עד כמה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מוטרד מההיחלשות הדרמטית של השקל לעומת הדולר? עדות לכך ניתן לקבל מנתוני בנק ישראל שפורסמו אתמול על גובה היתרות.

לפי הנתונים, במהלך נובמבר, כששער החליפין חצה כלפי מטה את הרמה של 3.1 שקלים והגיע ל־3.08 ורבו ההערכות שהשער היציג צועד לקידומת 2, בנק ישראל התערב במסחר וקנה 4 מיליארד דולר. הקניות בולטות במיוחד לאור העובדה שחודש קודם לכן ביקר מבקר המדינה מנתניהו אנגלמן את מדיניות רכישות המטבע של בנק ישראל ואת גובה היתרות. כאמור, למרות זאת הנגיד הוכיח כי בנק ישראל יתערב בשער החליפין כל אימת שיידרש.

זאת ועוד: ההתערבות במהלך נובמבר נעשתה לאחר שבנק ישראל כבר מיצה את מכסת הרכישות שקבע לעצמו בתחילת 2021, שהיקפה עמד על 30 מיליארד דולר. שני אירועים אלה מוכיחים כי הנגיד נחרץ בעמדתו להגן על שער החליפין ברמות שבהן הוא יוצא משיווי משקל.
כך או אחרת, בעקבות רכישות אלה זינקו יתרות המטבע ל־208.7 מיליארד דולר. בשנה האחרונה (נובמבר 2020 עד נובמבר 2021) זינקו היתרות ב־42 מיליארד דולר.

יתרות המטבע כבר מהוות 45.9% מהתוצר במשק. היתרות בנובמבר גדלו ב־1.3 מיליארד דולר בלבד, ומה שמנע גידול נוסף בגובה היתרות היה העברת 463 מיליון דולר של הממשלה לחו"ל וכן שערוך מטבע חוץ בהיקף של 2.3 מיליארד דולר.

למרות ההתערבות בשווקים הדולר נחלש אתמול ונסחר ברמה של 3.15 שקלים. אחת הסיבות לכך היא התגברות הציפיות של אנליסטים לעליית הריבית בארה"ב בעקבות האינפלציה, וההערכה שבעקבות כך הריבית עלולה לעלות גם אצלנו. עליית הריבית בישראל תגדיל עוד יותר את אטרקטיביות ההשקעה בשקל ותחליש את הדולר לעומתו.

הנגיד מוטרד: בנק ישראל רכש בנובמבר האחרון ארבעה מיליארד דולר

בעקבות כך גובה יתרות המטבע זינק ל־208.7 מיליארד דולר. היקף רכישות המט"ח בשנה האחרונה הסתכם ב־42 מיליארד דולר. הרכישות סייעו לחזק את הדולר מול השקל