בונים על היסודות: אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול בכ־30% עד 2025, וארבע ענקיות התשתית הישראליות, שדואגות לא לפספס אף מכרז, צפויות לצמוח עמה. אולם, חברות אלה אינן מסתפקות באפשרויות תחום התשתיות, והן החלו זולגות לתחומי צמיחה נוספים, בהם אפילו בתי אבות.

הקורונה דחפה אותן עוד יותר למעלה, לאחר שהממשלה החליטה כי תקופה זו מתאימה להשקעה מסיבית יותר בתשתיות, והאיצה את פעילות החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב בשווי כולל של כ־40 מיליארד שקל.

אבל הרוח הגבית שמאחורי אמון המשקיעים טמונה דווקא בהיעדר התחרות מצד השחקנים האחרים במשק הישראלי, שאינם מסוגלים לקחת על עצמם מגה־פרויקטים.

מניות ארבע החברות הגדולות עלו בכ־143% בממוצע מאז סגר הקורונה הראשון בישראל ועד תחילת השבוע, בהן עלייה של כ־32% מתחילת שנת 2021. זאת לעומת עלייה של 72.2% ו־90.71% משפל הקורונה שהציגו מדדי ת"א 35 ות"א 125 בהתאמה, ועליית המדדים של 34.54% לצד 34.51% מתחילת שנת 2021.  

קבוצת אשטרום, הנסחרת בבורסה הישראלית בשווי של כ־9.5 מיליארד שקל, מובילה את העלייה שחוו ארבע המניות עם כ־302% מאז השפל שאליו הגיעה במרץ 2020 וכ־58.8% מאז תחילת שנת 2021 ועד תחילת השבוע (ראו טבלה).

שיכון ובינוי, לעומתה, סוגרת את הטבלה מלמטה עם העלייה הקטנה ביותר מאז תחילת 2021 מבין הארבע - 6.14%, אך השנייה בגובהה מאז שפל הקורונה - 125.23%.

אנליסט במגדל שוקי הון, בית ההשקעות של חברת הביטוח מגדל, איציק רז מסביר: "צריך להבין שרמת התשתיות בישראל אינה הולמת את גודל האוכלוסייה בה, כלומר התשתיות נמצאות בחסר אל מול כמות בני האדם החיים בגבולותיה. דבר זה מצריך פיתוח ושיפור בתשתיות, שהן דבר כדאי עבור הממשלה, שכן השקעות בתשתיות בקצב ובמיקוד נכון מובילות להעלאת פריון המשק.

"בהיבט זה כל החברות הפועלות בתחום זה נהנות, אך האמת היא שרק ארבע הגדולות הפועלות בתחום יכולות להיענות לפרויקטים הגדולים בתחומי הכבישים, המנהרות, מתקני ההתפלה, הרכבות הכבדות והקלות, מתקני האנרגיה וכולי, בעוד האחרות הקטנות יותר פועלות עבורן בעיקר כקבלני משנה בפרויקטים אלו.

"גם פרויקטים שהיו אמורים להיות חסם של ידע, כדוגמת פרויקט הרכבת הקלה, אינם מחסום עבור החברות שניגשות למכרזים אלו עם שותף ידע מקצועי מחו"ל, בין שמדובר בחברה איטלקית, ספרדית או סינית. כך צמיחת התחום היא חלק מצמיחת האוכלוסייה והתפתחות המדינה, והיא נדרשת. באשר לאמון המשקיעים, זה כבר דבר אחר.

"אם בוחנים את שיכון ובינוי, אז צריך לזכור כי שיכון ובינוי ניסתה לעשות ספין־אוף (תהליך שבו חטיבה או יחידה עסקית הופכות להיות ישות עצמאית, ובעלי המניות בחברת האם מקבלים דיבידנד בצורת מניות בחברה החדשה) לפעילות האנרגיה שלה.

"למשקיעים הייתה ציפייה להצפת ערך בעקבות הספין־אוף בשווי התחלתי של כ־5 מיליארד שקל שהועמד לפעילות, ירד לכ־3.5 מיליארד שקל תוך זמן קצר מאוד, ולכ־2.75 מיליארד שקל שעדיין לא הוצף", הוא מפרט.

"שיכון ובינוי גם ניסתה לרכוש 50% ממניות אגד ללא הצלחה, והחברה חווה קשיים בפעילות שלה בטקסס ארה"ב. לצד אלה השלמת פרויקט אשלים בשנת 2020 הוביל לכך שנתח ההכנסות לא הגיע בשנת 2021.

"אולם, לצד כל זאת צריך לזכור כי לחברה זכיות במכרזי משרד הביטחון לבניית קריית המודיעין וקריית התקשוב בסכום של כ־3־4 מיליארד שקל לכל פרויקט, וכי יש ברשותה צבר גדול להמשך בגובה מיליארדי שקלים", הוא מוסיף.

הטבלה לא משקרת, מניות התשתיות  (צילום: וואלה!)
הטבלה לא משקרת, מניות התשתיות (צילום: וואלה!)


עמדת המשקיעים

רז מציין: "עם זאת, צריך להבין את ראיית המשקיעים, שמעניקים לאי זכייה במכרזים גדולים כאלה ואחרים השפעות שליליות ברמת הציפייה מהחברות, שלאו דווקא באות לידי ביטוי בתוצאות העסקיות של החברות.

"לדוגמה, שיכון ובינוי ושפיר הן המתמודדות האחרונות על בניית הבקו"ם ברמלה. אם שיכון ובינוי תזכה, אזי ההשפעה עליה תהיה חיובית גם בפעילות וגם בתפיסתה, אך אם היא לא תזכה, התפיסה תהיה כאילו היא איבדה הכנסות. אבל בפועל היא לא איבדה אותן, שכן הן מעולם לא היו אצלה, והחברה פשוט תמשיך למכרזים הבאים.

"לעומתה, לאשטרום לא הייתה זכייה משמעותית בשנה־שנתיים האחרונות, אבל היא הציעה הצעת רכש מעניינת על חברת הבת אשטרום נכסים, שהמשקיעים מאוד אהבו. יש לקבוצה גם צבר מכובד שנע סביב כ־7 מיליארד שקל ופעילות יציבה בנדל"ן באמצעות חברת אשדר".

נתוני אתר תשתיות לצמיחה של ממשלת ישראל מראים כי נכון לשנת 2022 יש פרויקטים בייזום והקמה בעלות הקמה של כ־56 מיליארד שקל, לצד כ־5 מיליארד שקל פרויקטים בינוי לתשתיות חינוך. הצפי הוא כי מגמה זו תימשך ביתר שאת לאורך העשור הבא.

"אישור תקציב המדינה תומך במגמה זו", אומר רז. "וכיום משרדי הממשלה לקראת פרסום הזוכים במכרזים השונים עם צפי לפרסום מכרזים רבים נוספים".

הוא מוסיף: "החברות המשמעותיות שיתמודדו במכרזים אלו כבר ידועות, היקף המכרזים פחות או יותר ברור וכל שנותר לבחון הוא כיצד ניתן להיענות למכרזים אלו ואילו צעדים יידרשו מצד החברות, שלעתים גולשות לתחומים שלכאורה נראים כלא שייכים להם.

"כך, למשל, אלקטרה רכשה את אגד תעבורה בין היתר כחלק מהתמודדותה במכרזי הכבישים המהירים. ואולי הדוגמה הכי לא צפויה היא שקבוצת שפיר הנדסה רכשה את רשת בתי האבות 120 מחברת הביטוח הפניקס, וצופה לשלש את כמות יחידות הדיור ברשת הדיור המוגן כבר בשנים הבאות".

"באופן כללי, לתחום התשתיות יש מקום בפעילות הכלכלית הישראלית, שכן הוא מבוסס על צורך לשנים הבאות, ולהערכתי, הסקטור כדאי כחלק מתיק ההשקעות בבורסה המקומית", הוא מסכם.