מי אני: חשוב לי לקבל החלטות נכונות, לוודא שהן מיושמות ולעקוב אחריהן. מקבל החלטה ומיד יוצא לדרך.

שורשים: המשפחה של אמא עסקה ברפואה בעירק. הם עלו בשנות ה–50, הגיעו למעברה ליד בני ברק, ומשם עברו לבתי סוכנות בעיר ובהמשך לרמת גן. סבתא הייתה מיילדת וסבא עבד במוסד. הצד של אבא הגיע לבני ברק מלוב באותן השנים, סבא עסק בבניין.

ההורים נפגשו לפני הצבא, התחתנו והתיישבו ברמת גן. אבא הקים חברת בניין עם אחיו, אמא עבדה תקופה בתעשייה האווירית ואחר כך התמקדה בגידול של שלושתנו.

הילדות שלי: רמת גן, רחוב הירדן. היינו הרבה בפארק, שיחקנו כדורגל וכדורסל, ואפילו הייתי תקופה קצרה בהפועל ובהכוח רמת גן. למדתי הנהלת חשבונות באורט, שהיה התיכון הקרוב ביותר, והראש שלי לא היה בלימודים.

אבטחה: אחרי השחרור משירות כרס"פ בבסיס הטירונים בחוות השומר, שם הדרכתי נערי רפול, התחלתי לעבוד בתחום כמאבטח. הייתי מפקח אבטחה באיכילוב, מנהל האבטחה של בתי ספר ומנכ"ל של חברת אבטחה, ותוך כדי למדתי תואר ראשון במדעי החברה ותקשורת בבר אילן. חברת האבטחה נתנה שירותי אבטחה, כוח אדם ומחשוב לליכוד. הכרתי שם חלק מהאנשים הבכירים, והם ביקשו ממני להצטרף לצוות של אריאל שרון כיועץ לרשויות המקומיות ואחראי על סיורים וביקורים בארץ ובחו"ל, תיאום עם השב"כ ודברים נוספים.

אריאל שרון: אדם מדהים, איש של עשייה. הכיר את המדינה על בוריה וידע מה הוא רוצה לעשות. למדתי ממנו המון. היה לו חוש הומור יוצא דופן. באשפוז הראשון שלו הוא שכב בבית חולים בירושלים. התקשורת געשה, חשבו שהוא לא בין החיים ולא יכולנו למסור מידע בגלל החיסיון הרפואי. תוך כדי שהוא קיבל טיפול והיה מחובר לאינפוזיות, אמרנו לו, אריק, העיתונים מספידים אותך וזה ישפיע על שוק ההון ויגרום למפולת. הוא ביקש את הטלפון, עבר עיתונאי עיתונאי, ואמר, "שלום, אני מדבר איתך מתחת לאדמה, אבל הכל בסדר, אין צורך למכור מניות, אני כבר יוצא החוצה".

קריירה ציבורית: הייתי עם שרון כמעט שש שנים, גם במשרד ראש הממשלה. המשכתי עם אהוד אולמרט, שהחליף אותו בתפקיד אחרי שאושפז בפעם השנייה, ואז מוניתי למנכ"ל משרד הקליטה והייתי תחת שלושה שרים. אף פעם לא היו לי שאיפות פוליטיות. אני אוהב להתעסק בדברים המקצועיים. משם עברתי לארגון נפש בנפש, שמעלה עולים מצפון אמריקה לישראל.

ראש מטה שר האוצר: משה כחלון, שהיה שר האוצר ועמד לפני העברת תקציב, ביקש שאבוא לשמש כיו"ר המטה שלו. זה היה התקציב הדו־שנתי האחרון שעבר עד לרגע זה, ושנה עבדתי מבוקר עד לילה, תקופה סוערת של חתימת הסכמי השכר בהסתדרות והמשבר הגדול בעיריית ירושלים. ואז מוניתי ליו"ר קצא"א ויו"ר דוראד.

קצא"א: חברת תשתיות ממשלתית שעוסקת בפריקה, טעינה, אחסון והובלה של דלקים, ואחראית על צינור העברת הנפט הגולמי מנמל אילת לאשקלון ומשם לבתי הזיקוק, שנחשבים למתקן אסטרטגי. נוסף לכך החברה עוסקת בגז טבעי ובגפ"מ, גז בישול. כל הגז שמגיע לישראל נפרק בקצא"א. יותר מ־50% מהפעילות שלה מתנהלת עם לקוחות בינלאומיים. המינוי לא היה פוליטי בשום אופן. התחריתי במועמדים אחרים ועברתי את הוועדה.

הסכם עם האמירויות: נחתם לפני שנה, ולמרות מה שנכתב, לא הוקפא. להסכם הזה יש חשיבות אסטרטגית, מדינית, ביטחונית וכלכלית. הוא שובר את החרם הערבי ונותן לישראל ביטחון אנרגטי. אם ייחתם בעתיד הסכם שלום עם סעודיה, הוא יכול להתרחב, והפוטנציאל שלו עצום.

שמירה על הסביבה: אני יכול להרגיע את ארגוני הסביבה שמודאגים מפעילות קצא"א: לא נחסוך במשאבים כדי להגן עליה בכל מחיר ובד בבד נשמור על כשירות נמל הנפט באילת, בשגרה ובאירועי ביטחון וחירום. לפני כמה שנים החזרנו חצי קילומטר מהנמל לציבור למען שימורה של שמורת אלמוגים נדירה.

ארז כלפון (צילום: ראובן קסטרו)
ארז כלפון (צילום: ראובן קסטרו)

דוראד: חברת ייצור החשמל הפרטית הגדולה בישראל. שימשתי כיו"ר שלה עד לפני שנה. בתקופתי חתמנו על הסכם אספקת הגז עם אנרג'יאן, שבבעלותה מאגרי "כריש" ו"תנין", במחירים נמוכים ב–30% ממחירי השוק, מה שהגדיל את התחרות בתחום הגז הטבעי והוזיל את המחיר לצרכנים.

מנהלת הליגות בכדורגל: הגוף שמרכז את פעילות שתי הליגות המקצועניות בישראל, ליגת העל והליגה הלאומית וחוגג החודש שבע שנים להקמתו. ב–2018, כשפנו אליי כמה בעלי קבוצות כדי שאקח את תפקיד יו"ר המנהלת, לא ידעתי למה אני נכנס, אבל ראיתי בכך צעד ציוני ורציתי לרתום את היכולות שלי למען הספורט, בד בבד עם העבודה שלי בקצא"א.

קורונה: עברנו שנה וחצי קשות של עיסוק בקורונה ופחות בכדורגל. מנענו אסון כלכלי וספורטיבי כבד לקבוצות, כשהצלחנו לסיים את שתי העונות הקודמות במלואן. ענף הכדורגל מגלגל כ–600 מיליון שקל בשנה ומפרנס עשרות אלפי משפחות, החל בשכירים של המועדונים וכלה במוכרי הנקניקיות באצטדיונים, ולפיכך האחריות  שמוטלת עלינו היא עצומה.

מתווה פתיחת העונה: אצטדיון הכדורגל הוא המקום הבטוח ביותר למי שנכנס בשעריו, כי הצופים נמצאים באוויר הפתוח, הם בעלי תו ירוק או כאלה שעברו בדיקות קורונה מהירות. איך גמר היורו הפך לאירוע הדבקה המוני? אני לא אחראי עליהם. אצלנו זה לא היה קורה, כי אנחנו פועלים לפי התו הירוק, מקפידים על נהלים ושומרים על סביבה סטרילית בעזרת פקחים.

אני סומך על האוהדים שישמרו על ההנחיות, כי הם יודעים היטב שאם זה לא יקרה, משרד הבריאות לא יאפשר לנו לקיים את המשחקים. אנחנו נחושים לסיים את העונה במגרשים, כי כדורגל ללא קהל הוא לא כדורגל. אגב, ברוב מדינות אירופה משחקים עם קהל, אף שלא כולם קיבלו חיסון שני, אז אצלנו על אחת כמה וכמה.

קהלים חדשים: המנהלת אחראית על חוויית הצפייה, ואני רוצה להפוך את הצפייה במשחק כדורגל לחוויה משפחתית. כל האצטדיונים חדישים, מונגשים למשפחות ולילדים, ולפני הקורונה הגיעו אליהם מיליון וחצי אנשים. אנחנו עובדים עם הקבוצות כדי למגר את האלימות והגזענות. הן יכינו רשימות של אוהדים מפירי סדר, ואלו יקבלו במסרון הודעה לא להגיע למשחקים. ואם יתחכמו וינסו להיכנס בכל זאת, הם יזוהו בידי נציגי הקבוצות שיעמדו בשערים במשחקי החוץ ויורחקו בידי המאבטחים. כולם שם יודעים שאם זה לא יקרה, לא תהיה פרנסה כי משפחות ימצאו בילוי אחר. הצעד הזה יושלם בקנסות מנהליים, ברגע שיעבור התקציב. מי שיזרוק חפצים, יקלל או ינקוט אלימות, יחזור הביתה עם דוח.

צמצום הפסדים: כחלק מרפורמת השיטור, המדינה לקחה עליה את עלויות האבטחה במגרשים והורידה את ההוצאה הגדולה הזאת מהקבוצות, וטוב שכך. בעלי קבוצות בישראל מפסידים כסף, וצריך לעשות כל מה שאפשר כדי להקל עליהם. אני מקווה שנוכל לקדם הכרה בהשקעה בספורט לצורכי מס, וככה נוכל למשוך משקיעים נוספים, גם מחו"ל. מהלך נוסף הוא הקדמת המשחקים כדי שגם ילדים יוכלו להגיע.

אנחנו מנסים להנחיל לקבוצות סטנדרטים מקצועיים, שיתנהלו כמו חברות עסקיות ובכך נמנע קריסות מיותרות. אני רוצה שיהיו לנו עוד עשרה כמו אלונה ברקת, יעקב שחר ומיץ' גולדהאר, ואני מבין שזה קשה כשההוצאות גדולות פי כמה מההכנסות והמוטיבציה היא לא עסקית אלא ציונית.

ארז כלפון (צילום: ראובן קסטרו)
ארז כלפון (צילום: ראובן קסטרו)

הימורים אונליין: 3 מיליארד שקלים בשנה עוברים ללייב בטים הלא חוקיים, במקום להיכנס דרך הטוטו לקבוצות, ברגולציה קפדנית כמובן. התאמצנו לשכנע את האוצר ואת משרד הספורט להכניס את זה לתקציב הנוכחי, ולצערי לא הצלחנו. אבל אנחנו לא מוותרים ומקווים להעביר את ההחלטה החשובה הזאת ברפורמה נפרדת.

שינוי מבנה הליגות: צריך להקטין את מספר הקבוצות כדי לעלות ברמה ולהפוך אותן לכלכליות יותר. יש אפשרות למיזוגים בין קבוצות ולפתיחת ליגה שלישית, שאליה יתנקזו הקבוצות הטובות פחות, וכשהמגיפה תסתיים נצא לדרך.

קרן הון סיכון: אנחנו בדרך להקמת קרן הון סיכון בבעלות הקבוצות במנהלת, עם שותפים חיצוניים, שמטרתה להשקיע בסטארט־אפים שיעסקו בטכנולוגיות ספורטיביות. כבר עכשיו אנחנו יושבים עם חברות שעוסקות, בין היתר, בשיפור רשת התקשורת במגרשים ובטכנולוגיה שקשורה לכדור עצמו. אין סיבה שישראל לא תהיה מעצמת כדורגל עולמית בתחום הזה.

VAR: היינו בין המדינות הראשונות שהכניסו את מערכת השיפוט בווידיאו למגרשים, ודחפתי את החלטה הזו בכל הכוח כי חשבתי שהקבוצה הטובה יותר צריכה לנצח. בהתחלה היו בעיות ביישום שלה, ולשופטים לקח זמן להתרגל אליה, אבל בדיעבד זה היה מהלך מוצלח מאוד.

ספיר ברמן: אני בעד גיוון והכלה, והיה תענוג לראות את קבלת הפנים החמה שקיבלה. גם חשוב לי להכניס קבוצות מהמגזר הערבי כי אני חושב שכדורגל הוא דו־קיום, שבא לידי ביטוי גם אצלנו בישיבות המנהלת.

ענת: אשתי, מנהלת משאבי אנוש. נפגשנו בצבא, בחוות השומר, כשהיא הייתה מש"קית הוראה ואני סמל מחלקה. יש לנו שני ילדים ואנחנו גרים בקריית אונו.

פנאי: לא פותח את היום בלי ריצה בחוץ ותרגילי בטן.

העתיד: המשימה החשובה ביותר של המנהלת היא להביא את הליגות לסיומן הספורטיבי על כר הדשא בעונה שתיפתח השבוע לצד הקורונה, כמו שעשינו בשנתיים האחרונות. הקדנציה שלי בקצא"א מסתיימת ב־2022, וכשאני ממצה משהו, אני ממשיך הלאה. כך יהיה גם במנהלת.