הוא שימש במשך שנים המנכ"ל של גיבור סברינה והיה אחד הטייקונים הגדולים של ישראל בשנות ה־80, אלא שאז, עם הסתבכות עסקית לא פשוטה - כשהיה יבואן BMW - מצא את עצמו איזי רוזוב (78) יורד מנכסיו, כשהוא עם אישה וארבעה ילדים בדירה שכורה בגבעתיים וחי על חשבון במכולת שאחותו נאלצה לפתוח לו.
"הגעתי למקומות הכי נמוכים. ונכון שאם היית שואלת אותי אז, לפני ארבעים שנה איך אני מתמודד, זה לא היה קל, לא הייתי אופטימי ונטול חרדות, אבל זה היופי בפרספקטיבה". אני פוגשת אותו בבית קפה במרכז תל אביב, העיר שבה גדל, "בגורדון 83, ממש ליד גן הדסה".
זה שנים שהוא חי ליד בנותיו בחיפה, אבל מספר שלבו בתל אביב. "יש שתי ערים שאני הכי אוהב בעולם, אחת מהן ניו יורק, שלא הייתי חכם לאהוב אותה מספיק כשהייתי סטודנט ב־NYU והשנייה היא תל אביב. אני תושב תל אביב שבמקרה חי בחיפה".
הסיבה לפגישה הייתה פוסט ויראלי שפרסם רוזוב ברשתות החברתיות ובו הוא מגולל בכמה נקודות את סיפור חייו, ובשורה התחתונה עם ההבנה שכיום, אחרי כל מה שעבר, כולל פשיטת הרגל האכזרית ומחלת הסרטן, הוא האיש הכי שמח בעולם. כיום, אחרי שלמד אימון אישי ועסקי "בגיל 76, בקריירה שלישית," הוא מרצה בפני אנשי עסקים וחברות, ובעיקר מלמד שכסף אומנם חשוב בחיים, אבל הוא לא הכל.
רוזוב היה מנהל בכיר, חבר מועצת מנהלים בחברות גדולות, שימש מנכ"ל גיבור סברינה, היה יבואן BMW בישראל ונהג מרוצים חובב ואף הקים את ירחון הרכב "אוטו". הוא נולד למשפחת תעשיינים ידועה ומוערכת מדור המייסדים של ישראל, דור הנפילים של התעשייה הישראלית. גיבור סברינה, היה עסק משפחתי, שעל אף חוסר הרצון המובהק של רוזוב להיכנס אליו, לא ממש היתה לו ברירה.
"ידעתי שאבא שלי ממשיך את העסקים הללו ומצפה שתהיה לזה המשכיות. בשנת 1960 אבי הקים את סברינה, ששמה הגיע בעצם מהמילה צבר, רק מעודנת יותר. גיבור באה מאוחר יותר, בשנת 1967. גדלתי בבית לא רק של תעשיינים, אלא גם של חלוצים. אבא ואמא באו משני אזורים שונים בפולין. הם נפגשו במסגרת מחתרת הכשרה לחיי קיבוץ בישראל. היינו משפחה ציונית חלוצית, וקיבלנו את זה מהבית".
את הקריירה השניה שלו הוא התחיל בגיל 54, כיועץ למערכות מידע SAP. "כשהייתי עשיר אהבתי מאוד טכנולוגיה והייתי בין הבודדים בארץ שהיה לו את המחשב הראשון של אפל שיצא. תמיד היתה לי האהבה הזו," הוא מספר. "לכן זה היה טבעי שאני אכנס לתחום. מה גם שבגיל הזה הבנתי שאיש לא יעסיק אותי אחרי גיל הפנסיה, ורציתי לנצל את כישוריי הטכנולוגים המתקדמים ואת היכולות שלי כדי לעשות משהו שאני אוכל לעבוד בו גם בגיל 70".
התרעות פיקוד העורף