בנק ישראל הודיע היום (שני) על העלאת הריבית ב-0.25 נקודות האחוז, לרמה של 0.35%. לדברי הבנק, ההחלטה מגיעה ברקע עליית האינפלציה בישראל בחודשים האחרונים, אך טענו כי זו נמוכה משמעותית מהאינפלציה ברחבי העולם. בבנק ציינו כי מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש פברואר 2022 ב-0.7%.

תום עידן הכסף הזול: המשמעות האמיתית של העלאת הריבית | פרשנות

נגיד הבנק, אמיר ירון, אמר לאחר קבלת ההחלטה: "ניתחנו את מצב הכלכלה וההתפתחויות השונות בישראל ובעולם. אנו ממשיכים לראות משק ישראלי איתן, שמחק כמעט לחלוטין את השפעות המגיפה. פער התוצר נסגר למעשה וגם שוק העבודה התאושש כמעט במלואו, תוך שנרשם שיעור תעסוקה גבוה לצד ביקוש ער לעובדים".

הוא הדגיש כי אנו מצויים בנקודת זמן בה שוררת אי-ודאות גבוהה, ואכן החטיבה מצביעה בהתאם על מספר סיכונים עיקריים לתחזית. לדבריו, אלו נובעים כתוצאה מההתפתחויות עקב המלחמה באוקראינה, כמו גם התפתחותם של זנים חדשים של נגיף הקורונה שעלולים להוביל לגלי תחלואה נרחבים, כמו גם האירועים הביטחוניים שחווינו לאחרונה, ואי הוודאות הפוליטית שהתגברה.

"על רקע ההחלטה אותה קיבלנו היום", הוסיף, "מצאתי לנכון להזכיר שחלק מהמטרה של המדיניות המוניטרית היא למתן את התנודתיות במחזורי העסקים. השינויים בריבית נעשים לרוב במסגרת תהליך מדורג שמטרתו למתן את התנודות הכלכליות. בהחלטה היום אנו ממשיכים למעשה עם קו זה, של תהליך צמצום מוניטרי מתמשך והדרגתי, תוך שימת דגש על הורדת האינפלציה".

כל מה שעליכם לדעת

ראשית, קצת כמו מחירי הנדל"ן או האינפלציה, גם כאן מדובר בתופעה עולמית שישראל היא רק חלק ממנה (בהבדלים שתכף נפרט). חלוצת העלאות הריבית בין מדינות המערב הייתה בריטניה, שהייתה הראשונה להכריז על מלחמה באינפלציה באמצעות ריבית גבוהה.

בישראל חיכו, כמו בלא מעט תחומים אחרים, לראות מה יעשו האמריקאים - ורק אחרי העלאת הריבית המרכזית על ידי ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, החליטו לפעול גם כאן, זאת על אף שכלכלנים גרסו כי ניתן וצריך היה להעלות את הריבית במשק הישראלי עוד קודם, ללא קשר לצעדי הנגיד האמריקאי.

אם צריך ללכת להכללה הרחבה ביותר, אזי אפשר לומר כי גל האינפלציה הנוכחי הגיע בשל מפגש בין כסף זול, שמטבע הדברים מגביר את הביקושים, לבין היצע בחוסר - בעיקר כתוצאה מהשפעותיה ארוכות הטווח של הקורונה על הייצור ותעריפי ההובלה. כשהציבור מוכן לשלם יותר, המחירים עולים.

עליית מחירים, יוקר המחיה, קניות בסופר (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)עליית מחירים, יוקר המחיה, קניות בסופר (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)

מגפת הקורונה פקדה את העולם לאחר שזה עוד ליקק את פצעי המשבר הכלכלי של שלהי 2008. כדי לתמרץ את העסקים ולהגביר את הצריכה, ירדה הריבית במדינות המערב לשפל חסר תקדים. "לסגור" כסף באפיקי השקעה נושאי ריבית הפך אטרקטיבי פחות ופחות - והיו אף מדינות ומוסדות פיננסים שהציעו ריבית שלילית: לא רוצה לבזבז את הכסף שלך? נהדר: סגור אותו אצלנו וקבל פחות בעוד כמה שנים...

הריבית הנמוכה הצליחה להעלות את הצריכה הפרטית במקומות רבים, אבל הסחורה הייתה בשפע: המפעלים (בעיקר בסין) עבדו שעות נוספות בכדי לספק את הביקוש, פלטפורמות הסחר לא ידעו כבר מה לעשות עם הכסף - ואז הגיעה הקורונה.

הביקוש נשאר בעלייה, אבל הייצור נעצר כליל, הואט או נהיה יקר יותר (כשבצד אחד שלו נמצאים חומרי הגלם ובצד השני השינוע). המצב הזה הביא לזינוק אינפלציוני. בישראל נשבר שיא של כמה שנים, אבל באופן יחסי "יצאנו בזול", כי אצל האמריקאים למשל, זינקה האינפלציה לשיא של 40 שנה.

אינפלציה מוציאה אנשים לרחובות. העלאת ריבית לא

בתחילת משבר הקורונה חילקו הממשלות כסף לאזרחים, כלומר - הדפיסו עוד כסף. המחשבה הייתה נכונה: לספק את צרכי הקיום של מי שספונים, בעל כורחם, בבתיהם מחשש להידבקות והדבקה. אבל עם התפשטות החיסונים והשחרור ממגבלות הקורונה, החלו המחירים, כאמור, לעלות.

אינפלציה, אם תרצו, כמוה כמס שפוגע בעיקר בשכבות החלשות. כשהיא מעלה את מחיר הדירות והמכוניות, ניחא (לכאורה). כאשר היא מגיעה אל המדפים בסופרמרקט, היכן שקונים כולם, גם מי שההוצאה על אוכל מכלה את רוב הכנסותיו, מתחילה תסיסה חברתית.

ואכן זו נראית במקומות שונים בעולם - והחשש הוא שתלך ותחריף גם בגלל סיבות נוספות, כמו למשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שעתידה להשפיע על שוק התבואות (היא כבר משפיעה, אבל ההשפעה תורגש ביתר שאת בחודשים הקרובים), התייקרות מחירי הייצור בגלל עליית מחיר האנרגיה (בעיקר בגלל החרם על אספקת דלקים מרוסיה) ועוד.

מתדלק (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)מתדלק (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

אינפלציה, בעיקר מפני שהיא פוגעת קודם כל בשכבות החלשות, היא מתכון לחוסר שקט חברתי, חוסר יציבות פוליטית ועוד דברים שהכלכלה אינה סובלת. כלומר, העלאת הריבית, מעבר למינוחים הכלכליים בהם משתמשים כדי לתאר את השפעותיה, היא קודם כל שמירת היציבות החברתית. בעיקר כי מי שנפגעים ממנה הם בעיקר מעמד הביניים, צרכן האשראי העיקרי במשק ומבחינת היציבות הפוליטית: זה שלא יוצא לשרוף צמיגים בכיכרות ולצעוק "לחם עבודה" גם כשקשה לו יותר לגמור את החודש.

בישראל בינתיים, למרות שאנו עוסקים לא מעט ביוקר המחיה, ההשפעה עד כה הייתה מתונה: האינפלציה אמנם גבוהה מהצפוי, אך עדיין לא דוהרת - וספק גדול אם תתפתח להיות כזאת, הממשלה התערבה בעליית מחירי האנרגיה והפחיתה את הבלו על הדלק בחצי שקל (לתקופה של רבעון) וכאשר הכנסות המדינה ממסים שוברות כל שיא (בעיקר כתוצאה מפעילות ענפי ההייטק והנדל"ן), יש לממשלה יכולת למתן את עליית המחירים גם מבלי להידרש להעלאת ריבית דרסטית על ידי הבנק המרכזי.

יש לכם משכנתא וגם מינוס בבנק? צפו פגיעה!

עליית הריבית נראית מתונה - והיא אכן כזאת (מה גם שההנחה היא כי השימוש באמצעי זה בישראל יהיה מתון יחסית), אבל יהיו לה בכל זאת השלכות על הציבור.

מטבע הדברים, העלאת ריבית מייקרת את הכסף. משמע, היא מועילה למי שיש בידו הון ומזיקה לצרכני האשראי. בישראל באה צריכה האשראי לידי ביטוי בשני ערוצים עיקריים: שוק המשכנתאות והמסגרות בחשבונות הבנק (מה שזכה לשם התואר הכללי "אובר דראפט").

פרופ' אמיר ירון בוועידת לונדון (צילום: מרק ישראל סלם)פרופ' אמיר ירון בוועידת לונדון (צילום: מרק ישראל סלם)

במילים אחרות: מי שצורך כסף, הן מכורח התחייבות למשכנתא והן באמצעות מסגרת אשראי, הלוואה או כל סוג אחר של צרכנות פיננסית, ישלם יותר עבור הכסף.

נכון שרבע אחוז - ואפילו חצי אחוז, נשמעים לחלקנו מעט, אבל קחו משפחה מהמעמד הבינוני שמכניסה כ-20-25 אלף שקל לחודש ושנמצאת במינוס בבנק. אותה משפחה - דמיונית ועדיין מוכרת לרבים מהקוראים - גרה בדירה בשווי שני מיליוני שקלים כאשר כ-1.3 מיליון מהם (כ-66%) הושגו באמצעות משכנתא.

אותה משפחה תשלם מעתה מאות רבות של שקלים (תלוי בגובה העלייה מחר) בתשלום המשכנתא שלה, עוד לפני שנדרשנו למינוס. מטבע הדברים היא תצרוך פחות ועל ידי כך תרוסן - כך לפחות מקווים בבנק המרכזי - העלייה באינפלציה.

יש לציין כי גם אחרי העלאת הריבית הכסף יישאר זול יחסית, אבל רבים מצרכני המשכנתא, בעיקר ממעמד הביניים (הבן יקיר לי של הממשלה הנוכחית), שהם עיקר נוטלי המשכנתאות הגבוהות, ישלמו עליו ביוקר.

אחרי שייודע בכמה עלתה הריבית, נוכל לנסות ולחשב במדויק את פגיעת המהלך בצרכני האשראי.