מי אני: הבן של מסעודה ואליהו, יהודי ציוני, מרוקאי, מסורתי, ירוחמי. אדם חברתי שאכפת לו מאנשים שקשה להם, אבא בינוני עם אישה גדולה מהחיים.

שורשים: הצד של אבי מגיע מכפר בהרי האטלס, שם חיו חיי שיתוף עם המקומיים. סבא היה תלמיד חכם שידע גם לכלכל את המשפחה בחקלאות. סבתא נפטרה ונקברה במרוקו, וסבא עלה עם המשפחה ב־1963, בעקבות אחד הבנים, שהגיע למבשרת ציון בירושלים. אמא היא נצר למשפחת ועקנין, שהייתה ידועה כמשפחת סוחרים ממולחת, שהיה לה עסק בכפר.

ילדיו של סבא מרדכי, הדודים שלי, עברו למרקש ולקזבלנקה ופתחו סניפים. אמא צוחקת שאבא בא מבית של חכמים ושאצלה ידעו לעשות כסף.ההורים הכירו במרוקו. אמא הייתה מיועדת למישהו אחר, ואחרי שאבא קידש אותה בצחוק, הרב אמר שאין צחוק ושהם נשואים. אחותה התחתנה במקומה עם הבחור.

כשעלו לארץ, בתחילת שנות ה–60, עם חמישה ילדים, הם ביקשו להגיע לירושלים ומצאו את עצמם במעברה בירוחם. משם הם עברו לדירת שני חדרי שינה עם סלון ומטבחון. ב־1980 שדרגה אותם עמידר לדירת שלושה חדרים. אבא הקים בית כנסת, נקלט בסיבי דימונה, אחר כך גויס לקמ"ג ועבד עד עשר בלילה בשביל השעות הנוספות. אמא ניקתה בבית הספר ובבתים של עובדי מקורות.


הילדות שלי: היה שלב שבו חשבתי שההורים לא שייכים לזהות הצברית שלי, ועם הזמן הבנתי שהם אנשים נאצלים ודמויות מופת. לא היה הרבה כסף בבית, אבל היו ערכים והמון אהבה. גרנו בדירה הקטנה תשעה ילדים, הורים וסבא. ישנתי עם ההורים עד גיל 6, אחי הגדול קיבל חדר משלו והסכים לישון עם סבא, ושאר האחים ישנו על מזרנים בסלון - ראש אל זנב.


ביסודי הצלחתי בלי להתאמץ, ומכיתה ה' ואילך השתתפתי בחוגי סיירות ובפעולות בבני עקיבא. למדתי בישיבה תיכונית, אבל המרחק היה קשה לי. ישבתי חצי שנה בבית כי התיכון בדימונה לא היה מאתגר מספיק. ואז אחי נהרג. ביקשתי הזדמנות שנייה בישיבה, ואחד המדריכים עזר לי להחזיק מעמד עד כיתה י"א. התחלתי ללמוד בי"ב, ואז החלטתי להתגייס מוקדם לגולני. ההורים חתמו פעמיים - גם להסכמה לשירות קרבי כמשפחה שכולה וגם לגיוס מוקדם.


אבי ז"ל: אחי הגדול. הוא הלך ללמוד בפנימייה צבאית בגיל 14, יועד לחיל חימוש, עבר תאונת דרכים, נפצע, והתמוטט בבית של אחותי שבוע לאחר מכן. הייתי במחנה קיץ של בני עקיבא והקפיצו אותי הביתה. זה היה שבר גדול וגרם להורים להתכנס ולהסתגר. אבא נפטר כשהייתי בן 25, בתאריך שבו נפטר אחי, ובצירוף מקרים מצמרר, באותו חדר בבית החולים ובאותה המיטה.


אילנה: אשתי. האישה של חיי, אשת אשכולות שמדריכת קבוצות של מנהיגות ב"אורות" ומנחה מורים בבתי ספר לא דתיים על יהדות וזהות יהודית במובנה הרחב. היא מרצה למכינות ומובילה מקהלה. המדריכה מבני עקיבא שבישרה לי על התמוטטותו של אחי אמרה שכדאי לי להיות בקשר עם ילדה מירושלים, והתחלנו להתכתב. בגיל 19 היא הגיעה לירוחם במסגרת גרעין נח"ל, והתחתנו בני 22. אני לא יודע להגיד לאשתי שאני אוהב אותה בכל יום, אז אני כותב לה שירים. אחד מהם הלחנתי. יש לנו חמישה ילדים ואנחנו גרים בירוחם.


קריירה: עסקתי ביזמות חברתית, בחינוך לסביבה ולטבע ובעבודה עם נוער בסיכון בירוחם במשך שנים. כשהרגשתי שיש לי מספיק ניסיון מקצועי וחברתי, החלטתי ב־2010 להתמודד לראשות המועצה ונבחרתי כמחליפו של עמרם מצנע, שעמד בראש הוועדה הקרואה. הודעתי לציבור שאכהן במשך שתי קדנציות ואפרוש - וכך היה. אחרי שהעליתי את ירוחם על דרך המלך ופרשתי, הקמתי את מפלגת אחי ישראלי עם עדינה בר שלום וגדעון שפר, מתוך אמונה בטוב משותף, בניהול מחלוקות ובמציאת אזורי הסכמה.


כשבני גנץ הקים את מפלגת כחול לבן, הבנתי שצו השעה הוא איחוד, והצטרפתי אליו. לאחר שנבחרנו לכנסת מוניתי לשר לעניינים חברתיים במשרד הביטחון ולקחתי על עצמי את נושא המיגון והטיפול בנכי צה"ל ואת מרכיבי הביטחון ביישובים. הייתי גם השר לעניינים אסטרטגיים והשר לשוויון חברתי.

בני גנץ (צילום: מרק ישראל סלם)בני גנץ (צילום: מרק ישראל סלם)


אכזבה: בכנסת הנוכחית רציתי להיות שר החינוך, הרווחה, הפנים או המשפטים, ואותם הייתי לוקח מחר. מכיוון שזה לא היה פנוי בשבילנו, הוצע לי להיות יו"ר ועדת הכלכלה. אין לי עניין להיות שר מהדרג השלישי. בסופו של דבר, וזו חוכמה בדיעבד, לא ידעתי כמה השפעה יכולה להיות לה. אין עוד ועדה בכנסת שכפופים אליה שבעה משרדים - כלכלה, שיכון, תשתיות, תחבורה, חקלאות, נגב גליל, תקשורת - וכל חקיקה ותקנת תקנות שלהם חייבת את האישור שלנו.

השיניים של ועדת הכלכלה הם יחסי הגומלין שלנו עם הממשלה. הם זקוקים לנו לתקנות, להוראות שעה, לקידום רפורמות וחוקים, ואני זקוק להם כדי שיקשיבו לאזרחים ולבעיות המיידיות שעולות במשק, עם דגש על יוקר המחיה ופגיעה בחלשים. צריך לדעת להשתמש בכך בתבונה. כך הצלחנו להפחית את הצמצום במסגרות האשראי בבנקים.


אורנה ברביבאי: לא מתפקידי לחלק ציונים לשרים. אם אני הייתי במשרד הכלכלה, הייתי שם את התייקרות המחירים בראש סדר העדיפויות שלי. שר הכלכלה יכול להפעיל לחץ ולעשות דברים, לרתום את משרדי האוצר והחקלאות. האזרחים מיואשים וקולם לא נשמע. אני מתכוון לטפל בזה בכל כוחי, ואני לא מחשיב זאת לקרב אבוד.

יוקר המחיה: לא מזמן ערכו סקר נרחב בישראל ושאלו את הנדגמים מה הכי חשוב להם. במקום הראשון היה הביטחון האישי ובשני יוקר המחיה. ואני אומר לך  שהדבר שהכי כואב לאזרחים הוא יוקר המחיה. קראתי לראש הממשלה, ואני קורא לו שוב, להקים צוות שרים בין־משרדי בראשותו לטיפול ביוקר המחיה.

כמו שיש קבינט ביטחוני, צריך להיות קבינט ליוקר המחיה, בהשתתפות כל המשרדים שנוגעים לקיום היומיומי של האזרחים, ועליהם להיות נועזים. כשיש עליות שאנחנו תופסים כמניפולטיביות, כמו תיאום המחירים בין רשתות המזון, צריך לטפל בהן נקודתית.


מאבק: אני מתכוון לעשות במסגרת הוועדה מחקר על 20 הגופים במשק שמחזיקים את הייצור והיבוא. נחשוף מה הרווחים שלהם, שרובם אינם מדווחים לציבור כיוון שהחברות לא נסחרות בבורסה. יש ליבואנים וליצרנים כלל: אף פעם לא נרוויח פחות ממה שהרווחנו קודם. נזמן את ההנהלות שלהם לדיון אצלנו ונדרוש תשובות לשאלה אם אפשר להסתפק ברווח צנוע ולהוזיל מחירים ולא רק להעלות אותם. לבדנו לא נצליח לנצח את המלחמה הזאת, אבל לא ניתן לנושא הזה לגווע.

חרם: האזרח צריך להחרים מונופולים. רשתות המזון הגיעו לרווחי שיא בשנה שעברה, והן לא חייבות להעלות מחירים. במדינת ישראל יש כמה גופים שצריכים להילחם בהם. יש את רשות התחרות, שצריכה להיות אגרסיבית יותר, ומונתה לה מנהלת חדשה מתוך הארגון - מיכל כהן, שלא נכנסה בדלת מסתובבת מארגון בניגוד אינטרסים, ואני מקווה שהיא תהיה נחושה ונשכנית, שהיא תכריז על מונופולים חדשים ותטיל הגבלות וקנסות של עד 100 מיליון שקלים שנמצאים בסמכותה לאלו שעוברים על חוקי התחרות.


ענישה קשה: כל הרשויות צריכות להיות נשכניות נגד קרטלים, מונופולים ודואופולים שעושקים את הציבור. כשבשנה אחת יוטלו כמה קנסות של מאות מיליונים, זו תהיה שנת המהפך. הם לא יעשו יותר מניפולציות על הצרכן כי זה לא ישתלם להם. החוכמה היא לא להכניס אדם אחד לכלא. אם לא יפגעו בחמישה ארגונים יחד, לא נראה אותם נרגעים.

לצדה של רשות התחרות יש גם את המועצה לצרכנות ואת הרשות להגנת הצרכן. הגשנו עם המועצה לצרכנות תביעה ייצוגית נגד הבנקים, והיא התקבלה. הגופים במשק צריכים לדעת שהעיניים שלנו נעוצות בגב שלהם, ושתי הרשויות הללו חייבות לעבוד ולא להתמהמה, כשלצדם הפיקוח על הבנקים ורשות ניירות הערך. רפורמת היבוא היא מרכיב חשוב בהפחתת יוקר המחיה, והיא מצטרפת לרפורמת הבנקאות הפתוחה שהעברנו. מכיוון שמכון התקנים אמור להיפגע ממנה, דרשנו להסב את העובדים לתפקידי פיקוח על יישומה בשטח.

רפורמה בחקלאות: טעות של שר האוצר ושר החקלאות לעשות צעדים חד־צדדיים ללא הידברות עם הצד השני. זה פוגע בחקלאים ובקואליציה, כי הנושא רגיש. טיפלתי ברפורמה בענף ההטלה, והוא ימשיך להיות מתוכנן ומנוהל על דעת ראשי הענף שנה קדימה ואז נמשיך. הרפורמה בפירות והירקות לא תעבוד בוועדה בלי הידברות בין הצדדים כמו שעשינו בבנקאות הפתוחה, ביצוא וביבוא.

החד־צדדיות יכולה לבוא בהורדת מכסים ביבוא, אבל זה לא צעד שלם ויהיו לה השלכות גם בפוליטיקה. אני מתכוון להיות מנהיג של הסכמות. כן, יש צורך לעשות את הרפורמה, לדאוג שהחקלאות תהיה טכנולוגית, תנצל טוב יותר את הקרקע, תהיה אקולוגית ותעודד חקלאים צעירים להיכנס לענף, אבל אי אפשר לעשות את זה בגרזן.

שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


פיצוי בעלי עסקים: הדרישה לפיצוי של מי שנפגע באופן מדיד היא מוצדקת. אפשר לראות את הפגיעה בדוחות מס הכנסה ומע"מ של התעופה, התיירות הנכנסת, מורי הדרך, עסקי הפנאי, והם צריכים לקבל סיוע ועזרה, כי הממשלה תיבחן על כך. נעשה דיון משותף של ועדת העבודה והכלכלה ונדרוש מענה מספק.


נטיעות בנגב: כבן הנגב, אני יכול לומר שאנחנו מדינה יהודית, ציונית, ודמוקרטית, וניטע בנגב ובגליל. אף אחד לא יכתיב לנו מה לעשות ואיך להשתמש בעתודות הקרקע.


קורונה: אשתי נדבקה מהבת שלנו ואני נדבקתי ממנה. כך קרה ששנינו, עם שלוש הבנות והחתן, היינו בבידוד יחד. נדבקתי לאחר שלושה חיסונים, אז היו לי יום וחצי קשים וכבר הכל טוב. לקורונה יש השלכות של עייפות וחולשה וצריך לתת זמן להתאוששות.


פנאי: רוכב על אופני הרים במדבר וצובר שם שעות לנפש וגם אוהב לבשל. אני נאלץ לקרוא הרבה בשביל העבודה, וספר או שיר טוב עושים לי נעים בנשמה.


צופה פני עתיד: אשמח להיות שר משמעותי בממשלה, ואם אהיה שר מצוין, לאחר כמה שנים אהיה גם ראש ממשלה. הקב"ה בירך אותי להיבחר ארבע פעמים לכנסת, להיות שר בשלושה משרדים ולעמוד בראש הוועדה המשפיעה בכנסת, וכל זה בתוך שנתיים.בבב