שירות התעסוקה פרסם הבוקר (שני) את "דופק שוק העבודה" לחודש נובמבר, המסכם את התנועות התעסוקתיות שנרשמו בחודש זה. לפי הדוח, נוכח הפסקת הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומעלה שנודעה במהלך חודש אוקטובר, ירד מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה למספרו הנמוך ביותר מאז פרץ המשבר ועמד בסוף חודש נובמבר על 191.6 אלף דורשי עבודה.

זאת, בהשוואה לסוף חודש אוקטובר, אז עמד מספרם על כ-248 אלף. כאשר, הירידה המספרית עמדה כ 56 אלף בחודש זה, כלומר בשקלול מספר הנרשמים החדשים,  מדובר בסך הכל בירידה ששיעורה עומד על 22.6%. 

עם זאת, בשירות התעסוקה מסייגים ומבהירים כי לא כל מי שנגרע ממצבת דורשי העבודה בהכרח חזר לעבודה, ובהינתן שמספר המשרות הפנויות במשק מוסיף להיות גבוה אך סביר שרבים מבין מסיימי הזכאות לא חזרו לעבודה ולא מעט מהם יתקשו לשוב לעבודה, מהם שעלולים להזדקק לקצבאות סוציאליות ומהם שאף עלולים לפרוש משוק העבודה, בהינתן שמסיימי הזכאות הם דורשי עבודה מבוגרים. 

הפסקת הזכאות לבני 45 ומעלה השפיעה משמעותית על תמהיל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה לפי סוג התביעה. בסוף נובמבר, עמד מספר תובעי האבטלה על 107.4 אלף, הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה. כאשר, בהתפלגות לפי סיבת רישום עולה כי מבין תובעי האבטלה כ-89 אלף, שהם 82% מסך תובעי האבטלה, שהו באבטלה ללא חל"ת ונותרו ללא מעסיק בקצה ואילו כ-18.4 אלף, המהווים כ 18% מכלל תובעי האבטלה, שהו בחל"ת ויש להם מעסיק בקצה.

היצע מול ביקוש

בשירות התעסוקה מעריכים כי הלחץ הכלכלי צפוי לתת אותותיו ובחודשים הקרובים מספר המשרות הפנויות עתיד לרדת. אם כי, מדגישים בשירות, הנתונים בארה"ב ואף בישראל מלמדים על כך שייתכן מאוד שהירידה תהא איטית יותר בהשוואה לירידה במספר דורשי העבודה. ככל וזה אכן יקרה, היחס בין ההיצע לביקוש ימשיך לרדת, מה שיחזק את ההבנה כי ישנה אי הלימה בין אופי המשרות הפנויות לבין הטעמים, הרצונות והכישורים של דורשי העבודה.

באגף המחקר מבהירים כי לא יהיה מנוס מלחזק את מיומנויות דורשי העבודה ולא זו אף זו אלא גם של העובדים במשק, שוק העבודה משתנה, מי שלא יידע להתאים עצמו לדרישותיו החדשות פשוט יישאר מאחור – או שיתקשה להשתלב בעבודה, ואם ישתלב יתקשה להתמיד ואם יתמיד יתקשה להתקדם. האיום התעסוקתי מאינו תקף רק לגבי דורשי עבודה אלא גם לגבי שמועסק במשק כיום. הנסיבות המשנות וקצב השינויים שאפיינו את השנה וחצי האחרונות מלמדים שוב ושוב שלא לעולם חוסן.  

עובדים בתקופת קורונה (צילום: Shutterstock)
עובדים בתקופת קורונה (צילום: Shutterstock)

התפלגות דורשי העבודה 

בחודש נובמבר התפלגות דורשי העבודה לפי גיל, עמדה על שיעור של 45.5% של בני 51 ומעלה (לעומת 42.8% ערב המשבר), שיעור בני ה 35-50 עמד על 31.8% (לעומת 34.6% ערב המשבר) ואילו שיעור הצעירים עמד על 22.8% (לעומת 22.6% ערב המשבר). לשם השוואה, בשיא המשבר עמד שיעור הצעירים על 44.2% ושיעור המבוגרים על 23.9%. כך או כך, כתוצאה מירידת הצעירים ממצבת דורשי העבודה גובר הביקוש לעובדים בעיקר בענפים בהם ייצוג יתר לעובדים אקדמאים, הרלבנטיים יותר לדורשי עבודה מבוגרים יותר. 

כמו כן, בדומה לתקופה שקודם למשבר, במהלכו וביתר שאת במהלך סגריו, גם בנובמבר שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה גבוה משל גברים – 52.8% לעומת 47.2%, רחוקה ב-0.6% בלבד מהתפלגות שנרשמה ערב המשבר אשר עמדה בפברואר 2020 על 52.2% נשים לעומת 47.8% גברים. 

עוד עולה מהדוח, כי אף שבקרב כל קבוצות האוכלוסייה נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, הירידה היותר משמעותית נרשמה בקרב היהודים שאינם חרדים. בין ספטמבר לנובמבר ירד מספר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ב-51.7 אלף, מספר דורשי העבודה הערבים ירד בכ-10.6 אלף ומספר דורשי העבודה החרדים בכ-2.7 אלף. 

למעשה, בקרב דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים נרשמה מגמה שהיא כתמונת מראה – ירידה עקבית מאז תחילת השנה, לבד מעלייה קלה במאי וביוני, וירידה משמעותית בנובמבר. לעומתם, שיעור הערבים בקרב דורשי העבודה מצוי במגמת עלייה די עקבית מאז ינואר, לבד משתי ירידות שנרשמו במאי ובאוקטובר, כאשר בנובמבר נרשמה העלייה המשמעותית יותר. בכך, חוצה לראשונה שיעור דורשי העבודה הערבים את שיעורם ערב הקורונה – 33% בנובמבר 2021 לעומת 30.6% בפברואר 2020.

"נתון זה", אומרים באגף המחקר, "מדאיג מאוד. שיעור הערבים בקרב תובעי הבטחת ההכנסה הוא גבוה משיעורם באוכלוסייה, וכמו גם כישורי העבודה של רבים מדורשי העבודה הערבים נמוכים יחסית לקבוצות אחרות, נתונים אלו לצד העלייה בשיעורם בקרב דורשי העבודה מאששים את אשר יגורנו – דורשי העבודה הערבים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה, גם בתוך המשבר". 

עוד עולה כי הירידה הגדולה במספר דורשי העבודה שבאה כתוצאה מהפסקת הזכאות לדמי אבטלה ואפיינה את חודש נובמבר השפיעה יותר על דורשי העבודה מהאשכולות הגבוהים (8-10) ששיעורם ירד בחודש זה מ-18.2% ל-14.7%, לראשונה פחות משיעורם ערב המשבר שעמד בפברואר 2020 על 15.7%. בדומה, גם בקרב דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים (1-3) נרשמה ירידה במהלך נובמבר, אם כי בעצימות נמוכה בהרבה של 1.3 נקודות האחוז מ-43.5% באוקטובר ל-42.2% בנובמבר. לעומתם, שיעור דורשי העבודה מאשכולות הביניים (4-7) רשם עלייה משמעותית בנובמבר של 4.8 נקודות האחוז, מ 38.3% באוקטובר ל 43.1% בנובמבר. 

גם בנובמבר, הערים הערביות מובילות – אום אל פחם בראש עם 11.9%, רהט אחריה עם 10.8%, סחנין שלישית עם 10.4%, נצרת עם 9% ועכו שהיא עיר מעורבת עם 8.4%. מנגד, הירידות הגדולות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו בערים החזקות מגוש דן ומהמרכז – רמת השרון עם 43.9%, רעננה ור"ג עם 42.1% והוד השרון עם 42%.

עבודה (צילום: אינגאימג')
עבודה (צילום: אינגאימג')

בשירות התעסוקה מציינים כי בכל הערים נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה בהשוואה לאוקטובר, אך שיעור השינוי בערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה יותר הייתה גם הנמוכה יותר. כך, למשל ברהט ובאום אל פחם, שתי הערים המובילות את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, נרשמו גם הירידות הנמוכות ביותר עם 7.2% ו-9.2% בהתאמה. לעומתן, בערי המרכז וגוש דן נרשמו ירידות דרמטיות במספר דורשי העבודה – ברמת השרון ירידה של 43.9%, ברעננה וברמת גן 42.1%, הוד השרון 42% ובגבעתיים ירידה של 41%. 

נתונים אלו, מדגישים בשירות, מבטאים את הקושי של דורשי העבודה הערבים ובעלי המיומנויות הנמוכות לשוב למעגל העבודה גם בתום תקופת הזכאות ובפתיחת המשק, ולהפך מלמדות גם על היתרון שיש לבעלי המיומנויות הנמוכות ושל דורשי העבודה מהאשכולות היותר גבוהים לשוב לעבודה.