אבי בן אסייג, מנכ"ל אסם, דואג לכם ישראלים יקרים. "אני פטריוט ואוהב את הארץ שבה נולדתי", הכריז בראיון שהעניק לפני שנה בדיוק. בדצמבר 2020 (לעיתונאית מירב קריסטל), והוסיף בדאגה עמוקה, "היבוא צומח בשיעורים דו ספרתיים בכל שנה. זה חד משמעית על חשבון התעשיה הישראלית".

אסייג אוהב אתכם אזרחים יקרים - והוא חרד לתעשייה הישראלית עד כדי כך, שהודיע הבוקר על העלאת מחירים שתנוע בין 3%-7% - על מאות ממוצרי החברה בהם דגנים, פסטות, חטיפים, פתיתים, אטריות, קוסקוס, ורטבים.

כמו פטריוט טוב, יש לבן אסייג נימוקים לעליית המחיר הלא מתונה והלא מוצדקת הזו: עליית חומרי הגלם, האריזות, והתייקרות עלויות השינוע במאות אחוזים, גם בניכוי שערי החליפין (שנמצאים קרוב לרצפה). אבל יש גם צ'ופר: מחירי המטרנה לא יעלו באופן פלאי.

הפטריוט מאסם, שנקנתה במלואה על ידי נסטלה השווייצרית לפני שנים (אבל בואו לא נערב גויים בשיח של אוהבי ישראל בכל מאודם) אמר עוד בראיון המונומנטלי ההוא: "יש מדינות שונות בעולם ששקלו ברצינות לייצר רק עבור תושבי המדינה שלהם. לכן מדינת ישראל חייבת להתעורר, התעשייה המקומית חשובה לחוסן הלאומי. אם נסתמך על יבוא - נאבד מהחוסן שלנו". אז אם אסם מייצרת בארץ, אז מה פתאום הוא מוסיף את עלויות השינוע לצרכן?

חגיגה בסופרמרקט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
חגיגה בסופרמרקט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

כאן יצא המרצע מהשק. כשנשאל האם החברה מייבאת מוצרים מחו"ל, מתברר שמגן התעשייה הישראלית הוא יבואן בעצמו: "אני מייצר חלק בארץ, אבל את צודקת, הרוב מיבוא. למה הפסקנו לייצר רק בארץ? בגלל כדאיות ייצור. כי מכונה אחת באיטליה מייצרת ספגטי בלי לעצור. אצלי בכל שעה מייצרים סוג אחר. זה מאוד לא יעיל. אני יכול לקנות מייבוא הרבה יותר בזול".

מר בן אסייג, נסטלה - אסם נכבדה. כשנוח לכם, אתם פטריוטים ישראלים, בעיקר כשזה נוגע לבקשת עזרה מהממשלה לסייע לכם בהפחתת סימון מוצרים במדבקות אדומות באותה כתבה קבל המנכ"ל שהממשלה כופה עליו לסמן 28% ממוצריו במדבקות אדומות, דבר שיפגע במכירות היפות, שעמדו ב-2015 על מחזור של 4.5 מיליארד שקל. למה אנחנו נדרשים ל-2015? כי לא ידוע מה המחזור היום, כיוון שבלחץ חברי ההנהלה -הישראלית דווקא - היא נמחקה מהבורסה בת"א. מה שכן ידוע שנתח השוק של אסם נסטלה במכירות המזון עומד על 7.5% מנתח השוק, החברה השלישית בגודלה בארץ.

אבי בן אסאייג (צילום: איציק שוקל)
אבי בן אסאייג (צילום: איציק שוקל)

עוד פרט מעניין שכדאי לשים אליו לב, הוא שיעור ההתייקרות שבו בחרו אנשיו של בן אסייג, שעומד על עליית מחירים ממוצעת של 4.6%. למה דווקא נבחר המספר הזה? אפשר להניח שהוא קשור לעליית מחירי החשמל הצפויה ב-4.9% והמלצת ועדת המחירים לצרכן לעלות את מחירי החלב בפיקוח בממוצע של 5.5% בקירוב. שני נתונים אמפיריים שבניגוד לסיפורים, נכונים או לא, על התייקרות חומרי הגלם והשינוע למשל, אנחנו יכולים להבין. שניהם תירוצים נפלאים לעליית מחיר מופרזת ומיותרת, בחסדי הרגולטור, לא פחות.

רמי לוי בוועדת הכלכלה בכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
רמי לוי בוועדת הכלכלה בכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בכירי נסטלה-אסם חמקו ממצעד מנהלי רשתות השיווק והיצרניות הגדולות שזומנו לחקירה ברשות התחרות, אולי מפני שהשכילו לשתוק כשכל היתר דיברו בפומבי על רצונם לייקר מוצרים. בן אסייג הוכיח שהוא הוא לא רק ישראלי אסלי, אלא גם לא פראייר, עת הקפיץ את המחירים, היישר מהמקפצה, אולי כי הוא יודע שרכבת החקירות כבר חלפה על פניו מזמן.

בואו נקווה שהוא לא יוכל לחמוק מזעמם של הצרכנים, שלא יסלחו לו על כפל הפנים: מצד אחד פטריוט שרוממות התעשייה הישראלית בפיו ומצד שני, לא נותן לפטריוטיות לבלבל אותו כשצריך לגרד עוד כמה שקלים מאזרחי ישראל.