בין ים תוכניות הריאליטי, שבינינו כבר קצת נמאסו, יש אולי נקודת אור אחת בעלת ערך מוסף. התוכנית "הכרישים" שהחלה בעונה חדשה ומפתיעה לפני כשבוע וחצי (ומשודרת בכל יום שלישי בקשת 12), קצת שונה בנוף הריאליטי, אולי מכיוון שהיא יושבת על הטרנד הכי חם בסטארט אפ ניישן הישראלית  -  המצאות. כל אחד רוצה להיות מיליונר ורצוי במסלול המהיר הידוע גם בכינויו: אקזיט. אם בעבר כל אמא רצתה שהילד שלה יהיה עו"ד או רופא, היום המילה סטארטאפיסט מבטיחה לאותה אמא פנסיה מפנקת. ולראייה, מאות אנשים ניגשו למיונים לעונה החדשה, עם המצאות שונות ומשונות. גם העונה, הכרישים יגשימו או ינפצו את חלומם של יזמים, המבקשים מהם להשקיע ברעיונות עסקיים. אם הם ימצאו מיזם שהם מאמינים בו, הכרישים ישקיעו בו מכספם הפרטי.

כריש חדש בבריכה


זו העונה השלישית שבה משודרת התוכנית בקשת 12 וצופיה האדוקים בוודאי זוכרים בשתי העונות הקודמות מקשת, את משאבת ההנקה של אנבלה, משחק המחשבWwarrior Rise to Glory ו־Drop ועוד מיזמים שהצליחו לשנות את חיי היום יום של כולנו. העונה מבטיחים לנו מיזמים מיוחדים ובייחוד השקעה אחת ששוברת את כל השיאים - 5 מיליון שקל בה אחד הכרישים (ואי אפשר לומר עדיין מי) השקיע באחד המיזמים.

אל הכרישים הוותיקים והאהובים, יסמין לוקץ', זהר לבקוביץ', אורן דוברונסקי ודובי פרנסס, מצטרף השנה כריש ישן / חדש־ אמיר איל, הבעלים של קבוצת ההשקעות "אינפיניטי", איש השקעות ויזם עסקי, מבכירי שוק ההון בישראל ומומחה פיננסי בינלאומי.

הכרישים - עונת המיליונים (צילום: יחצ)הכרישים - עונת המיליונים (צילום: יחצ)


איל כבר כיכב בעונה הראשונה ששודרה אי שם לפני 12 שנה וחזר למתכונת החדשה של התוכנית. "אני הכריש החדש הכי ותיק אפשר לומר". איל מספר כי ברטרוספקטיבה של 12 שנה ישנו שדרוג משמעותי בדברים רבים. "קודם כל מבחינת ההשקעות עצמן, יש שדרוג משמעותי ויש לומר שההפקה עשתה עבודה נהדרת בבחירה של המיזמים. אנחנו רואים דברים בווליום הרבה יותר גבוה, השקעות שדורשות יותר כסף כמובן עם אופציה ליותר רווח. פרויקטים הרבה יותר מעניינים ומורכבים ולכן זה מרתק. ובתוכנית יש הרבה דברים שלפחות מבחינתי יש ערך חברתי או כזה עם השלכות חברתיות, מה שמקבל אצלי תמיד אקסטרה נקודות".

לצד עסקיו, איל רואה כערך עליון את התרומה לקהילה ומשמש כחונך לפורשי יחידות מיוחדות של צה"ל ופעילויות אחרות. "אני תמיד מחפש את הערך המוסף ובפרט זה שתורם לעשייה המקומית. בפרומואים צוחקים על זה ואני תמיד אמרתי שכל הקולגות שלי שם באו מהסיליקון ואלי, ואני פה הסיליקון ואלי המקומי. אני מאוד מאמין שמה שאנחנו עושים בתור משקיעים טוב עבור המדינה שלנו. נרוויח גם כסף, הכל טוב ויפה אבל אני נצר למשפחה ממייסדי נס ציונה, דור שישי בארץ מצד אימי, אני קודם כל רוצה לתרום למדינה שלי".

תור הזהב


המדינה מוצלחת מאוד, אבל הרבה סטארטאפיסטים מחפשים דווקא את ההצלחה בחוץ.
"התמונה הגדולה מורכבת מהרבה חלקים קטנים. אם את רוצה לראות את ההצלחה הכלכלית של המדינה שלנו, והיא מאוד מוצלחת כלכלית, תסתכלי על אנשים שבהצלחה, התמדה, סבלנות וגם יושרה מצליחים לעשות עסקים מבלי לצאת פראיירים ולעגל פינות. יש פה הרבה ערכים שמשודרים גם החוצה ובסופו של דבר זה גם המכלול. ואת צודקת רואים את זה בחוץ אבל אני חושב שהוכחתי בעצמי ועל בשרי שאפשר לגייס פה גם כסף ולא רק שם. כולם פותחים פה מרכזי פיתוח. לדעתי לא מספיק אנשים מבינים שמדינת ישראל הולכת להיות בעשור הקרוב בעידן הזהב שלה".

למה הכוונה?
"קודם כל תחשבי על המרכיב הדמוגרפי שהוא חריג בכל קנה מידה בעולם המערבי. זה קשור לקצב גידול האוכלוסין, וכמובן לגל האנטישמיות שצופה שיגיעו אלינו מידי שנה 50 אלף איש. עקפנו כבר את אוסטריה ואת שוויץ מבחינת גודל אוכלוסייה. תחשבי שבעוד עשר שנים מהיום אנחנו נהיה 12 וחצי מיליון איש. מדובר בהמון אנשים שצורכים, אוכלים, נוסעים, מגלגלים כסף. זו צמיחה מטורפת ואין עוד מקום כזה בעולם. תוסיפי לזה את הסכמי אברהם, שהפכו את ישראל מאי להאב. יש פה הרבה מה לעשות, וגם הטכנולוגיה המפותחת היא עמוד תווך מאוד משמעותי בישראל. לכן לא פלא שמגיעים לכאן כרישים מעמק הסיליקון, יש פה הרבה מה לעשות בתחום העסקים. וגם אם יורשה לי, אני מאוד אוהב את הרוח היצרנית הזאת. בתום הצילומים כשהייתי לוקח מונית הביתה, כמעט לכל נהג מונית היה רעיון להציע לי למיזם. ואני אוהב את זה, זה מדליק. אין את זה בשום מקום אחר בעולם".

יותר רעבים מהסינים


איל הוא מומחה פיננסי בינלאומי, היזם והבעלים של קבוצת ההשקעות אינפיניטי שחוגגת השנה 25 שנה להקמתה ומנהלת נכסים בהיקף של מיליארדי דולרים בישראל וברחבי העולם, לצד שליטה בחברות השקעה, במיזמי טכנולוגיה ונכסים אחרים. לפני מספר שבועות הושקה לראשונה קרן הפנסיה  -  אינפיניטי פנסיה, ולפני כחודש הושקה קרן גידור. "הפירמה שלי אותה הקמתי וגידלתי מציינת 25 ובכל יום אני חושב שהיא סטארט אפ ולראייה הפנסיה והקרן החדשה שנפתחו. אני חושב שכל בן אדם שיש בו תשוקה ורצון לנסות גם משהו בוסרי תמיד, זוכה בענק".

זה נכון שהסטארט אפים הישראלים המצליחים הם בעיקר אג־טק, פוד־טק וסייבר? זה לא בא על חשבון תחומים אחרים שצריכים להתפתח?
"אני ממש לא מסכים עם הטענה הזו. יש לנו באז מטורף בתחומים שונים. זה ממש לא רק סייבר, יש המון פינטק על סוגיו השונים ואפילו אוטוטק על אף שזה משהו סופר שמרני. יש פה חברות שעושות חממות, ועדיין יש כאן תנועה רבה לכך. הרבה מאוד לא יודעים בדיוק לעומק על כל מה שקורה פה, וזה לא קורה רק במרכז ברמת החייל או בהרצליה היכן שאני יושב, יש בחיפה, בבאר שבע ובעוד מקומות. יש בישראל כל כך הרבה מיזמים בתחומים שונים, ונכון, שכמו בהון סיכון ברוב ההשקעות זה לא מצליח, אבל יש לנו רעב ואופי שלסינים למשל אין. יש שם מיליארד וארבע מאות איש, ואין להם את זה".

איפה בכל זאת החולשה שלנו הישראלים?
"ברדק. לא יודעים לנהל, יהיה בסדר סמוך, יאללה קדימה, בשנים האחרונות אני נוסע הרבה להארוורד ופוגש שם הרבה מאוד אנשים, ביניהם גם ישראלים. ואני רואה את כישורי הניהול של החברה בישראל שעלה פלאים. יש הרבה מאוד דיסציפלינות של בתי ספר אמריקאים שמשפיעים על היזמים, לחברות האמריקאיות הגדולות יש טכניקת ניהול מאוד ברורה שאתה חייב ליישר איתן קו אחרת אתה לא יכול, וזה מחלחל כבר לכל הרוחב. יש היום לחלוטין כישורי ניהול שלא ראינו בעבר".

כריש חדש-ישן, אמיר אייל (צילום: יחצ)כריש חדש-ישן, אמיר אייל (צילום: יחצ)


אפרופו עידן הזהב שדיברת עליו, מדברים על כך שאנחנו על סף פיצוץ בועת ההייטק, מחסור בעובדים ומנגד דרישות בלתי אפשריות של כל יוצא צבא שרוצה לעשות כסף.
"קודם כל רואים את השכר המאוד גבוה בכל מקום, וכל בוגר אוניברסיטה אכן רואה לאן תקרת שכר יכולה לקפוץ, אז בוודאי שלא יהיה כח אדם. אבל פה נכנסת המדינה. המדינה חייבת לעשות תוכניות הרבה יותר בומבסטיות מאשר עושים היום כדי לפתור את הבעיה. אפשר להכשיר אנשים בתחומים שונים בהיי טק. המדינה בכלל צריכה להיות גורם יותר משמעותי בכל הנוגע להכשרה ומשאבים בנושא יזמות. צריך ליצור תוכנית אסטרטגית, וכרגע אין לנו את זה, וזו אולי אחת הבעיות הגדולות של ישראל".

פיתחת מערכות לשיפור קבלת החלטות השקעה והתנהגות אי־רציונאלית של משקיעים. דהיינו, אנחנו העם הפשוט הלא יזמי שרוצה להשקיע במניות ולעשות קצת כסף, אבל נניח כמוני מפחד. איך זה עובד?
"כשאת מדברת על כסף, אז בעברית המילה ההיסטורית היא דמים. דמי מפתח, וכיוצ"ב. עברית היא שפה מאוד חכמה שטומנת בחובה הרבה. על דמים אנחנו כבר יודעים, ודן אריאלי אפילו עשה כבר קריירה מכך שבעולם יש המון פסיכו־ כלכלה. יש המון החלטות שנעשות בעולם הדמים שהן מאוד אמוציונליות להבדיל מהעולם הרגיל שלנו. כשמדברים על כסף זה משהו מטהפיזי. הרבה שנים אפילו רשמו על זה פטנטים. לפי איך שהמח האנושי בנוי, בכל הנוגע לכסף, הוא בנוי על רציונל ואי רציונל. בפיזיקה למשל: אם מאירים עלייך באור חזק מיד תסתירי את העיניים, או אם תגעי באש מיד תסיטי את היד. התגובה של הגוף היא לא של כדאי או לא כדאי אלא תגובה כמעט אוטומטית. הסיפור עם כסף יושב בדיוק על אותו המנגנון ומה שאנחנו עשינו זה לפתח מערכת שבעצם נותנת חיסון לאדם מפני עצמו. למשל ניהול פיננסי בשני תאים נפרדים את תיק המניות ואת התיק הסולידי, כך שבמידה ויש נפילה של מניות, אדם לא נבהל שהוא מפסיד את כל כספו ועושה למשל את הטעות של למכור מיד את המניות באינסטינקט, אבל זה ממש על קצה המזלג".

כנות היא המפתח


מה חשוב לך אצל יזמים שאתה משקיע בהם?
"בתוכנית למשל, כששאלנו את היזמים שאלות אז מיד את מבחינה במידת הבקיאות של היזם. מי שבקיא קשה להתקיל אותו וגם אם הוא לא יודע משהו הוא יענה "אני יכול לומר לך שזו נקודה שלא בדקנו". הוא צריך להיות כן בתשובות שלו. דבר שני, חשוב לא רק להכיר את המוצר אלא גם לראות בעיניים רחבות את השוק, איך הוא או היא לצורך העניין הולכים לפנות אליו. יזמים חייבים להסתכל גם היקפית וזו מיומנות שחייבת להיות אצל כל אחד בתחום הזה. היכולת של אנשים לראות לא רק את המיקרו אלא גם את המקרו. וכמובן שברק בעיניים ובהתלהבות".

הבעיה היא שלא לכולם יש כישורי ספיץ' ומכירה.
"לא חייבים להיות פרזנטורים. אנחנו מנוסים מספיק כדי לקלף אותם ולהבין. אם יש איזה שהוא ספק באמונה של יזם במה שהוא עושה זה דאונגריידינג. אגב, יזם צריך בעיני להיות גם עם רגליים על הקרקע. היו כאלה שביקשו תקציבים מופרכים. דבר כזה אני יכול להוריד מסדר היום חמש שניות אחרי שאני רואה את זה".

דווקא חשבתי שלבקש הרבה כסף זו תכונה טובה.
"יזם צריך לדאוג שהמשקיעים שלו ירוויחו כסף. כי אם הוא לא דואג להם, ואתה רואה את זה, אתה לא נכנס לשותפות עם יזם כזה. אם אני מזהה חולשה, ובטח בשלב הזה. החובה שלנו זה להציב אותה".