למרות שמדובר בשיעור האינפלציה הגבוה בישראל מזה שנים ארוכות, הרי שממוצע האינפלציה במדינות ה-OECD הוא כמעט כפול ועומד על 10.3%. מקור נוסף להשוואה: יותר מ-85% ממדינות העולם סובלות כרגע משיעור אינפלציה של יותר מ-5%.
אחד החששות בהעלאת רבית, בפעם הרביעית מאז תחילת 2022, הוא שלצעד זה תהיינה השלכות לא רק על בלימת האינפלציה, אלא גם כאלה שיתבטאו בהאטת הפעילות הכלכלית במשק, אך נתוני הצמיחה של המשק הישראלי שהתפרסמו בשבוע שעבר, מלמדים על צמיחה מפתיעה בגובה של 6.8% לרבעון השני של 2022 (אחרי התכווצות של 1.6% ברבעון הראשון) מה שככל הנראה הותיר בידי פרופ' ירון מרווח שמאפשר את העלאת הרבית בשיעור חד יותר.
בהעלאה זו תומכים גם נתוני התעסוקה הטובים שמציג המשק הישראלי, כלומר, היא לא תתבטא, ככל הנראה, בזינוק בתנותי האבטלה. למרות זאת, ניתוח של עליות המחירים בישדראל מלמד שלא רק סעיפי הייסוד של המדד הם שגרמו לעלייתו (כלומר, לא רק עליית מוצרי הקמח כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, למשל), אלא שהאינפלציה היא רוחבית יותר - ולכן קשה יותר למיגור.
מול אלה עומדת עליית מחירי הדיור, בגובה של כמעט 18% בשנה האחרונה. עלייה חדה ברבית עלולה לפגוע עוד יותר בציבור חסרי הדיור, כפי שיפורט בהמשך. מצד שני, שיפור רבית הפריים תייצר אפיקים אטרקטיביים יותר מנדל"ן להשקעה - ונתון זה, נוסף על מס הרכישה הגבוה למשקיעים (8%) שכבר הוציא משוק הנדל"ן משקיעים רבים, צפוי להפחית עוד יותר את מספרם.
משמעות הצעד של הנגיד היא התייקרות הכסף. לכן הנפגעים המיידיים הם צרכני האשראי - בין אם מדובר באשראי במגזר העסקי, הנדרש לפיתוח וקידום העסק או כדי לגשר על פערים בתזרים המזומנים, ובין אם מדובר באשראי למשקי הבית בדמות הלוואות ומשיכות יתר (מינוס בחשבון) המאושרות על ידי הבנקים.
מי שעוד נפגע מהצעד הם נוטלי המשכנתאות, שההחזר החודשי שלהם מוסיף לטפס מעלה - ובחישוב רב שנתי מדובר בסכומים לא מבוטלים. רבים מנוטלי השמכנתאות שנמצאים כבר בתהליך פונים לבנקים ומבקשים לשנות את המסלולים כך שעליית המדד תפגע בהם מעט ככל האפשר.
ויש גם מי שמרוויח: הרבית על הפקדונות שלנו בבנקים צפויה לגדול גם היא, אחרי תקופה ארוכה של רביות כמעט-אפסיות, כך שמי שמחזיק בפקדונות צפוי ליהנות מרבית משופרת. רבית הפריים שעמדה עד כה על 2.75% (רבית בנק ישראל - 1.25% בתוספת 1.5%), תצמח בעקבות ההעלאה הנוכחית ל- 3.5%.
התרעות פיקוד העורף