רומי ששון, 43, מטפלת בוואטסו (שיאצו במים), הבעלים של ״אקוולינה״ ביישוב שואבה, במועצה האזורית מטה יהודה.
"אני לא רואה את עצמי חיה בלי להיכנס למים. אני עוסקת זה 13 שנים בטיפול במים שהוא גם פיזי וגם רגשי. כל יום אני נכנסת למים. אני חייבת את המגע של המים, זה כמו חיבוק לכל הגוף. אני עובדת במים חמים של 35 מעלות. גם מים בטמפרטורה כזו הם מרעננים, וברגע שאת יוצאת החוצה, לא חם לך. כמו כן, הבריכה נמצאת בהרי יהודה, אז כל הזמן יש משב אוויר קריר".
אריה אברהם, 73, מציל במלון רות צפת, מרשת מלונות דן.
"תמיד אהבתי מים. בלי מים אני לא יכול לחיות. מים זה ספורט, זה לשחות, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות בלי קשר לעבודה. אני עובד כמציל 50 שנה. אני נהנה לעבוד עם אנשים, להכיר אנשים, לעבוד בבריכה. אני מתייחס לכל אורח שמגיע: 'שלום, מה נשמע?', מתעניין בשלומו, נהנה להכיר אותו. ב'רות צפת' אני עובד שלוש שנים. יש אורחים שכבר מחפשים לראות אם אני נמצא בבריכה".
צח בלילי, 26, עובד בפארק המים ימית 2000 בחולון.
"מים הם קודם כל אהבה עבורי, משהו כיף, מרענן. אני עובד במקום כשש שנים. עשיתי מגוון תפקידים, כגון אחראי מגלשות, הצלה ועוד. אנשים באים, נהנים, ואני יחד איתם".
שירן דהן, 39, מדריכת גלישה, בעלת ומנהלת מועדון הגלישה Sea U Surf באשדוד.
"20 שנים אני בתחום. מים הם החיים בשבילי. כל דבר שקורה לי, גם לטוב וגם לרע, מתחיל ומסתיים במים. יכול להיות לי הבוקר הכי קשה בעולם עם חדשות רעות, אנרגיות רעות, אבל ברגע שאני נכנסת לגלוש או ללמד גלישה, זה מוציא ממני את כל הרעל. התנועה של הים, הגלים, הריכוז שזה דורש ממך - לקרוא את הגל, לנוע בקצב שהוא מכתיב לך - זה כמו לקבל חיבוק ממישהו שאתה אוהב ביום ממש רע. אני גם גולשת להנאתי. אני נמצאת כל יום במים לפחות שלוש־ארבע שעות שבהן אני מלמדת, בלי קשר לזמן שאני גולשת להנאתי".
אדוות גל, 50, חברה בצוות הדולפינים, בריף הדולפינים באילת.
"מים הם קסם עבורי, אין חיים בלי מים. גדלתי בים סוף, חייתי בסיני עד הפינוי, אני חיה במים. כל שנייה שאני יכולה, אני מעדיפה להיות במים מאשר בחוץ. חוץ מהעבודה בריף, אני גם מדריכת שחייה לתינוקות והידרותרפיסטית. בריף הדולפינים אני נמצאת 27 שנים. חיות בריף שלוש דולפינות, ויש לנו עמן קשר המבוסס על היכרות, אמון ואהבה. אנחנו מבלים את היום שלנו בחברתן בתוך המים ומחוץ למים ורואים שהכל בסדר איתן. יכול להיות שאכנס למים פעמיים־שלוש במהלך יום העבודה. כל יום הוא שונה ותלוי במה עובר על הדולפינות באותו יום. הדולפינות יוצאות חופשי לים הפתוח וחוזרות לריף, לבית שלהן. הן בוחרות איפה ומתי להיות".
התרעות פיקוד העורף