גל תשובה, בן 18, תלמיד כיתה י"ב מראשון לציון, החל לגלות עניין בסחר במטבעות דיגיטליים בתקופת הקורונה. “ראיתי את אבא שלי יושב מול המחשב ומתעסק בסחר בשוק ההון ואמרתי לעצמי שיש לזה פוטנציאל טוב. זה היה כמו טריילר לסרט טוב שידעת שאתה סקרן לראות".
תשובה לא לבד: יותר ויותר בני נוער ישראלים מוצאים את עצמם בימים אלה סוחרים במטבעות דיגיטליים (קריפטו) - מטבעות וירטואליים שהשימוש בהם נעשה באמצעים דיגיטליים. השימוש במטבעות הדיגיטליים של אותם בני נוער כולל קניית מטבעות דיגיטליים בכסף רגיל, ביצוע רכישות באמצעות מטבעות דיגיטליים, וביצוע השקעות באמצעותם. הרווח שמתקבל מאותן השקעות מתבטא במטבעות דיגיטליים, שניתנים לשימוש במקומות מסוימים.
בעוד שהמסחר בבורסה מותר לבני 18 ומעלה, סחר במטבעות דיגיטליים, בהם ביטקוין או NFT, אינו מוגבל בגיל ואינו נתון לפיקוח של מדינה או של בנקים מסוימים. הוא תנודתי יותר, ולצד פוטנציאל התשואה הגבוה ישנו גם סיכוי לא קטן להפסד. בעולם, למשל בסין ובארצות הברית, ישנם מקרים מדווחים של אפילו בני 6 ו־9 שהפכו למיליונרים ובעלי חברות בזכות ניהול נכון של מטבעות דיגיטליים.
עדי סחראי (17) ממודיעין וחברו הטוב שחר דודאי (17) מירושלים נכנסו אף הם לעסקי המטבעות הדיגיטליים בתקופת הקורונה. “גיליתי אז את ה־NFT וראיתי שניתן להרוויח מזה רווח של מאות אחוזים", מספר סחראי. “בעקבות זה התחלתי לחקור לעומק את עולם הקריפטו בכלל.
"כשגיליתי את הנושא, לא הבנתי במה מדובר ולא הבנתי מה באמת יצא לי מזה כלכלית, אבל ישבתי ימים שלמים - בערב, בלילה, בבוקר, אחרי הצהריים, באוטובוסים בדרך לבית הספר ובחזרה מבית הספר. קראתי, שמעתי והבנתי שהרווח פה הוא לא קטן. אמרתי לעצמי: ‘בוא נראה איך אני מרוויח’. אז החלטתי להשקיע כסף דיגיטלי ולעשות ניסוי וטעייה. בהתחלה לא לקחתי סיכון גדול מדי ולאט־לאט, כשהתעמקתי, התחלתי להגדיל את הסיכון ואת הרווח".
“הכרתי את הנושא הזה דרך עדי", מספר דודאי. “התחלתי להתעסק בזה בעקבות הרצון שלי לא להיות תלוי באף אחד, להיות אדון לעצמי, להכיר קצת יותר את הנושא ולחוות אותו קצת יותר. אין לי גב כלכלי מבוסס מהבית, אז התחלתי די בקטן ולא בסכומים אסטרונומיים. לאט־לאט התפתחתי".
אגם אביקסיס, בת 15 מבאר שבע, חניכה בעמותת “יוניסטרים", מתעניינת בעסקים ויזמות, עוקבת אחרי הבורסה, קוראת ספרים בנושא ומשקיעה במטבעות דיגיטליים. “התחלתי לעסוק בזה בסוף כיתה ח’, באמצע הקורונה", היא מספרת. “בגלל שאני ילדה יש לי רשת ביטחון, ואני יודעת שזה לא סוף העולם אם אפסיד, אבל אני דואגת מלכתחילה להיכנס רק לעסקאות שאני יכולה להרשות לעצמי להפסיד בהן ולא קופצת מעל הפופיק.
"יש חששות, אבל ברגע שאת מודעת מלכתחילה לעובדה שאת יכולה להפסיד, את לוקחת את זה בחשבון. אני משקיעה בזה כמה שעות ביום, עוקבת אחרי אילו מטבעות כדאי להשקיע ורואה שזה העתיד. העובדה שאני משתמשת בכסף שאני מרוויחה בעצמי - מחזקת אותי. בלימודים זה קצת מפריע כי יש מבחנים ועבודות, אבל אני מוצאת את הזמן לשלב בין הכל".
כסף נוח
רועי נדיב (16) מנהריה לקח את העיסוק במטבעות דיגיטליים צעד אחד קדימה ויזם לאחרונה קורס בנושא המיועד לבני נוער (להצטרפות לקורס ניתן לפנות אליו באינסטגרם: roeenadiv1). “הגעתי לתחום הזה בקורונה", הוא מספר. “לא יצאתי מהבית בגלל שההורים שלי פחדו מהקורונה, אז השתעממתי. אבא שלי ראה כתבה על מטבעות דיגיטליים ושאל אם אני רוצה להתחיל ללמוד את הנושא.
"התחלתי לחקור ולבדוק עד שראיתי שיש בזה אופציה לעשות כסף. התחלתי להתעסק בזה בליווי אבא שלי. אני לא רואה בזה משחק. הבנתי שאפשר לעשות סכומים יפים בלי לצאת מהבית. לפני שנכנסתי לעניינים האלה הייתי עובד בעבודות פיזיות, קם וקורע את התחת בשביל להרוויח כסף, אבל ראיתי שהעיסוק במטבעות הרבה יותר נוח. זה לא כסף קל, אבל זה כסף נוח".
“זה לא סותר עבודה", אומר תשובה. "אני חושב שכל מי שמשקיע צריך לעבוד. אני לא מתעסק בסכומים כל כך גדולים שאני יכול להרשות לעצמי לא לעבוד. זה כמו גלגל: אתה עובד, מכניס את הכסף להשקעות וממשיך. בכללי אני חושב שאדם צריך כמה מקורות הכנסה".
מפה לאוזן
אחת החברות העוסקות בהנחלת הידע הזה לבני נוער היא חברת “אראגון ישראל". “אנחנו פותחים בפני בני נוער את עולם הקריפטו", מסביר מנכ"ל החברה אביב ואקנין. “קורס הכלכלה שלנו נוצר מחסך אישי שלי: מגיל מאוד צעיר עולם הכלכלה קרץ לי, אבל לא היה לי את המקום לרכוש בו מספיק ידע בשביל להבין לעומק איך העולם עובד. לדור של היום יש את ההבנה המספקת בשביל לרכוש כלים מקצועיים הרבה יותר ממה שמערכת החינוך נותנת לו. כאן זו השליחות שלנו: להכיר לו מקרוב את הכלי שמנהל את העולם, לתת לו להבין לעומק איך כסף עובד".
התרעות פיקוד העורף