מבין כל הנושאים שעל הפרק, מבקש המפקח על הבנקים יאיר אבידן לפתוח את הריאיון בציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. סגניתו, שהתנדבה במעון לנשים מוכות בירושלים, נחשפה לעומק הבעיה, וחשוב לו לציין: "אני מקווה שהמאבק באלימות נגד נשים ובכלל יהיה בכל יום. שכל יום יהיה כזה. המערכת הבנקאית מגויסת לטובת הנושא ועושה הרבה בתחום, וגם הוכנה אמנה".

ובחזרה לבנקאות השוטפת: הבנקים הגדולים פרסמו בימים האחרונים את דוחותיהם הכספיים לרבעון השלישי של 2021 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. מדובר בדוחות הטובים ביותר שפורסמו בשנים האחרונות, עם תשואות דמיוניות של יותר מ־15%. הקורונה מבחינת המערכת הבנקאית הייתה כלא הייתה.

הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הכפילו ברבעון השלישי את רווחיהם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והם הסתכמו ב־4.83 מיליארד שקל. הרווח בתשעת החודשים הראשונים של 2021 זינק פי שלושה לסכום עתק של 14.4 מיליארד שקל. בזכות הרווחיות יוצאת הדופק פינקו הבנקים את בעלי המניות (בפועל מדובר במשקיעים המוסדיים המחזיקים בשליטה האפקטיבית) בדיווידנד של 3.5 מיליארד שקל.

האם מדובר ברווחיות סבירה שתימשך לאורך השנים? האם אין מדובר ברווח חזירי שבא על חשבון הלקוחות? המפקח על הבנקים משתף לבקשתי ניתוח ראשון של התוצאות שהוכן באגף הפיקוח: "התוצאות העסקיות של הבנקים מתחילת 2021 היו גבוהות גם בגלל ההשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שהייתה יוצאת דופן בגלל הקורונה. אבל מדובר בדוחות טובים גם בראייה ארוכת טווח כשמשווים את התוצאות לשנים 2018 ו־2019. הרווחיות הבסיסית בין השנים גדלה לאורך זמן ב־20%. שיעור התשואה על ההון עמד על 15%. אם ננטרל את המרכיבים החד־פעמיים, רווחי הבנקים במונחי תשואה על ההון עומדים לאורך זמן על 10.25%. תשואה על ההון הגבוהה מ־15% היא יוצאת דופן לאורך זמן.

"גם ניקח לדוגמה את תוכנית העבודה של מזרחי טפחות לשנים 2022־2025, נראה שהבנק שואף להגיע עד סוף 2025 לשיעור תשואה להון של 14%. לדעתי, תשואה ממוצעת על ההון של כ־13% לאורך זמן היא בהחלט סבירה, וגם תואמת את הסטנדרטים הבינלאומיים".

יש טענות כי רווחי הבנקים נובעים בעיקר מההכנסות מעמלות, שאותן הבנקים מעלים ללא הפסקה.
"זה לא מדויק, והנתונים שניתחנו בפיקוח מראים אחרת. המרכיב העיקרי ברווחיות מתחילת 2021 הוא נושא ההכנסות מהפסדי אשראי. מתחילת השנה נרשמה הכנסה של 3.3 מיליארד שקל מסעיף זה, בהשוואה להוצאה של 7.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר רק סעיף זה מסביר 11 מיליארד שקל ברווחי הבנקים. ההכנסות בסעיף הפסדי האשראי משקפים את ההתאוששות במשק, וזה ניכר בפעילות הלקוחות. מתחילת 2021 הוחזרו 43% מהחובות הבעייתיים של הלקוחות. מדובר בעיקר בהפרשות קבוצתיות שנעשו על בסיס כללי ולא על בסיס פרטני של לקוחות. כל זה משקף ירידה בסביבת הסיכון".


בוא נחזור לנושא העמלות, שכל כך מטריד את הציבור. בנקים ייקרו עמלות בעו"ש.
"ניתוח הרווחים מראה שחלק מהרווחיות הגיעה מפעילות ריאלית כמו מימושים בתיק ניירות הערך. ההכנסות שאינן מריבית גדלו מ־12 מיליארד שקל ל־14 מיליארד שקל בלבד, ומדובר על פעילות טבעית בניירות ערך. אני חוזר ומדגיש שהגידול בהכנסות בעמלות אינו נובע מייקורן. בעמלות הבסיסיות בחשבון העו"ש יש אפילו ירידה ריאלית. מתחילת 2021 נרשם אומנם גידול של 7.5% בהיקף גביית העמלות, אבל הדבר אינו נובע מייקורן, אלא מהגידול בהיקף הפעילות בניירות ערך ומהתאוששות בפעילות בחברות כרטיסי האשראי. לפי הנתונים שלנו, עמלות הבנקים ירדו בעשור האחרון ב־40%".

האם בעקבות הרווחיות יוצאת הדופן תסיר עד סוף השנה את המגבלות הבנקאיות על חלוקת דיווידנד ותאפשר חלוקה חופשית? בשום מדינה מערבית מתקדמת לא הוטלה הגבלה כזאת.
"המערכת הבנקאית יציבה ואיתנה. עד היום הבנקים חילקו בגין רווחי 2020 דיווידנד של עד 30%. בהוראת השעה ל־2021 נקבעה חלוקה בשיעור דומה עבור רווחי 2021. הוראת השעה תפוג בסוף השנה, ואז נקבל את ההחלטה. בתשובה לשאלתך, אני עדיין לא יודע מה היא תהיה. בהחלטה נביא בחשבון את רמת היציבות של המערכת הבנקאית כפי שהשתקפה בדוחות הכספיים, אבל גם את רמת תחלואת הקורונה. בימים האחרונים אומרים שאנחנו עלולים להיכנס לגל חמישי. כאמור, הוראת השעה תפוג בסוף השנה, וכעת אני מעדיף שלא לצאת בהצהרות".

ומה לגבי השינויים שאתה מתכנן לגבי תגמול יושבי הראש של הדירקטוריונים בבנקים? האם מדובר, בין השאר, בהתאמת גובה התגמול להיקף המשרה?
"השינויים בהסדרי התגמול לא נכנסו לתוקף, מכיוון שהוראת השעה בנושא הוארכה עד סוף השנה. אנחנו בתהליך היוועצות עם הוועדה המייעצת. חלק מההערות של הבנקאים התקבלו, וטיוטת ההוראה שונתה. אני בתקווה שהתהליך יסתיים עד 31 בדצמבר, ואז נפרסם את הנוהל הבנקאי החדש".

אני שומע מהבנקאים שיש אפשרות לבחינה מחודשת של הגבלות השכר. מהי עמדתך בנושא?
"סוגיית שכר הבנקאים נקבעה בחקיקה, ואני לא מטפל בנושא הזה. אבל לדעתי לא נכון לטפל בסוגיה זו בעיתוי הנוכחי. עם כל האתגרים שיש למערכת הבנקאית, אני לא רואה מקום או טעם לטפל בזה עכשיו".  
 

בנק לאומי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)בנק לאומי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)


בתחילת השבוע הופיע אבידן בפני ועדת הכלכלה, כשעל הפרק המצב בשוק הדיור והמשכנתאות. בישיבה הוצגו מספר מהלכים שבכוונת הפיקוח להוציא אל הפועל כדי להקל על פעילות הלקוחות בתחום המשכנתאות.

אבידן: "מעל ל־80% ממקבלי המשכנתאות בשנת 2021 היו קוני דירה ראשונה ומשפרי דיור. חלה ירידה עקבית בשיעור הריבית הממוצעת בארבע השנים האחרונות, ולמרות ביטול מגבלת רכיב הפריים (הריבית המשתנה על המשכנתה – י"ש), הציבור והבנקים מתנהלים בתבונה ומגלים אחריות".

לדבריו, מה שמנחה את הפיקוח על הבנקים הוא "נושא ההוגנות, הטיפול בתלונות הציבור, גילוי נאות בפרסום ושיווק מהלכים בנקאיים והגנה על אוכלוסיות מוחלשות".

מתי תיכנס לפעולה רפורמת המידע בתחום המשכנתאות?
"הרפורמה תיכנס לתוקף לקראת סוף המחצית הראשונה של 2022. היא כוללת שורה של צעדים צרכניים מתוכננים להגברת שקיפות המידע ללקוחות ולשיפור סביבת התחרות בתחום המשכנתאות. הבנקים יחויבו לספק ללקוח אישור עקרוני בפורמט אחיד, בזמן קצר ובאופן מקוון. הצעדים יקלו על תהליך קבלת המשכנתה בשלושה היבטים: שקיפות ויכולת השוואה, פשטות ויכולת הבנה, ויעילות בביצוע התהליך. הפיקוח על הבנקים ממשיך לעקוב כל הזמן אחר ההתפתחויות, ויוסיף לפעול לשיפור מצבם של הלקוחות, במקביל להבטחת יציבות המערכת הבנקאית".

האם אינך מודאג מרמת הסיכונים של המערכת הבנקאית בשוק המשכנתאות ומימון ענף הבנייה, לנוכח העלייה התלולה במחירי הדיור?
"המשכנתה היא מוצר בנקאי מסוכן פחות מבחינת האשראי הבנקאי, ומבחינת משק הבית מדובר במוצר מרכזי. בהוראות הפיקוח יש מספר מגבלות המגדירות את פרופיל הסיכון של כל בנק. הביקוש למשכנתאות מעלה אומנם את הסיכון, אבל בראייה בנקאית כוללת - המשכנתה היא מוצר בטוח ולא מהווה סיכון. העלייה במחירי הדיור מעלה את שווי הבטוחות שלפיהן ניתנה המשכנתה. הממשלה פועלת לעצור את עליית המחירים באמצעות מספר מהלכים, אבל ההיסטוריה של השנים האחרונות מראה שתהליכים כאלה לוקחים זמן".

האם המערכת הבנקאית מספיק תחרותית נכון להיום?
"אני לא יודע מה הקריטריון שלך להגדרה 'תחרותית'. כיום יש חמש קבוצות בנקאיות, וקיימת גם פעילות חוץ־בנקאית. בנושאים כמו תחום המשכנתאות, המערכת הבנקאית מאוד תחרותית, וכפי שאתה רואה - אנחנו פועלים להגדיל עוד יותר את התחרות ולהעביר את הכוח ללקוח, דרך הגדלת השקיפות ואחידות המוצרים, כדי להוביל בטווח הקצר לירידה נוספת במחירים.

"קיים הבדל במוצרי המשכנתה השונים. לקוחות לוקחים משכנתאות גם אם חשבון הבנק העיקרי שלהם מנוהל בבנק אחר. גם בתחום המסחרי של ניהול פרויקטים לבנייה יש תחרות, והמחירים יורדים. 'רפורמת הבנקאות הפתוחה', שתאפשר לגופים חיצוניים לקבל את פרטי הלקוח ולהגיש הצעות מתחרות, יוצרת גם היא ממד נוסף של תחרות. גם רפורמת 'המעבר בקליק' תהפוך את האפשרות למעבר בין הבנקים למהירה ונוחה יותר. אנחנו גם חווים גידול בפעילות גופי הסליקה החוץ־בנקאיים. הם מנצלים את הצמצום במסגרות האשראי שהבנקים חויבו לבצע, ורואים גידול בפעילות אצלם".

ניסית לאפשר לבנקים - כמו עם דיסקונט באמצעות מיזם פייבוקס, בשיתוף שופרסל - להפעיל מנוע מידע השוואת נתונים פיננסיים כדי לסייע ברפורמת הבנקאות הפתוחה. ועדת הכלכלה טרפדה את המהלך. מדוע?
"הדיון בוועדת הכלכלה היה פתוח וגלוי. לדעתי, צריך היה לאפשר לבנקים לעסוק גם בהשוואת עלויות ותיווך פיננסי, אבל לצערי, עמדתי לא התקבלה, וחבל. חשבתי שללא פעילות הבנקים בתחום, השוק לא יתפתח. סברתי שפעילות הבנקים תביא לשיפור ברווחת הצרכן. טענתי בוועדה שיש סיכוי שללא פעילות הבנקים רפורמת הבנקאות הפתוחה, שנועדה להגדיל את הפעילות, תיפגע. אבל למרות זאת, חוק נתוני האשראי עדיין מספק נתוני מידע מסוימים על הלקוחות, ויביא ערך עם בשורה ללקוחות הפוטנציאליים".

חלק מחברות כרטיסי האשראי הופרדו מהבנקים, אבל התקווה שהפעילות העצמאית תגדיל משמעותית את התחרות מול הבנקים עדיין לא התממשה.
"לפי הנתונים שלנו, גם חברות כרטיסי האשראי הביאו להגדלת התחרות בזכות האשראי החוץ־בנקאי. העולם הצרכני בחברות האשראי גדל. אנחנו רואים שחברת מקס, שנשלטה בעבר על ידי לאומי, פועלת בין השאר באסטרטגיה של הורדת מחירים. מרווח הריביות של מקס עומד על 7.4%, והם מגדילים את נתח השוק באשראי הצרכני. אנחנו ב־2021, אבל ההפרדה מהבנקים נעשתה בסמוך למשבר הקורונה, כשלא היה ביקוש לאשראי. עדיין מוקדם לשפוט את פעילותן. כעת אנחנו חווים התאוששות במשק, וגם חברות כרטיסי האשראי לוקחות חלק פעיל יותר בעולם התשלומים".

כאל היא החברה היחידה שעדיין לא הופרדה מהבנקים, ונשלטת על ידי דיסקונט והבינלאומי. האם גם היא תופרט?
"יש לנו זמן עד ינואר 2023 כדי לבדוק את פעילות כאל ולתת המלצה בנידון לשר האוצר, שאמור לקבל את ההחלטה. כבר התחלנו בבדיקת פעילות החברה, אבל עדיין מוקדם מדי לתת המלצה. לאופציית הבדיקה שקיבלנו יש ערך, וננצל אותה לאורך כל 2022".

מה קורה עם כניסת הבנק הדיגיטלי?
"אנחנו מתרגשים מאוד לקראת כניסתו לפעילות של בנק זה. הבנק הדיגיטלי סיים את תהליך ההיערכות, ואנחנו מקווים שייכנס לפעילות בתחילת 2022. אנחנו מצפים שהוא יביא בשורה משמעותית, שתגדיל את התחרות. משנת 1978 לא התחיל לפעול בישראל שום בנק חדש".

האם יש סיכוי לכניסת בנק זר לישראל?
"יש תמיד סיכוי, ואני תמיד אשמח לכניסת בנק. אבל למה אתה שואל אותי? תשאל אותם. כבר הרבה מאוד שנים לא קרה שבנק זר נכנס לישראל. זה מוכיח שהסביבה הבנקאית בישראל תחרותית. השוק לא גדול, ואין פה הרבה נתח פוטנציאלי. המחירים בעולם הצרכני והעסקי עומדים בסטנדרטים העולמיים, והשוק בישראל לא מספיק גדול. הייתי שמח מאוד לכניסת בנק זר לישראל, גם אם יתמקד בנקאות הדיגיטלית בלבד".

יש טענות שהמערכת הבנקאית חוסמת את כניסתן של חברות פינטק המתחרות מולה.
"אדגיש שהמטרה שלנו היא לפתח את התחרות מול המערכת הבנקאית, אבל גם לבנקים יש פעילות בעולמות התוכן החדשים. אני לא מקבל שום אינדיקציה שהבנקים מונעים פעילות של חברות פינטק מחשש לתחרות. צריך לזכור שלבנקים יש אתגרים בנושא איסור הלבנות הון ומימון כספי טרור, וחייבים לעשות בדיקה יסודית של כל פעילות. מדובר בסוגיית פתיחת החשבון וניהול הסיכונים. בכל מקרה, גם עבור חברות הפינטק השוק הישראלי קטן, ועיקר המדיניות העסקית שלהן הוא להתפתח בחו"ל. אם יתגלו קשיים בפעילות חברות הפינטק מול הבנקים, נטפל בהם. כרגע אין לי אינדיקציה שהבנקים מונעים פעילות מהן. להפך: הם מחפשים שיתוף פעולה איתן".

השבוע פורסם שלקוחה שהרוויחה כמיליון שקל בזכות השקעה בביטקוין לא יכולה להפקיד את הכסף, מפני שבנק הפועלים מסרב. אז הנה דוגמה מוחשית לחוסר שיתוף הפעולה.
"הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים הם עניין אחר, ונדאג להסדיר את הפעילות בתחום עד סוף השנה. אנחנו מתקדמים, ומקווה שנצא עם טיוטת ההנחיות, ואז ייקבעו כללים ברורים גם לגבי השאלה שאתה מעלה. ללקוחות מותר להפקיד את הרווחים, אבל הדבר תלוי במדיניות של כל בנק בנפרד. כל אחד מהבנקים העביר ניירות עמדה בנושא, ואנחנו מאתגרים אותם. בנושא הסחר במטבעות, אנחנו עוקבים אחר הפרסומים. נכון לעכשיו, בנק יכול לסרב לקבל כספי רווחים מביטקוין, כי עדיין אין הסדרה בתחום. אבל יש בנקים שיוכלו לקבל בהתאם למדיניות שלהם".

האם במהלך תפקידך מופעלים על הפיקוח לחצים פוליטיים מצד חברי כנסת?
"אין עליי שום לחצים פוליטיים. אני לא מכיר שום לחץ פוליטי. אנחנו מקצועיים ופועלים לגופו של עניין".

לסיכום, האם אתה יכול לבשר ללקוחות שהמערכת הבנקאית צלחה את משבר הקורונה? היא יציבה?
"אני חושב שיציבות הבנקים טובה מאוד. הלימות ההון עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים, וזאת למרות הגידול בהיקף הנכסים במאזן. עצירת חלוקת הדיווידנדים העלתה את הלימות ההון וחיזקה את היציבות. איכות תיקי האשראי טובה, אף שיש עדיין אתגרים לעתיד. אני ישן בלילה בסדר גמור, אבל מעט. גם האזרחים יכולים לישון בשקט ולהיות רגועים, כי יש מי ששומר על הפיקדונות שלהם בבנקים לצד קידום המרקם החברתי".