"בתרבות שפיתחנו לעצמנו, אנחנו אומרים, 'חברות צריכות למקסם רווחים'", אמר ספורטא. "אבל אם אנחנו פתאום באים בטענות, זאת אומרת שאנחנו מכניסים מונחים שכביכול לא קשורים לכלכלה, ופה באמת יש דבר מאוד עמוק - האם חברות עסקיות, יש להן אחריות חברתית כלשהי מעבר לרווחים לבעלי המניות? עכשיו, התפיסה אומרת, לא, רווחים זה העיקר, אז הן יעשו הכל, גם דברים שיכולים להיות לרעת הציבור.
לעומת זאת, יש תפיסה שאומרת, הן צריכות ליצור ערך גם לבעלי המניות, אבל לא רק, גם לעובדים, לספקים, ללקוחות וכו'", המשיך הפרופ'. "יש את הנושא של מבנה הכלכלה, והכלכלה הישראלית מאוד ריכוזית - יש מספר מאוד קטן של יצרני מזון, של סופרמרקטים ושל יבואנים. אם אנחנו יודעים את הדבר הזה, השאלה היא מה אנחנו עושים כדי שהם לא ינצלו את הכוח שלהם? פה אנחנו נכנסים למצב של 'רגע, אנחנו רוצים שיהיה פיקוח מחירים של הממשלה?' אז כולם יגידו, 'זה לא יעיל, זה לא טוב', או שבעצם אנחנו כצרכנים צריכים להגיד להם 'עד כאן' ואנחנו לא עושים את זה".
במענה לשאלה מה גורם להעלאות המחירים אמר הפרופ': "בעולם אנחנו שומעים שיש עליות. אני רוצה אחריות של החברות האלה, בעיקר החברות הגדולות, הן הרוויחו בקורונה יותר מהרגיל. אז הרווחתם? אז עכשיו תרוויחו קצת פחות. אנחנו נתנו להן רשות לעשות את זה, ועכשיו אנחנו צריכים לעצור אותן. ברגע שאמרנו להן שרווחים זה הכל, הן הבינו שהרווחים זה הכל".
"זה קפיטליזם מכוער ומגעיל", אמר ספורטא. "אנחנו מהעלאות המחירים האלה לא ניפגע, אתם יודעים למה? כי ההוצאות הממוצעות של משק בית על מזון, בשר וירקות, זה 17%. עלה ב-10%? זאת אומרת שעלה לנו ב-1.7%. אותי, מה מטריד? אנשים שההוצאות שלהם על מזון הן 25% או 30%. הם, בשבילם, זו מכה קשה, ואנחנו גם צריכים להסתכל בתור חברה על האנשים האלה, שכשעולה להם שכר הדירה ועולה להם המזון, הם מתחילים ליפול, ואנחנו צריכים לדאוג שהאנשים האלה יחיו כמו בני אדם. מחירים, זה דבר אחד, יש לנו גם שכר עבודה מצד שני ושירותים ממשלתיים מצד שלישי - אלה שלוש רגליים של חברה טובה ובריאה, הן צריכות להסתנכרן אחת עם השנייה. אנחנו צריכים להסתכל בעצם על כל התמונה, ואותי מדאיגים האנשים שחיים על הסף והם צריכים לבחור בין מזון לבין תרופות, לבין שכירות, לבין מה שזה לא יהיה, ועליהם אנחנו גם צריכים להסתכל כשאנחנו מדברים על עליית מחירים".
התרעות פיקוד העורף