פרופ' מישל סטרבצינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, שוחח הבוקר (שלישי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM על העלאת הריבית אמש ב-0.75% והסביר מה עומד מאחורי הזינוק הגדול ביותר בשיעור הריבית בשני העשורים האחרונים.
העלייה החדה זה 20 שנה: נגיד בנק ישראל הודיע על העלאת הריבית במשק
בכיר בבנק ישראל חושף: זו הסיבה שהריבית צפויה להמשיך להעלות
לאחר העלאת הריבית: החזרי המשכנתה והאוברדרפט מזנקים במאות שקלים לחודש
בפתח דבריו הסביר מדוע העלו את הריבית באופן מדורג ולא בחרו בצעד אגרסיבי מלכתחילה ואמר: "אני כבר מוכן להגיד לכם בתחילת השיחה שאנחנו נעלה את התחזית של הצמיחה שנפרסם בהמשך, הסיבה לכך היא שהתפרסמו נתונים בלמ"ס שהמשק צומח בצורה מאוד יפה, אפילו בדיעבד. מסתבר שאנחנו כבר 3 רבעים מעל המגמה שהייתה לפני הקורונה.
"לגבי הנושא של האינפלציה, היה פה מרכיב שלא ידענו לחזות שזו המלחמה של אוקראינה-רוסיה. אם אתה תסתכל על האינפלציה כפי שנראתה בסוף 2021, לא הייתה סיבה להעלות את הריבית, היינו בתוך היעד, זה בכלל לא היה נראה כמו נושא אינפלציוני. אחרי המלחמה, הייתה קפיצה מאוד גדולה גם במחירי הנפט וגם במחירי הסחורות, כתוצאה מזה השתנתה כל התמונה האינפלציונית והתחילו להעלות את הריבית בכל המדינות, לא רק בישראל, אלא בהרבה מדינות".
כשנשאל מה השתנה בין אפריל השנה לבין אוגוסט השנה השיב: "זה לא השתנה באפריל, זה השתנה בפברואר וזו המלחמה. המלחמה הביאה לזה שהייתה קפיצה מאוד גדולה של המחירים, גם בסחורות וגם במחירי הנפט. כתוצאה מזה, כל הסביבה האינפלציונית עלתה בכל העולם, וישראל היא לא היחידה שמעלה ריבית. אנחנו בין אלה שנאלצנו להעלות את הריבית פחות מאשר מדינות אחרות. אנחנו כן רוצים לנצח את האינפלציה, יש לנו נחישות וכנראה אנחנו כן נצליח".
"אנחנו הודענו פעם אחת לפני שהתחלנו את העלאת הריבית כדי שאנשים יהיו מוכנים, שאנחנו נתחיל תהליך כזה שהוא ימשיך, למה? כי אנשים צריכים להבין שכשהם לוקחים משכנתה, לא עם ריבית קבועה, אלא היא צמודה למדד או היא גם עם ריבית משתנה, הם חשופים למה שקורה, לכן עשינו את זה אפילו פעם אחת עוד לפני שהתחלנו להעלות. אנחנו עושים את זה לפי הנתונים".
כשנשאל אם בדיעבד יכול להיות שהיו צריכים להיות אגרסיביים יותר השיב "לא, כי הצבירה האינפלציונית לא הייתה עד פברואר". כשנשאל לגבי חוסר היציבות הפוליטי והקשר שלו לכלכלה השיב כי "חוסר היציבות הפוליטי התבטא בזה שבישראל בשנים האחרונות יש בחירות חוזרות ונשנות, זאת תופעה לא הכי טובה מבחינת משילות, באיזה מובן? שאתה נמצא בתקופות ארוכות בלי תקציב".
"לגבי האזהרה שכתבנו הפעם, זו לא אזהרה בכיוון שלילי, זו אזהרה בכיוון חיובי והיא כזאת - רצוי מאוד שהממשלה, ברגע שהיא תתחיל לפעול, תפעל מהר מאוד שיהיה תקציב. זו לא סיבה למשבר, הכול בסדר, רק מה? אתה לא עושה את הרפורמות. אתה לא מתכנן העלאות השקעות בתשתית, אתה לא מתכנן למשל שיהיו לנו סיבים אופטיים ברמה גבוהה, אתה לא מתכנן שיהיו השקעות בכבישים".
כשנשאל כמה זמן להערכתו יחלוף עד שהעלאת הריבית הדרמטית של אתמול תתחיל להשפיע ממש השיב: "אנחנו כבר רואים ניצנים ראשונים של היפוך, אבל אני לא רוצה להתחייב שזו בעצם נקודת השיא - מה שראינו עכשיו - אבל כן רואים ניצנים של היפוך. ראינו ירידה במחירי הנפט בעולם, ראינו ירידה בהרבה סחורות".
יכול להיות שהגענו לנקודת השיא של הגל הנוכחי?
"אי אפשר לפסול את מה שאמרת עכשיו, אבל אני לא יכול להתחייב, והסיבה לכך היא שהחלק הנומינלי מאוד תזזיתי, כלומר, יכול להיות שזה פתאום יתהפך, אבל מחירי הנפט ירדו".
"כבר הצהרנו מראש שתהליך העלאת הריבית הוא הדרגתי והסיבה היא כדי שאנשים יבינו את זה, יתכוננו לכך ויקבלו החלטות בהתאם לזה, את זה אמרנו מראש. בפעם האחרונה שפרסמנו תחזית, כתבנו 2.75%, אז מה שעשינו עכשיו, זה פשוט להקדים את הפעימה כדי שאנשים יבינו שיש פה נחישות ושאפשר לסמוך על בנק ישראל".
כשנשאל אם נגיע ל־2.75% ריבית השיב: "2.75% זאת התחזית האחרונה, אנחנו נצטרך לעדכן את המספר הזה, נעדכן אותו בתחזית הבאה. הוא יהיה יותר גבוה מהמספר שיש היום, כי הכיוון היום לחודשים הקרובים זו עדיין אינפלציה מעל היעד, אבל אתה שאלת האם אנחנו בפיק, קשה כרגע לענות, אבל בסך הכול כן רואים התחלה של דברים שהולכים בכיוון ההפוך".
לסיום נשאל אם לבנק ישראל יש עוד כלים חוץ מהעלאת ריבית: "נכון להיום, זה הכלי המרכזי כי הוא גם פועל בצורה רחבה על כל הנושאים", סיכם.
סייע בהכנה לכתבה: אמיתי דואק, 103fm