"הקונספט שלפיו כל פעילות עסקית שעוסקת בחדשנות צריכה לבוא מאזור תל אביב הוא מוטעה - יש נושאים חדשניים כמו פוד־טק, אגרו־טק או רפואה דיגיטלית שזקוקים למשאבים במקומות אחרים", מסביר אראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן JVP וMargalit Startup City־, שמתריע מפני משבר כוח האדם שמורגש היום בענף ההייטק בישראל.
"הגליל והנגב יהיו הממדים החדשים של ההייטק הישראלי. ישראל צריכה לפתוח את ההייטק לקהילות חדשות באזורים חדשים - לייצר מוקדי הייטק בפריפריה, להקים אזורי צמיחה חדשים, מסביר מרגלית. "ההייטק לא יכול להישאר במגדל השן והוא חייב להיות נגיש להרבה יותר אנשים, בין היתר באמצעות חינוך מגיל צעיר.
טכנולוגיה והייטק יהיו הכוח המניע ליצירת מפנה ושינוי פוליטי באזור. השינויים האזוריים עם מדינות ערב פתחו שוק עולמי ענק חדש שלא ידענו כמותו עשורים. חדי־הקרן הבאים יגיעו משיתופי פעולה טכנולוגיים באזור. הממשלה חייבת למקד סיוע גדול בנושאים שונים ובאזורים שונים בארץ, להחזיר את התמריץ לכל חברה לקלוט אוכלוסיות ייחודיות ולהקים אוניברסיטה ראשונה בגליל".
מרגלית, מבכירי ההייטק הישראלי, אחראי להקמתם של Margalit Startup City - רשת מרכזי חדשנות מובילים בארץ ובעולם. המודל הייחודי של מרכזי חדשנות אלו מבוסס על חיבור משקיעים, גורמי ממשלה, אקדמיות, סטארטאפים וחברות רב־לאומיות עם יזמות חברתית ותרבותית. כל אלו יחד מייצרים מנוע צמיחה כלכלי אזורי, מקומות עבודה חדשים ושינוי מציאות חיים של אנשים רבים.
בספטמבר האחרון השיק את מרכז הפוד־טק הבינלאומי של ישראל Margalit Startup City בקריית שמונה. המרכז בגליל, שמהווה בית לשיתוף פעולה בין חברות ענק, סטארטאפים ואקדמיה, מתמקד בפיתוח פתרונות לבעיות הבוערות של העולם, כגון חקלאות חכמה, התחממות כדור הארץ, חלבון חלופי, רעב עולמי והצורך במזון בריא. הוא עתיד לשנות את מפת התעסוקה של האזור כולו, ולהפוך את הגליל למעצמה בינלאומית בתחום.
"בגליל יש מכוני מחקר של הקיבוצים והמושבים, עשייה חקלאית מאוד ענפה וגם גישות שונות של מסורת חקלאית בגלל האוכלוסייה המגוונת, הכוללת גם יהודים, ערבים ודרוזים", מסביר מרגלית, שמדגיש כי המרכז מבוסס על אקו־סיסטם ייחודי המחבר בין קיבוצי הגליל והיישובים בסביבה, עירונים וקיבוצניקים, חילונים ודתיים, ערבים ויהודים. "עיר, או אזור כמו הגליל, צריכים לשאול את עצמם אם יש תחום שהם יכולים להשקיע בו ולהוביל בו את ישראל תוך חמש עד שבע שנים, ובדרך הזו ליצור עשרות אלפי מקומות עבודה איכותיים עם משכורות גבוהות".
למרכז יש השפעה אדירה על מערכת החינוך של האזור כולו באמצעות יצירת מסגרות ותוכניות מיוחדות ללימודי יזמות ופוד־טק. ילדי קריית שמונה ויישובי הגליל ילמדו במסלולים ייחודיים של טכנולוגיה ויזמות הפועלים יחד עם Margalit Startup City Community (בקהילה) - הארגון החברתי שהקים מרגלית לפני מעל 20 שנה, שמביא את החינוך הטכנולוגי לבתי הספר ולתלמידי האזור. בין החברות שכבר הצטרפו למרכז:JNF , קבוצת לוצאטו, Cisco ,Deloitte, בנק הפועלים, מכון המחקר מיגל, המכללה האקדמית תל חי, החברה לפיתוח הגליל, פישר בכר חן, דיגיטל ואלי ועוד.
"אתה מקבל הזדמנות אדירה ליצור משהו חדש שלא עושים אותו במקומות אחרים, והוא מוביל בתחומו בארץ ובעולם", מוסיף מרגלית. "בימים האחרונים הוצגה בפניי אפשרות לפתוח בניין שני בקריית שמונה, וראיתי את כמות החברות, בינלאומיות וישראליות, שזקוקות לחדשנות ורוצות נוכחות במרכז. הן מעוניינות להיות במקום שנותן את כל העזרה, בין אם זה המנטורים שלנו, השקעות כספיות וכמובן גישה לנתוני המחקר המתקדמים ביותר בתחום. מרכזים כאלה הם הסיכוי הכי טוב למקום מרוחק כמו קריית שמונה, או אזור הגליל, לשחק בליגה הבינלאומית של הגדולים".
פריסה בינלאומית
מרכז הפוד־טק בגליל מצטרף למרכזי החדשנות הבינלאומיים שהקים מרגלית בירושלים, באר שבע, חיפה, תל אביב וניו יורק. המטרה היא לייצר האבּ, המקשר בין היזמים הישראלים, מדרום ועד צפון, לשוק הבינלאומי. אחרי שנתיים מאז השקתו, הפך המרכז בניו יורק לבית עבור 35 חברות מובילות וכ–350 עובדים. זאת לצד שיתופי פעולה עם האוניברסיטאות הגדולות NYU, קורנל, קולומביה ו–CUNY.
לדברי מרגלית: "ההייטק הישראלי היה אחד מהגורמים החשובים והמרכזיים שהובילו לפתיחתה של העיר בתקופה המאתגרת של הקורונה, וסימנו אותה כמרכז שממשיך לקשר בין מדינות שונות וחדשנות פורצת גבולות". שיתופי פעולה כאלה קיימים גם במרכזי החדשנות של מרגלית בארץ. לאחרונה הושק מיזם חדש בעיר התחתית של חיפה - אקסלרטור ליזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית.
כוחו של המיזם טמון בחיבורים בין השחקנים המובילים בתחום בישראל, כמו בתי החולים רמב"ם והמרכז הרפואי בני ציון, מוסדות אקדמיים בצפון כמו הטכניון, גופי ממשלה וחברות פרטיות וציבוריות מישראל ומרחבי העולם. שותפים נוספים כוללים את פיליפס, רשות החדשנות, Road 2, סופר פארם, IBM ,NVIDIA ועוד. "חיפה היא לא פריפריה, אבל בגלל התפיסה האורבנית שלה היא איבדה מהצעירים שלה", מסביר מרגלית, שגדל לא הרחק משם, בעיר כרמיאל. "עם השנים המסחר וההייטק יצאו מהעיר, ואחד הדברים החשובים הוא להחזיר את הצעירים לרחובות, שיפגשו אחד את השני באזורי המסחר והפיתוח.
"אם רוצים לפנות את בתי הזיקוק מהעיר, צריך לחשוב על מודל אחר, שיספק איכות חיים טובה לצד תעסוקה עם משכורות גבוהות והובלה עסקית וטכנולוגית בתחומים מסוימים, לדוגמה נושא הבריאות הדיגיטלית", הוא מדגיש. אחת מהחברות הממחישות את הפוטנציאל באזור הצפון היא נאניט (Nanit), שיצאה מהטכניון בחיפה ופיתחה מצלמת שינה דיגיטלית לניטור שינת תינוקות. חיבור מוצלח עם אוניברסיטת קורנל בניו יורק הולידה חברה שייצרה 60 מיליון דולר במכירות, ועושה חיל בתחום.
"זה ממחיש את ההבדל המהותי בין החברות הישראליות לאירופיות", מסביר מרגלית. "האירופים לרוב נשארים במקום אחד, מכיוון שמדינת המוצא שלהם גדולה, בעוד אנחנו מסתכלים אל אירופה, ארה"ב והיום גם אל השוק הערבי. "יש לנו חדשנות ופיתוחים שמייצרים דרמה אמיתית ברמה הבינלאומית, ולכן זה נהיה ממש מעניין ואטרקטיבי. 14 חברות שלנו כבר מוכרות בדובאי ואבו דאבי, ואנחנו נכנסים למקומות נוספים בעולם. יש השקעות רבות באזור, וישראל יכולה להיות חלק מזה אם נעשה את זה חכם".
פיצוח המודל החברתי של ההייטק
תחת הנהגתו של מרגלית, עד היום השקיעה קרן JVP ביותר מ־160 חברות, גייסה 1.6 מיליארד דולר, הובילה עשרות אקזיטים, 12 הנפקות בנאסד"ק ודורגה כאחת משש קרנות ההון סיכון המובילות בעולם. מרגלית, לשעבר יו"ר סייברארק, אחת מחברות הסייבר המובילות בעולם, מכהן כיו"ר היוניקורן ארניקס וחברות מובילות נוספות, בהן קונטרולאפ, נאניט, סנטריקל ואניקליפ. הוא היה המשקיע הגדול בסייברארק, קליקטק וקוגנט - מהיוניקורנס הבולטים שיצאו מישראל.
אבל מעבר לפעילות העסקית הנרחבת, מרגלית גם פיצח את המודל החברתי של ההייטק, מתוך הבנה שההייטק חייב לצאת מהבועה במרכז הארץ ולהיפתח לחלקים גיאוגרפיים חדשים ואוכלוסיות חדשות: הגליל, הנגב, המגזר הערבי והחרדי. הוא מדגיש כי הדבר הזה צריך להתרחש בחמש השנים הקרובות - אחרת ישראל תישאר מאחור. "שנת 2021 הוכיחה כי הטכנולוגיה וההייטק הם מנוע הצמיחה הכי משמעותי בישראל, בהכנסותיו, בעמידות שלו בפני כל משבר עולמי וביצירת מקומות עבודה", מדגיש מרגלית.
"במרכז שלנו בירושלים אנחנו עוסקים ב־AI ובטכנולוגיית ענן. לפני כ־15 שנה לא היה פה כמעט כלום ועכשיו קיימים מעל 20 אלף מקומות עבודה בהייטק, והאקזיטים הכי גדולים יצאו מעיר הבירה. זו הוכחה שגם אוכלוסיות אחרות נכנסות כיום להייטק: צעירים חרדים וערבים. המודל הוא אחר, לא כולם צריכים להיראות אותו הדבר. השוק הזה זקוק לעובדים איכותיים, ובמקום שנחפש אותם באוקראינה או הודו הגיע הזמן להסתכל למזרח העיר והשכונות החרדיות".
מרגלית מדגיש את החשיבות במעורבות ממשלתית בפיתוח כלכלי של האזורים המרוחקים מהמרכז. "הפקידים במשרדי הכלכלה והאוצר מאוד איתנו, וזה עוזר לנו עם התמריצים. אני מרגיש שיש קשב גם מראש הממשלה נפתלי בנט, משרת הפנים איילת שקד, משרת הכלכלה אורנה ברביבאי ומשרת המדע אורית פרקש־הכהן. יש אמון, כי הם רואים תהליכים עסקיים שקורים בשטח. עם זאת זה עדיין לא מתורגם להקצאת משאבים לאומית והרבה מהעבודה צריכה להיות בפיתוח כלכלי של האזור", הוא מסביר.
"אני לא יכול לחפש רק חברות וסטארטאפים מישראל, אני חייב להגיע לכל החברות הרב־לאומיות בעולם, להסביר להם את הפוטנציאל של מה שקורה בישראל, איזה מחקר מתקדם יש כאן. המדינה צריכה להבין שתפקידה לשווק את האזור כי אנחנו לא לבד ויש תחרות קשה בעולם וזה צריך להיות שיח לאומי כדי להעמיק את הקשר בין הסקטור העסקי לאזור".
מרגלית מחובר לסוגיה החברתית כבר שנים. לפני 20 שנה הקים יחד עם דבי רעייתו את העמותה החברתית Margalit Startup City Community (בקהילה) במטרה לצמצם פערים. עד היום העמותה פעלה עם יותר מ־45 אלף ילדים ובני נוער, באמצעות כ־800 מתנדבי שנת שירות, שפעלו ופועלים בכל רחבי הארץ לאורך השנים. שנת 2021 עמדה בסימן של חיבורים בין ילדי בתי הספר מהפריפריה עם חברות הפורטפוליו של JVP - במטרה לתת לילדים את התשוקה להיות יזמים בדרכם, לחשוף אותם אל עולם החדשנות הטכנולוגית בכל התחומים - טכנולוגיות מזון, סייבר, מדיה וביג דאטה.
מרגלית, בנם של איציק ומיקי מרגלית, אב מנהל מתנ"ס ואמא מחנכת, רואה בחינוך כהזדמנות הטובה ביותר. "אני לא מרגיש שלם עם עצמי אם לא אוכל לתרום לכך שכלל הילדים בצפון, בדרום ובפריפריה לא יהיו מעורבים בזה", הוא מדגיש. "החיבור בין העשייה החברתית לעשייה הכלכלית יוצר לבן אדם משמעות של משהו שהוא יותר שלם, יש בזה יותר אושר. לאחרונה הופתעתי לראות שיש בתי ספר שהלכו בעקבותינו וגם הכניסו טכנולוגיה ופוד־טק, כך שזה כבר לא רק אצלנו. ישבתי עם הילדים וזה היה כל כך מרגש, אתה מרגיש שאתה מגלגל כדור שלג חיובי ויוצר שפה חדשה באזור שהיה רגיל לדבר על עצמו עד כה במונחים של מצוקה, ועכשיו במונחי הובלה והצטיינות".