זה שמחיר הנפט בעולם נתון לתנודות ותלוי ב"רעידות אדמה" כאלה ואחרות במשך השנים, לא משנה את העובדה שהממשלה יכולה "לשחק" עם מסי הבלו ומסי הקנייה כאוות נפשה. אבל היא לא עושה זאת, לא הממשלה הזו ולא הקודמות לה, כדי לא לפגוע בהכנסות המסים הענקיות - מדובר בפרת מזומנים - בין היתר כדי להמשיך להלבין ולסבסד פנסיות תקציביות בכ־22 מיליארד שקל לשנה, לא רק של הצבא אלא של כל המגזר הציבורי, לאורכו ולרוחבו. אז בואו נגיד לציבור את האמת: לא טיח, לא רעידת אדמה, ולא צריך אפילו לנשום עמוק כדי להבין את הדבר הטריוויאלי הזה. חבל לטייח אותו.
שלא יובן אחרת: הורדת נקודות זיכוי לבעלי שכר גבוה יחסי היא מבורכת ורצויה, זה הרי מעמד ביניים קלאסי. אבל להורדת נקודות זיכוי אין שום משמעות לשכירים בשכבות החלשות שלא מגיעים כלל לסף המס. הם נשארו בעיקר עם עליות המחירים שבאחריות הממשלה ובלי שום פיצוי על כך. חבל.
בטווח הארוך, תלוי מתי תסתיים המלחמה, ספק אם יהיו לכך השפעות משמעותיות, ובכל מקרה מוקדם מאוד לצפות את ההשלכות. האם המלחמה תבלום את עליות הריבית? בבנק הפועלים מעריכים שלפד האמריקני אין ברמות האינפלציה הנוכחיות הרבה דרגות חופש, ושתהליך העלאות הריבית יימשך.
בישראל, דרגות החופש גדולות יותר, אך האינפלציה השנתית צפויה להגיע בחודש מרץ לרמה של כ־3.5% (צריך להדגיש שוב ושוב: האינפלציה איננה מגלמת את עליית מחירי הדיור, שהיא המכה הכי גדולה של יוקר המחייה בישראל). בבנק הפועלים מעריכים שבנק ישראל יעדיף לא להשתהות ולא להגדיל את הסיכונים הפיננסיים והם צופים השנה שתי העלאות ריבית, עד לרמה של כ־0.5% בסוף השנה (עדיין ריבית "רצפתית").
לפעמים אני שומע את הטרוניות של הבולשביקים בסגנון של 'איך מחיר החשמל עולה, אם יש לנו גז טבעי'? נו, באמת... לכו לאתר של רשות החשמל ותבינו למה עלה מחיר החשמל באחוזים בודדים. לא גז טבעי הוא הגורם, אלא הפחם.
זה עולה לכותרות רק במקרה של מעצר ראשי עיריות, בהרבה מקרים על רקע חיכוך בענף הנדל"ן הפורח והמשגשג - הכסף גדול והפיתויים ענקיים. ויש עוד תכונה מאוד מובהקת בשלטון המקומי: לראשי העיריות והמועצות יש כוח עצום ביד, במיוחד בתחום הנדל"ן. הם כמו דיקטטורים או "שריפים" בעירם.
לעניין הזה יש משמעות כלכלית מאוד כבדה, בין ביחסים שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי והן ביחסים הכלכליים שבין השלטון המקומי לבין האזרח. זה לא סוד גדול שהפערים האלה משתקפים מהבסיס, בחינוך, וזה לא סוד גדול שהפערים בין רשויות חזקות לבין רשויות חלשות בתשתיות החינוך משפיע לעתיד על התעסוקה וכישור ההשתכרות.
יתירה מכך, הרשות המקומית חייבת לתת הנחות בארנונה למגורים לקבוצות אוכלוסייה שונות, על פי קריטריונים שנקבעו בחוק, וכן פטורים בארנונה למבני ציבור, כגון משרדי ממשלה וקופות חולים. במקביל, הממשלה מעבירה כספים לחלק מן הרשויות בצורה של מענק איזון ומענק הבירה (המיועד לעיריית ירושלים בלבד), לפי קריטריונים שנקבעו במשרדי הממשלה.
המגזר היהודי שאינו חרדי (גם בערים מעורבות) מייצר הכנסה עצמית גבוהה יותר באמצעות גביית ארנונה ומתן שירותים, רשויות חרדיות ועיריות ערביות מסתמכות על המדינה בצורה נרחבת למדי בכל הקשור להכנסתן וליכולתן לספק שירותים לתושביהן. דבר משמעותי נוסף: הכנסות הרשויות תלויות בהחלטות רגולטוריות של הממשלה בנוגע, למשל, לתיחום גאוגרפי של אזורי תעשייה. בדרך כלל, רוב שטחי התעשייה כלולים בתוך מועצות אזוריות די עשירות, המופלות לטובה ביחס לעיריות סביבן.
התרעות פיקוד העורף