כל הזמן.

מכיוון שכל אחד עובד במקום אחר במשק, אני מסתובבת סביבם פיזית, מכיוון שהם רוצים אותי לידם, אבל מנגד חשוב לי גם לתת להם תחושה של מסוגלות ועצמאות. שיידעו שהם יכולים להסתדר ברגעים מסוימים גם ללא אפוטרופוס. להראות להם שהם כן יכולים, ללמד אותם דברים חדשים ולחפש להם כל הזמן אתגרים בתוך המשק".

מלמד עצמו מוסיף שהוא מקפיד שכל העובדים יאכלו ארוחת צהריים יחדיו. "זמן ארוחת הצהריים זה זמן איכות שנותן לאנשים להכיר אנשים שלא הכירו קודם. זה גרם לכולנו להיות הרבה יותר פתוחים, להיות עם יכולת קבלה ונתינה ברמה יותר גבוהה".

שנה וקצת בתוך הסיפור הזה, ומלמד מגיע למסקנה חשובה שאולי תשכנע עסקים נוספים להצטרף למהלך. "אני מסתכל על העובדים בעלי המוגבלויות והמשפחות שלהם ורואה מה זה עשה להם. זה הוציא אותם ממקום משעמם ומונוטוני לסביבת עבודה דינמית, וזה עושה שינוי בכל פרמטר שהוא. באותה מידה אני רואה את הרווח שלי לעובדים שלי, קבלת האחר, לדעת שלא כולם אותו דבר, וכולם אנשים. זה גם עשה את העסק הרבה יותר רגוע ושקט. העובדים הללו גרמו לסינרגיה מדהימה, למקום שאני מאושר בו, שהעובדים מאושרים בו".

אחד הדברים החשובים בשילוב של אנשים עם מוגבלויות הוא להפוך אותם עצמם למנהיגים, מדריכים, כאלה שיוכלו לסייע בשילוב חבריהם. עמותת לינק 20 היא רשת מנהיגות דיגיטלית של צעירים, עם וללא מוגבלות, הפועלת לקידום חברה מכילה והוגנת יותר, תוך חיזוק ההשתתפות האזרחית של הצעירים ובניית עתודת מנהיגות מגוונת, שוויונית ומשפיעה. לינק 20 הוקמה ביוזמת קרן משפחת רודרמן והיום מופעלת במועצה הישראלית להתנדבות. שותפים ליוזמה: קרן משפחת רודרמן, הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון וקרן גנדיר.

מישל לביא (צילום: פרטי)מישל לביא (צילום: פרטי)


חמישית מאוכלוסיית ישראל הם אנשים עם מוגבלות, ולמרות זאת הם נעדרים מהמרחב הציבורי, והשתתפותם האזרחית־חברתית מצומצמת. כמו כן, נוכחותם וייצוגם של צעירים עם מוגבלות בתפקידי השפעה ומנהיגות נמוכים מאוד. עם זאת, סוגיית השילוב של אנשים עם מוגבלות בקרב צעירים ללא מוגבלות אינה נתפסת כסוגיה חברתית מהותית ורלוונטית. כתוצאה מכך, לצעירים עם מוגבלות כמעט אין הזדמנויות לפעול יחד עם צעירים ללא מוגבלות למען קידום מטרות וסוגיות חברתיות.

בעמותת לינק 20 הצעירים עם וללא מוגבלות מובילים שינוי באמצעות הרשתות החברתיות שהן מרחב שוויוני ואפקטיבי, שבאמצעותו ניתן לפעול "מלמטה למעלה". חברי הרשת לוקחים חלק ביצירת קמפיינים להגברת מודעות, לשינוי תודעה ולשינויי מדיניות, הצעירים משתתפים באירועי מנהיגות ונטוורקינג ובתוכניות מנהיגות והכשרה ומבצעים מגוון פעולות חברתיות.

כלל בוגרי תוכניות המנהיגות לצעירים עם וללא מוגבלות הם חלק מרשת הבוגרים של לינק 20 והם פועלים יחד ולחוד להגדלת מעגלי ההשפעה המיידית וארוכת הטווח של הרשת על הציבור הרחב בישראל.

שי אליאס, בן 40, פעיל בלינק 20 ובוגר המחזור השני של תוכנית המנהיגות, הוא כבד ראייה. מגבלה שהיוותה עבורו חסם מרכזי להשתלבות בשוק העבודה הפתוח. "גם אחרי שכבר הצלחתי לעשות את צעדיי הראשונים לאחר חיפוש של שנה וחצי, חוויית הקליטה הייתה מורכבת מאוד עבורי", אומר שי.

למה הכוונה ב"חוויה מורכבת"?
"בראיון העבודה הראשון שלי לא קיבלתי מספיק מידע רלוונטי על המשימות שיש לבצע במהלך העבודה, דבר שהקשה עליי להביא את היכולות האובייקטיביות שלי לידי ביטוי ורק הבליט את המוגבלות שממילא נכחה. לעומת זאת במקום העבודה הנוכחי שלי רואים אותי, מסתכלים עליי ועל היכולת שלי כאדם, מסייעים לי ומעצימים אותי בזכות מי שאני ולא בגלל המוגבלות שיש לי. לכן חשוב לי לומר ששילוב במקום עבודה זו לא רק קליטה, זו בעיקר גישה".

אחד הנושאים הבוערים שאליאס שואף לקדם הוא התחבורה הציבורית והנגישות לאנשים עם מוגבלות (במהלך שלוש השנים האחרונות הובילה לינק 20 קמפיינים רבים, בהם הנגשת התחבורה הציבורית הבינעירונית, הנגשת טיולים, הזכות לשירות צבאי משמעותי ולדיור עצמאי בקהילה). "מדובר בנושא שבוער בעצמותיי, ואני מקפיד לדבר עליו בכל הזדמנות אפשרית, הנגישות בעייתית וצריך לתת עליה את הדעת.

שי אליאס (צילום: פרטי)שי אליאס (צילום: פרטי)


אבל בראש ובראשונה מצב התעסוקה הוא מה שמדאיג אותי יותר מכל. תעסוקת אנשים עם מוגבלות בארץ היא משהו שנמצא ברגרסיה. אנשים נמצאים היום בבתים, הרבה מהם פוטרו בעקבות הקורונה, אני אישית חיפשתי שנה וחצי עבודה ורק לא מזמן מצאתי את העבודה שכיום אני עובד בה, הדרכת ילדים על הספקטרום האוטיסטי".

איך לדעתך אפשר לשפר את המצב?
"מצד אחד נתנו לי הזדמנות בעבודה הקודמת, אבל מנגד ראיתי שלא מסתכלים עליי או על המגבלות שלי. לא הייתה התאמה למוגבלות, או נגישות. דווקא הקורונה בעיניי היא פספוס אחד גדול, זו הייתה יכולה להיות מקפצה נפלאה עבור עובדים רבים עם מוגבלות. אין צורך להנגיש, אפשר לעבוד מהבית. זו עוד אחת משלל ההזדמנויות שיש למדינת ישראל, אבל היא לא ממנפת ולא מנצלת. הקורונה הייתה מבחינתי הזדמנות שלא תחזור, הזדמנות לוותר על חסמים. ושוב לצערי הרב, אנשים עם מוגבלויות נשארים בבית מאחור עם פתרונות שלא הותאמו להם".

גלית לביא חיה עם ניוון שרירים ומתניידת בכיסא גלגלים. היא בוגרת תוכנית המנהיגות הארצית של לינק 20 במחזור הראשון, חברה במועצת הבוגרים של לינק 20 ועובדת בארכיון חדשות 13 ובמיזם "החוויה המתגלגלת".

"כאישה עם מגבלה שחוותה לא מעט מורכבויות וקשיים לאורך השנים, תמיד ידעתי שיש צורך וחשיבות בעשייה ויצירה של שינויים חברתיים בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלויות, אך כאדם אחד הכוח לשנות הוא לא גדול", מספרת לביא. "כשהגעתי ללינק 20 מצאתי את הכוח שחיפשתי. חיבור של אנשים עם מטרות וחזון משותף והמון רצון לעשות, לקדם ולשנות. בפן האישי לינק 20 עבורי הוא סוג של משפחה, מקום שבו הכרתי חברים, מקום שנתן לי כלים ומאפשר לי למידה והתפתחות אישית ומקצועית. לינק 20 הוא גב ותמיכה לקחת קדימה רעיונות וחלומות".

דוגמה למאבק שלביא לקחה בו חלק מהצוות המוביל: "בתחילת מגיפת הקורונה הוציאו דוח תעדוף לגבי טיפול מציל חיים במקרה חירום, ולמעשה לפי הדוח, אנשים עם מוגבלות היו בעדיפות שלישית ורביעית. רק כי הם מתניידים על כיסאות גלגלים. הדוח הזה כמובן פגע בי באופן אישי והיה כאגרוף בבטן כשהבנתי שהחיים שלי שווים פחות בעיני המדינה".

"כרשת פעלנו כדי לבטל את הדוח, איגדנו יחד קואליציה של ארגונים חברתיים רבים, שלחנו אלפי מכתבים לכל חברי הוועדה ולאנשים הרלוונטיים ואף נפגשנו לשיחה עם חלק מחברי הוועדה שכתבו את המסמך. בסופו של דבר, המסמך שונה, ומשרד הבריאות לא קיבל אותו. זוהי דוגמה קטנה ליכולת שלנו כרשת של אנשים להוביל שינוי חברתי, וזו ההזדמנות שקיבלתי בלינק 20", סיכמה.

גלית לביא (צילום: פרטי)גלית לביא (צילום: פרטי)


ה־gold ticket של לינק 20 הוא הצעירים. חברות וחברי הרשת הם הדור החדש שמוביל ורוצה שינוי, כזה שדורש להיות חלק מההנהגה ומקבלת ההחלטות.

נתנאל יהודה הלוי, המתגורר בתל אביב, מתמודד עם ניוון שרירים מולד ומתנייד בכיסא גלגלים ממונע. הוא יזם ופעיל חברתי, חבר במועצת לינק 20, מרצה ומייעץ על מוגבלות. הלוי שותף מייסד בחברת palta - פתרונות נגישות בתחום האופנה לאנשים עם מוגבלות.

"לינק 20 ואני נפגשנו כשהייתי בקונפליקט עם עצמי. מצד אחד יש לי יכולות מנהיגות והובלה, ומצד שני היו חסרים לי כלים להשפעה וקידום. בלינק 20 גיליתי תוך כדי תנועה שחלק מהכלים כבר היו לי ולא ידעתי להשתמש בהם, ומה שלא היה לי - קיבלתי. עבורי זה מקום להתפתחות אישית במקביל לעשייה ואחדות קבוצתית ואוכלוסייה שלמה". 

נתנאל יהודה הלוי (צילום: פרטי)נתנאל יהודה הלוי (צילום: פרטי)


"בהשתתפות שלי בעשייה ברשת אני מוצא את עצמי בפגישות ובנקודות השפעה חשובות ומשמעותיות - מקבוצות השפעה אזרחיות ועד פגישות לקבלת החלטות עם גורמי ממשלה וציבור. משהו שכאדם בודד הייתי מתקשה מאוד להגיע אליו", אמר.