"החלטנו להאריך את קרן ההלוואות בערבות מדינה, כך שלא יהיה מצב שבו לא יינתן מענה לצורך באשראי לעסקים קטנים ובינוניים. מדובר בערבות של 95%, ואנחנו גם נותנים 'גרייס' של שלושה חודשים בהחזר ההלוואה. אין סיכוי שעסק בקשיים יישאר ללא מימון", כך אמר החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג.

לפני שבוע השתתף רוטנברג בפאנל, בהנחיית כותב שורות אלו, בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, והשיב בפרוטרוט על כל שאלותיי. "כל מסלולי המימון לעסקים - פעילים. נמשיך לממן עסקים תוך בחינת דרכים להקל בבירוקרטיה. אנחנו מגבשים תוכניות נוספות, המפשטות את תהליך ההנגשה", הוסיף.

בתשובה לשאלה על תלונות התעשיינים כי השקל החזק פוגע ביצוא, אמר רוטנברג: "אני מבין את הטענות, אבל הדולר הנמוך סייע למתן את האינפלציה בהשוואה לארה"ב ואירופה, כי אנחנו מייבאים פחות אינפלציה. אנחנו לא מתערבים בשער החליפין, כי זאת מדיניות מוניטרית שבאחריות בנק ישראל".

עם זאת, החשב הדגיש: "אנחנו כן עושים פעולות גידור על החוב החיצוני בצורה מסודרת, ובעניין זה אנחנו פועלים באותו הכיוון של בנק ישראל. הסיפור של הכלכלה הישראלית הוא בסופו של דבר סיפור על כלכלה עם הרבה עוצמה. תפקידנו להסתכל על היצוא וההייטק, אבל גם על התעשיות החלשות. איפה שצריך להיות ולסייע - נהיה".

רוטנברג דיבר, בין היתר, על הסיבות לזינוק בהכנסות ממסים ב־2021. לדבריו, "רוב ההכנסות הגיעו מגופים עסקיים גדולים החסינים לשינויים. החל"ת סייע לחברות הגדולות לבצע התאמות, ואז רווחיותן השתפרה. המשבר הנוכחי מרוכז בעיקר בתעשיות ספציפיות, קרי במסעדות, בתיירות ובתעופה".

עוד הוסיף כי "הגירעון השנה נגזר מתחזיות הכנסות קודמות, אבל בקרוב נעדכן באופן פורמלי את הנתונים ונביא בחשבון גם אפשרות לירידה מסוימת בהכנסות ממסים. שנת 2021 הייתה חריגה בהכנסות ממסים, ואסור לגזור ממנה קדימה. בטווח הארוך חייבים להביא בחשבון את הפעילות המחזורית במשק".

בתשובה לשאלה בנוגע לריבית וסוגיית ההשקעות בתשתית, השיב רוטנברג כי "יש הכרה ציבורית בעובדה שאנו נמצאים בפער תשתיות אף על פי שצבר הפרויקטים הוא עצום. בתחום התחבורה אנו נמצאים בשלבי מכרז השקעות, בהיקף של 60 מיליארד שקל. זה כולל גם פרויקטים באנרגיה, מים ובינוי, והכל בשיתוף המגזר הפרטי. המימון הזול, סביבת הריבית הנמוכה והאינפלציה הנמוכה מהווים הזדמנות בקידום התשתיות, כולל בתחום החינוך".