ממש בימים האלה, אמצע אוקטובר, מסתיימת עונת גדיד התמרים, שמתחילה לרוב באוגוסט (תלוי באזור גידול) ומתקיימת במהלך חגי תשרי. בישראל מגדלים תמרים באזור הערבה, עמק בית שאן ועמק הירדן, מהים האדום בדרום ועד לכנרת בצפון ובקעת יבנאל ולאורך השבר הסורי־אפריקאי, בזכות החום השורר באזור זה. על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרבית עצי התמרים בישראל הם עצי מג'הול (655,000 עצים), ובהתאם מעל 80% מהיצוא הישראלי הוא תמרי מג'הול וה־20% הנותרים הם בעיקר מזן דקל נור.
תמרים במספרים
עם זאת, לדברי גרינברג, הגדלת היצוא לאו דווקא מעידה על מצבו של הענף בימים אלה. "יבול התמרים בארץ הוא הרבה יותר גדול מהגידול שחל בשיווק וכאן נתונה הבעיה", הוא אומר. "נכון שהיצוא גדל אבל כמות הפרי, בגלל הנטיעות הנרחבות שנעשו בארץ, היא הרבה יותר גדולה מקצב היצוא ואז נוצרו עודפים שהשפיעו על המחירים וגרמו לירידת מחירים".
כבר בשנה שעברה, מספר גרינברג, החלו להצטבר עודפי יבול ואז גם החלה הקורונה. "שני הדברים הללו החלו די במקביל", הוא מסביר. "חלק גדול מהפרי נמכר בשווקים פתוחים בחוץ לארץ וזה השפיע מאוד על המכירות. אומנם היצוא גדל בשנה האחרונה אבל אם השווקים היו פתוחים, היצוא היה גדל הרבה יותר. כמו כן, מבחינת היצוא לחו"ל, יש תחרות עם מג'הול שמגיע ממדינות נוספות. יש מקומות שנכנסו לנטיעות נרחבות כמו ירדן והרשות הפלסטינית. הן היום גורם משמעותי בשוק המג'הול. גם מרוקו, מצרים ודרום אפריקה נכנסות בכמויות לארה"ב ואירופה. זה גם מוריד את המחירים ומחייב אותנו להיערכות ולהקפדה רבה על איכות הפרי. חברות השיווק ובתי האריזה עושים מאמצים כדי להביא את האיכות הכי טובה, ויש לנו מוניטין טוב בחו"ל. אבל אנו רואים שענף שהיה גאווה גדולה עד מספר שנים הופך להיות בעייתי ואסור לו לקרוס".
נוטעים בלבד
לדברי קורין, החל משנת 2012 החלה נטיעה מסיבית של מטעי תמרים בכל הארץ. "זה גידול שמשתלם", הוא מסביר. "זה גידול שאוהב את החום והיובש שיש לנו כאן, לכן הסיכונים פחותים. כמו כן, הוא לא צורך ידיים עובדות ברמה של גידולי ירקות כמו פלפל ועגבנייה. מטע תמרים הוא לא גידול אינטנסיבי, וימי הטיפול בו מעטים יחסית לגידולי ירקות. ההשקעה בענף התמר נחשבת לסולידית בענף החקלאי. התמר גם מאפשר שימוש במים מליחים, כמו אלו הזמינים בערבה. מחיר התמרים די יציב לאורך השנים וחיי המדף של הפרי ארוכים מאוד".
כיום מתוך 611 משקים חקלאים בערבה התיכונה, 168 מגדלים תמרים במטעים המתפרשים על פני 9,000 דונם, כאשר 99% מהם מג'הול. "מתוכם 90% אחוז ליצוא ועוד 10% לשוק המקומי", אומר קורין. "אנחנו מייצאים לארה"ב, לאירופה, מעט לאסיה ואפילו לאוסטרליה. לאחרונה התחלנו לייצא סוף־סוף גם לאמירויות עם מיתוג ישראלי".
המחירים, מסביר קורין, כמובן תלויים באיכות התמר וגודלו. לפני הקורונה המחירים שהחקלאים היו מקבלים מהמשווקים נעו בין 12־32 שקלים לק"ג (תלוי בגודל ובאיכות התמר). אחרי הקורונה המחירים עומדים על 8־26 שקלים.
בין החדקונית לרפורמה
מטעים רבים ברחבי הארץ סבלו בשנים האחרונות מחיפושית חדקונית הדקל האדומה המטילה אימה על מגדלי התמרים ואחראית לקריסתם של מאות עצי דקל בארץ. "עד עכשיו זה היה בעיקר בעמק המעיינות, בבקעת הירדן ובמרכז הארץ", מספר קורין. "אנחנו בערבה התיכונה הקמנו עם משרד החקלאות כבר לפני שנים רבות מערכת לניטור חדקונית הדקל האדומה, פרסנו לאורך כל מטעי התמרים מלכודות שמושכות את החיפושיות האלה ואנחנו לא סובלים מזה. במקומות אחרים עדיין יש נוכחות של החיפושית הזאת, אבל מסתדרים עם זה ויש פרוטוקול טיפול של הגנת הצומח".
קורין עצמו מגדל 25 דונמים של תמרים, 100% מהם מג'הול. "הרפורמה בחקלאות פחות תשפיע עלינו מאשר על מגדלי ירקות או פירות אחרים", הוא אומר. "אנחנו בין יצרני התמרים הגדולים בעולם, לכן לא נראה לי שלאור היצע התמרים שיש פה בארץ מישהו עוד יחליט לייבא".
יש גם ריבוי משווקים שנלחמים על אותם הלקוחות. משרד החקלאות ישן בעמידה במשך שנים רבות בכל הנושא של פיתוח וקידום שווקים חדשים. זו הייתה לדעתי משימה ברמה הארצית ולא משימה של חברות השיווק".
נכון לעכשיו, אומר קורין, קיים פוטנציאל מכירות גדול מאוד בשווקים חדשים. "למשל אנחנו נמצאים בארה"ב אבל עדיין לא בחשיפה מספקת. יש לנו מלא תמרים, רק צריך לפתוח שווקים חדשים. כמו כן, הציפייה שלנו היא שהקורונה תירגע ברחבי העולם ואז גם יצוא התמרים יגדל, גם בהיקפים וגם מבחינת המחיר לק"ג".
לדברי קורין, כ־4%־5% מהגדיד הולך להכנת סילאן, שנוכחותו התעצמה בשנים האחרונות במטבח הישראלי. "להכנת סילאן לא צריך שנראות התמרים תהיה יפה", הוא מסביר. "לכן כל התמרים שנפצעים טיפה במהלך הגידול, או שנמעכים קצת במהלך המיון, או שהקליפה שלהם נפרדת מבשר התמר, אותם לוקחים לטובת הסילאן".
התמרים לסילאן מגיעים מהמטע של נבו. "אלה תמרים באיכות מאוד טובה אבל בנראות פחות טובה", הוא אומר. "למשל תמר משולפח או מג'הול הקטן, אני לוקח אותם לטובת הסילאן. אם אוציא אותם לשוק, אקבל בערך את סדר גודל ההוצאות שלי. אם אייצר מהם סילאן טבעי, אעלה את ערכם. זה הרעיון".
סילאן משתלב היטב במאכלים שונים, אך לנבו יש גם טיפ נוסף: "נסו סילאן עם סודה קרה. זה פשוט מעולה", הוא ממליץ.
הבחירה של השפים
התרעות פיקוד העורף