הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון החליטה אתמול להקפיץ את הריבית ב־0.75% לשנה - השיעור החד ביותר ב־20 השנים האחרונות. ריבית בנק ישראל תעלה ל־2% לשנה וריבית הפריים במערכת הבנקאית תעמוד על 3.5%. מרבית האנליסטים העריכו כי הנגיד יסתפק בהעלאה של 0.5% לשנה. בהחלטה הובאו גם בחשבון נתוני הצמיחה, הריבית בעולם ונתוני התעסוקה, והיא התקבלה בעקבות נתוני האינפלציה הנוכחית, שהגיעה בעקבות מדד יולי ל־5.2% במונחים שנתיים.
ככל הנראה ההחלטה על ההעלאה החריגה דלפה, ובעקבות כך נרשם ערב ההחלטה פיחות של כ־1% בשקל לעומת הדולר. עם קבלת ההחלטה שב השקל והתחזק. הריבית הגבוהה עשויה להביא לצינון הביקוש במשק ולהקטין לחצי האינפלציה, אף שעליית המחירים נובעת לא בשל לחצי ביקוש אלא בגלל ייקור מחירי הסחורות. מתחילת השנה עלתה הריבית ב־1.9% לשנה. המכה העיקרית של העלאת הריבית היא ללקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הנמצאים ביתרות חובה. עוד לפני ההעלאה מאתמול החזרי המשכנתה קפצו ב־400 שקל בחודש. ההעלאה הנוכחית תקפיץ את החזרי המשכנתה ב־200 שקל בממוצע.
אם המשכנתה הממוצעת עומדת על מיליון שקל ושליש מתוכה צמוד לריבית הפריים (הריבית הבנקאית הבסיסית), הרי ההחזר החודשי של ההלוואה יזנק על רכיב הפריים בלבד ב־200 שקלים נוספים בחודש. התייקרות נוספת תהיה בעתיד גם לגבי רכיבי ההלוואות האחרים. העלאת הריבית תייקר גם את הריבית על האוברדרפט ואת הריבית על עסקות תשלומים בחברות כרטיסי האשראי. מאידך, הריבית על הכספים הנמצאים ביתרת זכות (בפלוס) תעלה רק בשוליים, בשיעור הנאמד ב־0.1%־0.2% לשנה בלבד.
למרות ההעלאה בריבית ועליית האינפלציה, השכירים במשק אינם מפוצים, לא באמצעות העלאת שכר המינימום ולא באמצעות הסכמי תוספת יוקר שבעבר היו נהוגים במשק. נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר קרא אתמול לנגיד להקפיא את המשך העלאות הריבית לשלושת החודשים הקרובים. "ההעלאה הנוכחית אומנם מוצדקת, אבל עלולה להוביל לאורך זמן למיתון ולפגיעה בצריכת האשראי במשק", אמר תומר.