אפשר לומר דברים רבים, רובם לא טובים, על שנת הקורונה. אולם בכל הנוגע לעלייה ארצה, בפרט בקרב יהודים מצפון אמריקה, הייתה זו שנה מפתיעה. תופעות של אנטישמיות הגבירו את הרצון של יהודים רבים לעלות ארצה, ומכשולים רבים שעמדו בפני הדור הבוגר יותר, בעלי משפחות, שלא רצו לעקור את הילדים מהבית ולעבור למדינה זרה - הפכו קלים יותר. לפני שנבין מדוע ומה קרה בשנה החולפת, מבט קטן על הנתונים מגלה גידול ניכר ומפתיע בעלייה.
"אם אנחנו משווים את שנת 2019 לשנה הנוכחית, אנחנו רואים שעד סוף אוגוסט של שנת 2019 עלו ארצה 2,400 עולים חדשים, והיום, כמה שבועות לפני סוף הקיץ, אנחנו כבר עוברים את ה־3,000 עולים, ועוד היד נטויה", אומר זאב גרשינסקי, סמנכ"ל "נפש בנפש".
נפש בנפש הוא ארגון שהקימו בשנת 2002 הרב יהושע פס ואיש העסקים טוני גלברט, במטרה לקדם את העלייה היהודית מצפון אמריקה ומאנגליה, בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל ו־JNF-USA.
"אנחנו רואים גידול של 25% בעלייה, ועדיין אי אפשר לומר ש־2021 היא שנה רגילה. עדיין יש קורונה, עדיין יש מלוניות ובידודים. וזה נתון משמח מאוד. בואי נאמר שאם מביטים על גידול הכנסות של חברה ממוצעת, גידול בין 5%־15% הוא נתון חיובי ביותר, פה המספרים הם נתון גדול הרבה יותר".
ארגון נפש בנפש פועל להסרת מכשולים מקצועיים, לוגיסטיים וכלכליים, הן בתהליך העלייה והן במהלך שהותם של העולים בארץ. בד בבד הארגון פועל לייצוג האינטרסים של האוכלוסייה הייחודית אל מול הרשויות, תוך ייעול חסמים בירוקרטיים באמצעות שינוי מדיניות ויוזמה של תהליכי חקיקה. מאז היווסדו סייע הארגון בהעלאתם של כ־70,000 עולים, התורמים לרווחת המשק הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית ודמוגרפית. "אנחנו נכנסים לשנה ה־20 של פעילות הארגון, ונמצאים עם העולים והעולים הפוטנציאלים עוד בשלב הראשוני של ההתלבטות, העידוד לעלייה, ההכנה לעלייה וגם בליווי בתהליכי הקליטה בארץ, על כל המשתמע מכך".
גרשינסקי מסביר ששנת הקורונה שינתה את החשיבה הן בקרב מעסיקים והן בקרב עולים פוטנציאליים, מה שמסביר אולי את הגידול בעלייה ואת הירידה בחשש מאי־השתלבות בשוק העבודה המקומי. "כולנו נכנסנו לסגרים בצורה הססנית מאוד, ותוך כדי קורונה אנחנו שמים לב שיש התעניינות גוברת בעלייה, גם בקרב אנשים שלא האמנו שהם עולים פוטנציאליים. זיהינו שנפלו הרבה מאוד חסמים פסיכולוגיים בכל הנוגע לחיבור המשפחתי ולחיבור לקהילה שלך. כולנו היינו בבית ופתאום הכל התערער. היו אנשים שאמרו לעצמם 'מה אני עושה פה, אני בכלל ציוני מלידה ויושב פה בדטרויט ולא מגשים את החלום'". גרשינסקי מוסיף שבשנים עברו, כשאנשים היו מתעניינים באפשרות לעלייה, הם היו מבקשים לשמור על כך בסוד ושמרו על פרופיל נמוך.